החוג לחינוך
מרחב פסיכולוגיה

גב' אלה חמי | allahe@levinsky.ac.il

גב' אלה חמי היא יועצת חינוכית ודוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת בר אילן. היא מלמדת קורסים בפסיכולוגיה ובשיטות מחקר. במסגרת לימודיה לתואר שלישי היא בוחנת כיצד אקלים מוטיבציה משפיע על מטרות הישג וסגנונות יצירת זהות של מתבגרים. תחומי העניין שלה הם מוטיבציה וזהות.

ד"ר ענת כורם | Anat.Korem@levinsky.ac.il

ד"ר ענת כורם חוקרת ומלמדת את הנושא פיתוח כישורים חברתיים, בדגש על מאפייני העידן הנוכחי. היא פרסמה מאמרים העוסקים בביישנות, בהתמודדות עם הקנטות ובפיתוח אסטרטגיות חברתיות בעקבות מעבר בין-תרבותי. עבודת הפוסט-דוקטורט שלה עסקה בטיפוח אסרטיביות בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיה. בתהליכי הכשרת המורים ד"ר כורם שואפת לקרב את פרחי ההוראה לעולמם הרגשי והחברתי של התלמידים. היא חוקרת במרכז מהות העוסק במידע, במחקר ובפיתוח בתחום התקשורת שבין משפחות למערכת החינוך. כמו כן, ד"ר כורם חברה בסגל ההוראה של המגמה לייעוץ חינוכי באוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר איריס לבנשוס ארליך | Iris.LeveshausErlich@levinsky.ac.il

ד"ר איריס לבנשוס ארליך היא פסיכולוגית שיקומית ועוסקת באבחון וטיפול בליקויי למידה. היא מתמחה בתפקוד מוטורי, ומייעצת לילדים ולהוריהם בנושאי הוראה מתקנת, בעיות שפה וזיכרון חזותי. מחקר עבודת הדוקטור שלה עסק בזיכרון מוטורי ואסטרטגיית למידה.

ד"ר דוד סנש | senesh@levinsky.ac.il  

ד"ר דוד סנש הוא פסיכולוג קליני ומדריך בפסיכותרפיה, בעל ניסיון בעבודה עם קבוצות ילדים ונוער, בהדרכת הורים ובייעוץ לאנשי חינוך לגבי התמודדותם עם בעיות התנהגות ומשמעת בבית הספר. בעבר חבר בהנהלה המקצועית של  אל"י (אגודה להגנת הילד), ושל מחלקת הילדים ותוכנית ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית במכון גרין לפסיכולוגיה מתקדמת. כיום מתנדב בהנהלה של ארגון להגנה על זכות הילדים לבריאות נפשית "נולדו שווים", ומרצה בתוכנית לרבנים בסמינר התאולוגי בניו-יורק. בין תחומי העניין והמחקר שלו: השפעות טראומה נפשית על התפתחותם של ילדים, חקר השיח החינוכי והנרטיב האישי, והתמודדות עם אלימות בגישות שונות של יישוב סכסוכים וצדק בקהילה ובשדה החינוכי.

חמי, א' וריץ', י' (2019). התפתחות זהות אישית ותרבותית בקרב בוגרים צעירים שעלו מברית המועצות לשעבר.  הייעוץ החינוכי, 21, 128-107.

קציר
המחקר הנוכחי בחן קשרים בין זהות אישית, זהות תרבותית ותמיכה חברתית בקרב בוגרים צעירים שעלו לישראל מברית המועצות לשעבר. מחקר רב מראה שבקרב מהגרים אימוץ משולב של תרבות המוצא והתרבות המקבלת וגם זהות אישית מפותחת, קשורים להסתגלות טובה כולל מיעוט התנהגויות סיכון, כגון שימוש בסמים והתנהגות מינית מסוכנת. אולם המחקר הבוחן יחסי גומלין בין משתנים אלה דל מאוד. מאה ושבעה צעירים בני 18 עד 30 מילאו שאלונים שבדקו זהות תרבותית, זהות אישית ותמיכה חברתית. הזהות האישית של בעלי זהות תרבותית אינטגרטיבית או נפרדת נמצאה מפותחת יותר מבעלי זהות תרבותית מוטמעת או שולית. גיל עלייה צעיר יותר נמצא קשור לזהות אישית מפותחת פחות. נוסף על כך, גיל העלייה של בעלי זהות אינטגרטיבית או נפרדת היה גבוה יותר מגיל העלייה של בעלי זהות שולית. ממצאי ניתוח bootstrap תמכו במודל שלפיו הזהות התרבותית מתווכת בין תמיכה חברתית לזהות אישית. המאמר דן במשמעות הממצאים למחקר עתידי וכן השלכות לתחום החינוך. בפרט, הקשר בין זהות תרבותית לזהות אישית מתמקד בחשיבות שימור תרבות המקור בבית הספר על פני מדיניות היטמעות. כמו כן הממצאים הנוגעים לגיל עלייה נדונו בעניין תוכניות התערבות שנועדו לעזור לתלמידים מהגרים לפתח זהות תרבותית ואישית חזקות.

