הסמינריון הינו סמינריון מחקרי בתחום התיווך בגן הילדים. הסמינריון יכלול תכנים הקשורים לתיאוריות תיווך בגיל הרך וליישומן בגן הילדים ותכנים הקשורים למחקר איכותני יישומי. במסגרת הסמינריון הסטודנטיות תערוכנה מחקר פעולה בקבוצה קטנה של ילדים, בו הן תבחנה את התיווך האישי שלהן וכיצד ניתן לשפרו ולקדם באמצעותו את השיח עם הילדים באופן מייטבי.
תלמידים עם צרכים ייחודיים משתלבים או משתתפים במסגרות החינוך הכללי הן בשל תפיסת עולם שקנתה את מקומה בחברה והן כמעשה המתחייב בחקיקה ונורמות אשר האחרונה הבולטת התפרסמה בתיקון חוק החינוך המיוחד 2018.
הסמינריון יעסוק בהצגת וחקירת היבטים הקשורים בהשתתפות תלמידים עם צרכים ייחודיים בגיל הרך, על פי גישות שונות ובדגש על גישות שמקורן בחינוך המיוחד – העצמת איכות החיים.
הסטודנטיות המשתתפות בסמינריון יתנסו בשלבי עבודה מחקרית שתעסוק בתפיסות ו/ או בהערכת עמדות של נשות מקצוע ביחס לשותפות תלמידים עם צרכים ייחודיים בגיל הרך בגנים הכלליים.
מחקר ויצירת ידע הם אבני יסוד ומיומנויות הכרחיות בכל פרופסיה, ובמיוחד בפרופסיה האמונה על תהליך מובנה של הקניית ידע כחינוך. הקורס מבקש לאפשר לסטודנטיות הכרות עם אחת הפרדיגמות המרכזיות במדעי החברה והרוח בכלל ובחינוך בפרט – הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. הוא מנסה לקרב את הסטודנטיות אל תהליך יצירת הידע על-פי פרדיגמה זו, ולהקנות להן יכולת יישום – בכל הנוגע
לאיסוף נתונים, לניתוח ולכתיבה – של המתודולוגיה האיכותנית הנגזרת ממנה. בקורס נסביר את הרציונל העומד בבסיס פעולות החוקרות בשדה החינוכי במתודולוגיה האיכותנית על-פי הפרדיגמה הקונסטרוקטיבית, ונראה כיצד הן מתמודדות עם דילמות מחקריות ואתיות שונות. זאת, באמצעות הוראה פרונטלית המשלבת דיונים, צפייה בסרטונים, קריאה פעילה, שימוש באמצעים טכנולוגיים והתנסות בסימולציה במקביל ללמידה שיתופית. הקורס מתבסס על בירור הנחות היסוד הפרדיגמטיות, וכך מוסיף להבנה של השיקולים והתהליכים המחקריים אשר נרכשת כבר בתואר הראשון. זאת, על-מנת לסייע לסטודנטיות בפרויקט המסכם את לימודיהן לתואר השני.
מטרת הקורס היא ללמוד את עקרונות המחקר הכמותי-אמפירי, ולהכיר פרוצדורות סטטיסטיות בסיסיות. הקורס אמור ללמד את המיומנויות הבאות: 1. ידע להבנת מושגים בסיסיים במחקר ובסטטיסטיקה. 2. ידע לניסוח שאלות המחקר. 3. ידע בבחירת פרוצדורה סטטיסטית המתאימה לשאלה המחקרית. 4. ידע בשימוש בנתונים לבחירת שאלות מחקריות. 5. מיומנות בפענוח דפי פלטים.
מטרת סדנת הפרויקט ללוות את הסטודנטית בתהליך עבודתה משלב בחירת הנושא או שאלת המחקר ועד הגשת העבודה כולה. בחירת נושא/שאלת המחקר צריכה להיות משמעותית לסטודנטית ונובעת מתוך צרכיה והתעניינותה. יחד עם זאת, היא צריכה להיות בעלת חשיבות לחינוך בגיל הרך בארץ.
אתגרי סדנת הפרויקט הם: ללוות את הסטודנטית מתחילת תהליך החשיבה על המחקר דרך תכנונו ועד היכולת לייצגו בכתיבה אקדמית של הצעת מחקר . ללוות את הסטודנטית בדרכה לאיסוף הנתונים, ניתוחם, תוך הנחיה לאופן כתיבת פרק התוצאות והדיון ותוך חיזוק ועידוד השמעת קולה האישי של הסטודנטית. עוד בסדנה, יינתן מענה לשאלות של הסטודנטית ועזרה בקבלת החלטות בדבר התהליכים שעל הסטודנטית לבצע. בנוסף, תהיה בסדנה התייחסות לצרכים אישיים ועידוד כיווני חשיבה נוספים באווירה תומכת ומאפשרת התנסויות חדשות. הקבוצה בסדנה תהווה משאב ותהיה מרכיב חשוב של תמיכה קבוצתית.
תפקיד המנחות בסדנה להדריך, לסייע, לייעץ ולהיענות ליוזמות הסטודנטית ולהיות קשובות ואמפתיות. מהסטודנטית מצופה לקחת חלק פעיל בסדנה, ליזום, להיות אחראית ולדווח על התקדמותה במהלך הפרויקט.
בשנים האחרונות דגש רב מושם בחינוך לגיל הרך על שמיעת קולותיהם של הילדים, גם בהשראת גישת רגיו אמיליה. לשם כך, מחנכות חייבות לנכס לעצמן כלי מחקר מותאמים לילדים צעירים, אשר יאפשרו ללמוד את הפרספקטיבות של הילדים במילים ובדרכים שהולמות אותם.
גם בהתייחס לגן העתידי המתבסס על אמונה ביכולתם של הילדים ושל צוות הגן ליזום, להוביל, ללמוד, לחקור וליצור את הגן שלהם תוך אינטראקציה מיטבית ומתמדת בין כל השותפים (תורג'מן, אלדרוקי פינוס וג'ראד, 2019), ישנה חשיבות רבה להקשבה לקולם של הילדים כבסיס לפעילות החינוכית בגן.
במהלך הקורס הסטודנטיות תגברנה את המודעות לחשיבות שמיעת קולם של הילדים ותלמדנה להשתמש בכלי מחקר המאפשרים לשמוע את קולם ומתוך כך להבין את הפרספקטיבות שלהם.
צוותים חינוכיים העובדים במסגרות חינוך לילדים בגילי לידה-שלוש, נדרשים מדי יום ביומו לקבל החלטות המשפיעות באופן ישיר על חווייתם ורווחתם של התינוקות והפעוטות. איזו פעילות מתאימה כרגע? כיצד מתמודדים עם פעוט שלא רוצה להשתתף בפעילות? כיצד מעניקים מענה אינדיבידואלי לצד העשייה הקבוצתית? כיצד ארגון הסביבה החינוכית יכול לסייע בכך? האם ארגון הסביבה עונה על צורכי הילדים? זאת ושאלות רבות נוספות, מגיעות אל פתחו הצוות החינוכי. המחנכות לעתים נדרשות לזהות האם ההתרחשות המתקיימת במרחב החינוכי תואמת את צורכי התינוקות והפעוטות ולקבל החלטות המבוססות על הכרות עם מאפייני קבוצת גיל הילדים, צורכיהם האינדיבידואליים וידע התפתחותי- פדגוגי רלוונטי.
בקורס זו נכיר את העקרונות לעשייה תואמת התפתחות (DAP) המבוססים על ידע תיאורטי אודות הצרכים הייחודיים של תינוקות ופעוטות, ונכיר את התוכנית ההתפתחותית לחינוך וטיפול בגיל הרך (הקוריקולום) שהיא התוכנית הרשמית של מדינת ישראל לחינוך וטיפול במסגרות חינוכיות לידה-שלוש.
הקורס מחבר בין ידע התפתחותי לפרקטיקה של מסגרות חינוכיות במטרה להעלות למודעות את האופן בו יישום עקרונות אלה יכול לסייע בהתמודדות היום יומית עם אתגרי העשייה החינוכית בשטח, לקבל החלטות באופן מושכל ומקצועי יותר ובכך לתרום לאיכות החינוך והטיפול הניתן לילדים במסגרת החינוכית. תכני הקורס מהווים גוף ידע בסיסי הנדרש ממדריכות במסגרות חינוכיות לגילי לידה-שלוש.
מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים היכרות עם מצבי דחק/עקה ומשבר הנוגעים לכלל האוכלוסיות המרכיבות את סביבת מעון היום – תינוקות ופעוטות, הורים וצוות חינוכי. יושם דגש על אופני מעורבות אפשריים של המדריכה עם אוכלוסיות אלו בזמן משבר וקונפליקט. בקורס נסקור סוגי משברים אפשריים במהלך ההתפתחות בגיל הרך ואת טווח התגובות הנורמטיביות והחריגות לאירועים אלו בחייהם של ילדים ומשפחותיהם. כמו כן נתעכב על איתור משאבי חוסן והתמודדות בסביבתו החינוכית והמשפחתית של הילד כמו גם גורמי סיכון ופגיעות. במסגרת זו נתייחס גם לגורמי דחק ושחיקה נפשית בקרב הצוות החינוכי לצד בניית משאבי התמודדות לאורך זמן. הקורס יתבסס על השתתפות פעילה של הסטודנטים בתרגול החומר הנלמד והבאת מקרים מתוך עבודתם בשדה. הלמידה התיאורטית תלווה בתיאורי מקרה מהשטח ואופני תרגול נוספים בכיתה.
למידה חוויתית הנובעת מעולמם של הילדים ומתחומי העניין שלהם תורמת להנאה וללמידה משמעותית. הגישה החינוכית שברג'יו אמיליה (צורן, 2017), מאמינה כי על המחנכת להקשיב לקולות של הילדים ולהבנות יחד איתם את הקוריקולום. בקורס נלמד להקשיב לקולות הילדים וליצור סביבה מעודדת למידה חווייתית, יצירתית ומשחקית המעוררת הנאה. ילדים משחקים ברוב שעות היום, המשחק הוא פעילות מהותית, משמעותית, אוניברסלית וחווייתית המשותפת לכל בני האדם. למשחק יש השפעה רבה על תפקודם של הילדים והילדות ועל התפתחותם העתידית (Schousboe et al., 2013). משחוק (Gamification) הוא תהליך בו הופכים דבר שאינו משחק למשחק, זה יכול להיעשות למטרות שונות ובהקשרים שונים והוא תולדה של מאפייני המשחק ותרבות המשחקנות. המחקר מצביע על כך שיש קשר בין החיבור בין משחק ופיתוח מחשבה מקורית, יצירתיות, ספונטניות, אוצר מילים עשיר, יכולת חברתית וויסות רגשי היכולים לעזור בהתמודדות עם מצבים חדשים ושינויים בבגרות. הפוטנציאל ליצירתיות קיים בכולנו ולכן חשוב שאנשי חינוך ילמדו ליצור סביבות חינוך לימודיות משחקיות שיאפשרו לילדים וילדות לחקור בחופשיות את העולם. משחק הוא אחד מהדרכים המהנות לחקור, ללמוד, להתנסות ולחשוב. במהלך הקורס נתנסה בלמידה משחקית מגוונת ועשירה במרחב הפיזי והווירטואלי. נסקור את סוגי המשחק השונים, נלמד את עקרונות המשחק, דרכים לטיפוח יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה ונחבר בין התיאוריה של המשחק, התיווך ולמידה בגיל הרך לפרקטיקה בשדה החינוכי.
קורס זה יעסוק בסוגיות מרכזיות שנמצאות בבסיס ההוראה למידה בגן הילדים במאה 21 . הקורס מבוסס על ההכרה בילד כאדם וכאזרח בעל זכויות ובעל יכולות .(Rinaldi, 1998)
בקורס נבחן יחד סוגיות חינוכיות מרכזיות במערכת החינוך של הגיל הרך לאור המציאות המשתנה במאה 21 ואת תפקיד המחנכת. נדון במיומנויות וכישורים נידרשים במאה ה21 כגון: פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה ,עבודת צוות, שימוש מותאם בטכנולוגיה ונחשוב כיצד ניתן לקדמן
בתוכנית ההוראה-למידה בגיל הרך. כמו כן נתייחס לחשיבות ודרכי פיתוח כישורי חיים כגון: גמישות ויכולת הסתגלות, יוזמה, הכוונה עצמית, מנהיגות ואחריות ועוד במסגרת העשייה החינוכית בגן הילדים (אייזנברג וזליבנסקי אדן, 2019) .
בנוסף נתייחס למטרות משרד החינוך בעיצוב דמות הבוגר, כך שיהיה בעל מיומנויות קוגנטיביות, אישיות וחברתיות ובעל נורמות וערכים מקומיים ולאומיים וכן ערכים גלובליים סביבתיים (משרד החינוך, 2019).
במהלך הקורס הסטודנטיות תעלנה ותחקורנה סוגיות מרכזיות ורלוונטיות מתוך חיי הגן והכתה ותיחשפנה לתיאוריות וגישות הוראה-למידה עכשוויות שמקדמות את הכישורים והמיומנויות הנדרשים
במאה 21 כמו למשל: תכנית לימודים בצמיחה, הגישה האקולוגית, האטה בחינוך, למידה מבוססת מקום, רב תרבותיות, ועוד. הסטודנטיות תחוונה את הגישות כלומדות פעילות ותיצורנה חיבורים לדרכי הוראה-למידה בגן הילדים.
הקורס עוסק בהעמקה והרחבה של תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטיים המתרחשים כתוצאה מפעילויות המשלבות חשיבה טכנולוגית ותהליכי חקר בהקשר של גן הילדים לחינוך הרגיל והמיוחד. השיעורים יעסקו בתהליכי חשיבה בכלל ובתהליכי חשיבה טכנולוגית בפרט הכוללים: פתרון בעיות, תכנון, בנייה, פרוק מערכות טכנולוגיות, ניתוח, חשיבה מערכתית וביקורתית ורפלקציה. זאת, תוך כדי התייחסות לדרכי הוראה ולמידה מגוונים הכוללים בן היתר שילוב והתנסות בתכנות רובוטים כחלק מהקוריקולום בגן הילדים.
למה הכוונה במושג זה, איזה סוגים של שוויון קיימים ומה משמעותם? כיצד מתבטאים סוגי השוויון השונים במדיניות המוצהרת של מערכת החינוך בישראל, ואיך הם ניכרים במדיניות החינוכית הלכה למעשה? מה כל אחת מאיתנו יכולה לעשות, כאשת חינוך, על-מנת לקדם את השוויון בגן או בחינוך היסודי? בקורס נענה על שאלות אלו ביחס למערכות חינוך בארץ ובעולם, ונתמקד בשלבים החשובים של הגן והחינוך היסודי. כך ננסה לגבש יחד זהות מקצועית המתבססת על מודעות ביקורתית לסוגיות של שוויון, ונכונות לקדמו במגוון דרכים יצירתיות וחדשניות.
הקורס מתמקד בסוגיית ההכלה בחינוך לגיל הרך מתוך תפיסה שאומרת ש"כל הילד הוא עולם ומלואו וכל ילד הוא עולם ומלואו במידה שווה" ( 2020 UNESCO). החינוך המכיל מתבסס על אמונה ומחויבות לזכויות הילד ושואף להסיר חסמים המונעים מילדים להרגיש ביטחון, שייכות למסגרת ותנאי למידה טובים. על כן, סוגיית ההכלה נוגעת להתייחסות החברה לשונות (עדתית, דתית, מגדרית, תפקודית, סוציו-אקונומית, תרבותית). הכלה משמעה להנגיש את הסביבה וגם להבטיח השתתפות פעילה לכל ילד וילדה בסביבת הגן או הכיתה. גישת ההכלה מטילה על החברה את האחריות ליצירת
תנאים להכלה. החינוך המכיל קשור גם להוגנות בחינוך. כדי לממש זאת, הדבר תלוי גם בתפיסות הגננות והמורות, בתמיכה הממסד, וגם ביצירת פרקטיקות יומיומיות המבטיחות תנאים לרווחה רגשית,
שייכות ולמידה לכל ילדה וילד, וגם בקשר עם הורי הילדים. על כן , הטענה המוצגת בקורס היא שחינוך מכיל מחייב ניהול מכיל של כיתה(גן). לכן הסטודנטיות יכירו את מודל ניהול מוסרי של כיתה ותגבשנה חשיבה על פרקטיקות הכלולות בניהול המוסרי של כיתה אשר מקדמות הכלה לעומת פרקטיקות החוסמות יישום של הכלה במסגרות החינוך בכלל, ובמסגרות החינוך שבהן הן עובדות בפרט. בקורס ידון גם הקשר עם הורי ומשפחות הילדים כחלק מבניית תנאי הכלה אופטימליים במסגרת החינוכית. וזאת מתוך היכרות עם תפקיד ההורים בכלל ועם הקשיים שהורים לילדים עם מגוון צרכים מיוחדים , או כאלו המייצגים קבוצות מוחלשות בחברה חווים.
הקורס שילוב, הכלה וניהול כיתה בגיל הרך מבוסס על הבנה שגני הילדים כיום מכילים ילדים וילדות, משפחות ואנשי צוות עם צרכים ייחודיים מגוונים, אשר צריכים לקבל מענה הולם/מיטבי. למנהלת הגן תפקיד מורכב והיא זקוקה לראייה מערכתית-אקולוגית (Bronfenbrenner, 1979) ולסל עשיר של מיומנויות כדי להוביל מערכות יחסים חיוביות ואיכותיות עם הילדים והילדות, הצוות והמשפחות, כמו גם לתפיסות חינוכיות שמקדמות ניהול כיתה אפקטיבי. במסגרת הקורס נדון במושגים מרכזיים שקשורים לניהול כיתה, לשילוב ולהכלה וננסה להבין מהו ניהול כיתה מכיל (UNESCO, 2000) ; נתבונן במאפיינים ייחודיים של משפחות, צוות וילדים וילדות וננסה להבין כיצד מאפיינים אלה משפיעים על מנהלת הגן/ על ניהול הכיתה שלה ; נחקור את ההשלכות של ניהול כיתה מכיל על ילדים וילדות צעירים ומשפחותיהם ; נדון בסוגיות שונות שקשורות לניהול כיתה מכיל מתוך העשייה החינוכית של הסטודנטיות בכיתה ; נברר תפיסות אישיות בנוגע לשילוב, הכלה וניהול כיתה ; נתבונן בפרקטיקות ניהול הכיתה של עצמינו ונחשוב כיצד ניתן לקדם אותן לאור הבנות אלו . הקורס ישלב בין תיאוריה לפרקטיקה כדי לגבש תפיסה חינוכית ופרקטיקות ניהול כיתה מכילות. הקורס יילמד בגישה יוטגוגית, ששמה דגש על הובלת הלמידה ע"י הלומדות.
קורס זה יעסוק במשמעות המושג אוריינות וביטוייו המגוונים במאה ה21 בעבודה החינוכית במסגרות החינוך בגיל הרך. במסגרת הקורס נדון בתיאוריות וגישות מגוונות העוסקות בהתפתחות השפה והאוריינות וטיפוחן בגיל הרך במאה ה21 בחברה מגוונת תרבותית. במסגרת הקורס גם נערוך חיבורים בין פיתוח כישורים אורייניים בגיל הרך לבין גישת חינוך מבוסס-מקום (PBE) שתופסת את הסביבה המקומית (הפיזית והאנושית) כבסיס ומשאב פעיל בלמידה של ילדים. חינוך מבוסס מקום מוגדר כחווית למידה שממקמת את הלומדים במורשת המקומית: בתרבות ובנוף ומשתמשת בהם כבסיס לחקר ולמידה של השפה, מתמטיקה, חברה וסביבה וחינוך ערכים. בנוסף , קורס זה מתבסס גם על הגישה האקולוגית (Bronfenbrenner, 1977) ) שבבסיסה האמונה שלמידה וידע מתפתחים בהקשרים חברתיים תרבותיים. בקורס זה נחקור את המקום בו אנו חיים, לומדים ועובדים ונאתר את הפוטנציאל הגלום בו ללמידה של ילדים בגיל הרך אודות שפה, סביבה וחברה.
את הקורס מובילה ההנחה כי ההתפתחות המקצועית של גננות ומורות כרוכה בראייתם של הגנים והמעונות וכן בתי הספר היסודיים כארגונים חינוכיים לכל דבר. לשם כך נציג תיאוריות וגישות מתחום הידע של ניהול בכלל ומנהל חינוך בפרט, ונתוודע למושגים המרכזיים ולשיטות ניתוח יעילות. נחקור ונעמוד על טיבם של מבנים, תהליכים ואתגרים בגנים, במעונות ובבתי הספר היסודיים. במקביל לדיון התיאורטי והמחקרי הנרחב, נצביע על האופנים בהם כל אלה מתגלמים בשדה החינוכי של הסטודנטיות הלכה למעשה תוך התמקדות בכמה אירועים נבחרים. נמשיך וננסה להקנות לסטודנטיות כלים להטמעת שינויים ולהתמודדות מיטבית בארגונים והקהילה הסובבת אותם.
בשנים האחרונות, מתעצבת תפיסת זהות ותפקיד המחנכת לגיל הרך כמנהיגה חינוכית וסוכנת שינוי חברתי, אשר מובילה את התהליך החינוכי, תוך התייחסות לצרכים של הילדים והילדות, ההורים והקהילה, במציאות חברתית מגוונת, מקוטבת ומשתנה.
בקורס זה הסטודנטיות ייחשפו לשינויים ולהתפתחות בגישות וסגנונות מנהיגות חינוכית, עם דגש על המאפיינים והדגשים בחינוך לגיל הרך. הן ירכשו ידע וכלים לטיפוח אקלים חינוכי מוגן וסביבה מודעת מגדר ותרבות.
בד בבד, הן יכירו תיאוריות ומודלים בתחום ניהול צוות, קבלת החלטות ופתרון בעיות, ותקשורת יעילה עם הורים בחברה מגוונת תרבותית.
הקורס משלב הרצאות לצד התנסות סדנאית וחווייתית בתרגילים ובכלים יישומיים ועדכניים.
בסוף הקורס, הסטודנטיות יתנסו ביצירה בחפצים של דיוקן עצמי מקצועי לצורך הגדרה מחדש של זהות מקצועית.
כאשר אנו פוגשים תלמידים המתנהגים באופן מאתגר, אנו מתרעמים על כך ומחפשים דרכים להפסיק התנהגות כזו. מוטב שנבין שזו הדרך שבה מביעים תלמידים אלה את הקושי שלהם. למעשה, הם זקוקים למבוגר שיסכים לעבור יחד עימם כברת דרך, תהליך, שיאפשר לו ולהם לשהות בסיטואציה, לזהות את מקור הקושי ולהתפנות ללמידה.
ההשקעה בבניית מערכות היחסים תופנה אל אותם תלמידים שאינם מאפשרים לעצמם ולשאר התלמידים ללמוד (כ-15%מכל כיתה). השקעה כזאת תייצר איזון, רגיעה ותאפשר כר פעולה פורה ללימוד ולהתקדמות של כל תלמידי הכיתה.
בקורס זה נתמקד בהבנת הצרכים של תלמידים עם קשיים רגשיים והתנהגותיים ושל משפחותיהם, נעסוק בטיפוח כלים ואסטרטגיות לתקשורת יעילה בין המחנך לתלמיד והוריו ובדרכים ליצור תקשורת של אמון וחווית ביטחון.
הקורס " היכרות עם הסביבה – תכנון צומח " מתבסס על תכנון בצמיחה בהתבסס גם על פדגוגיה מבוססת המקום. חינוך מבוסס-מקום הנו חינוך המבוסס על היכרות מעמיקה, המובילה ליצירת קשר בין האדם למקום בו הוא חי. זהו חינוך אשר מסתכל על הסביבה הקרובה כמשאב לחינוך ולמידה, למידה על הסביבה הכוללת טבע, אדם ותרבות (אסיף, 2020). בנוסף, תוכנית הלימודים בצמיחה הנרקמת בגן הילדים בנויה על בסיס הקשבה ועשייה מעומק התעניינותם וסקרנותם של ילדים בגיל זה, לכן ישנה חשיבות רבה להקשיב לקולם של הילדים ולהכיר את הפוטנציאל ללמידה בחצר הגן ובמרחב הפתוח. כדי ליישם את התכנון בצמיחה בגן הילדים, ישנה חשיבות להתנסות האישית של הסטודנטיות בתכנון בצמיחה כלומדות.
מכל הטעמים שהוזכרו למעלה, במהלך הקורס הסטודנטיות תכרנה מחד את הפוטנציאל הטמון בלמידה של נושאים מדעיים בחצר המכללה ובסביבתה ותובלנה עם העמיתות לקורס תכנית לימודים בצמיחה
חוץ כיתתית כלומדות ומאידך הן תבנה את חשיבות התכנון הצומח ותיישמנה את עקרונותיו בגן הילדים/בית הספר.
לקורס היכרות עם הסביבה ישנן נקודות השקה עם הקורסים שיטות מחקר בגיל הרך ולמידה אוריינית בסביבה הקרובה.
חצר גן הילדים וסביבת הגן /בית הספר הינן סביבות בהן נמצאים ילדי הגן חלק ניכר מיומם.
לכן, ישנה חשיבות רבה להכרת הסביבה ולחקירתה. חשיבות זו גדלה, בימי משבר הקורונה, כאשר הסכנה להדבקות פוחתת במרחב הפתוח.
כמו כן, החינוך הסביבתי וחינוך לקיימות מנסים לעורר אצל הילדים חשיבה על סביבתם הקרובה, על התנהלותם בחיי היום יום, ומתוך כך, לעורר חשיבה ביקורתית ועשייה חברתית (משרד החינוך, תשע"ג).
הגישה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית, תעמוד בבסיס הלמידה בקורס, כאשר ידע התוכן הפדגוגי ייבנה אצל הסטודנטיות על בסיס של חקר והתנסות במרחבים הפתוחים. הסטודנטיות תכרנה אפוא את הפוטנציאל הטמון בלמידה החוץ גנית/כיתתית במרחב הפתוח הן באופן תיאורטי והן באופן יישומי וזאת תוך חשיבה על עקרונות החינוך הסביבתי והחינוך לקיימות.
בקורס זה נעסוק בנושא הנחיית קבוצות ובאופן ספציפי בהנחיית צוותים. בקורס נדון בשאלה מהי קבוצה, ומהם התנאים המאפשרים קבוצה מיטבית. נכיר תהליכים שקורים בצוותים, ובאופן ספציפי בצוותי חינוך בגיל הרך, גני ילדים וכיתות היסוד. נתייחס לנושאים הבאים: תפקידים בקבוצה, התנגדות ותפקיד המנחה. נתייחס גם לעבודה כמנחה יחיד וגם בקו, הנחייה פרונטלית והנחייה בזום.
הקורס מורכב מלמידה פרונטלית, קריאה עצמאית של מאמרים לצד סדנאות והתנסות בהנחיית סדנה (בקבוצה). מטלת הסיום היא בנייה והנחיה של סדנה בכיתה.
בעולם שבו הידע זמין ונגיש נדרש נדבך נוסף בתהליך הפדגוגי החל מגן הילדים, מיומנויות כמו: רכישת ידע בצורה מושכלת, פתרון בעיות, חקר, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, תכנון וכלים לפיתוח חשיבה יצירתית, נדרשות כדי לצייד את הלומדים בכלים שיעזרו להם בתהליכי למידה והבנה, להם ידרשו בחיים
בכלל ובבית הספר בפרט. הקורס יעסוק בהכרה, העמקה והרחבה של תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטיים כאילו המעודדים חשיבה יצירתית, חיפוש צורך, תכנון, פתרון בעיות ולמידה שיתופית. במפגשים הסינכרוניים הראשונים של הסמסטר (שיתקיימו בזום), השיעורים יעסקו רובם ככולם בהקניית בסיס תיאורטי פדגוגי לביסוס הגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, הבהרת מושגים מעולם התוכן של הטכנולוגיה: חשיבה המצאתית, חשיבה יצירתית, קונסטרקשינזם (הכרה של טכנולוגיות מתקדמות), יוצרנות, למידה מתוך עשייה, טקסטים גרפיים ותהליכי פתרון בעיות, בהקשר הפדגוגי של גן הילדים (גילאי 0-6) וראשית בית ספר. בהמשך תתקיים סדנה (בלמידה מרחוק סנכרונית וא-סנכרונית) בה הסטודנטים יתבקשו לפתח נושא נבחר בהתאם לצורך הקיים במוסדות החינוכיים בהם הם עובדים (גני ילדים 0-6) בגישה של תהליך תיכון (מייקרים/יוצרנים) למידה סביב תוצר. כל זאת, בדרך של חקר, בנייה והערכה, תוך שימוש בכלים של חשיבה המצאתית ויצירתית.