מילות מפתח: זהות אישית ; זהות תרבותית ; תמיכה חברתית ; הגירה.

Senesh, D. (2017). Trauma and resilience: From trench to bench. Traumatology, 23(1), 18-22.

The author of this article was interviewed by the Tulane University Traumatology Institute research team in late 2012. He was among the 5 who were most recommended by the Trauma Resilience expert panel of Israeli scholar−practitioners. In addition, he was held captive in Egypt during the Yom Kippur War (known as the Israeli Pearl Harbor) and has studied and written about his personal and professional journey. Also, he is the nephew of one of the most heralded Israeli heroes, Hannah Senesh, who tried to rescue Jews during World War II and who was captured and executed. In this article, he shares his own captivity experiences, but most of the article focuses on the insights derived from enduring so much pain, suffering, and fear. He also writes about his sense of moral responsibility for fellow victims of incarceration and torture. He further argues that exposure to such experiences convinced him of the importance of flexibility to adapt as needed, including appreciation for some of your captors’ behavior. In conclusion, he points to the strong sense of personal, familial, and collective identity of Israelis who must struggle with the harmful effects of the generational transfer of trauma in confronting the Holocaust and now confronting efforts to destroy Israel. Most of the article then addresses the importance of regaining one’s sense of self by dealing with laws and rules applying to veterans and POWs, seeking support and understanding from others for the collective good, a sense of inner peace, and psychic resilience.

Korem, A. (2016). Teachers’ outlooks and assistance strategies with regard to “shy” pupils. Teaching & Teacher Education, 59, 137-145.

The study focused on the way teachers can help shy pupils in the school setting. Its objective was to identify educators’ perceptions of the subject and the strategies they could employ with such pupils. To that end, a thematic analysis was performed on the responses attained from fifteen in-depth interviews with educators. The main finding is that teachers’ perceptions of shy pupils are skewed insofar as they don’t adequately consider shy pupils’ internal experiences. Practical strategies for assisting such pupils were also introduced. These strategies are demonstrated and discussed in the context of the theoretical literature on assisting shy pupils.

Korem, A., & Horenczyk, G. (2015). Perceptions of social strategies in intercultural relations: The case of Ethiopian immigrants in Israel. International Journal of Intercultural Relations, 49, 13-24.

Social strategies are a central component of intercultural competence, and are vital in understanding, theoretically and practically, the immigration and acculturation process. This study focused on an immigrant group experiencing identity threat, namely young Ethiopians in Israel, and examined their perceptions of social strategies in intergroup relations. Thematic analysis was performed on two types of qualitative data: (1) newspaper articles in which members of the Ethiopian community addressed aspects of their social strategies (31 reports collected from seven newspapers and magazines) and (2) data from two focus groups conducted afterwards with young adult members of the Ethiopian community (five to seven participants in each group). A major pattern emerging from the immigrants’ reports is the adoption of the hosts’ perspective and attitudes regarding the effective norms of social behavior. In their daily coping, on the other hand, the immigrant youth tended to exhibit a complex and at times ambivalent variety of behavioral patterns in their social interactions with members of the host culture. This spectrum of social strategies suggests dynamic processes of trial and error and reflects the unique complexity of intercultural competence. Findings were analyzed in terms of the immigrants’ perception of the threat to their identity and of their ways of coping with those threats.

ברנט, א' וארצי, ט' (2017). התמודדות הורים עם אבחנה של אוטיזם אצל ילדם. פסיכואקטואליה,  57-54.

מאמר זה עוסק בדרכי ההתמודדות של הורים עם קבלת האבחנה של ילדם כמתמודד עם אוטיזם. החלק הראשון מתמקד בפן הרגשי, החלק השני בפן התקשורתי. מידע המאמר רלוונטי לכל הגילים אך מתמקד בגילים הצעירים.

ברנט, א' (2017). הורים ומערכת החינוך. פסיכואקטואליה, 63-62. 

בספרות ובפרקטיקה החינוכית קיימת הבנה כפולה באשר לשותפות עם ההורים. מצד אחד קיימת הכרה בחשיבות הזמנת הורים לשותפות ולשיתוף פעולה כדי להבטיח את טובת הילד ואת הקשר (גרינבאום ופריד, שנה?), בעוד מן הצד השני בולט הקושי ביישום המלצות תאורטיות אלה בשדה.

כורם, ע' (2017). הערכת ההישגים של תכנית לחיזוק ההתמודדות החברתית של נוער יוצא אתיופיה: השלכות לחינוך ולהכשרת מורים. בתוך ש' סיטון וי' גילת (עורכים), כותבים חינוך- על הקשר שבין התאוריה למעשה החינוכי בתהליך הכשרת מורים (271-249). חיפה: פרדס.

כורם, ע' (2016). פיתוח הכשירות החברתית של התלמידים להתמודד עם הקנטות בבית הספר ובזירת האינטרנט. במעגלי חינוך, 6, 215-204.

הקנטות בין ילדים שכיחות בחיי בית הספר, וכיום נוספה להן זירת האינטרנט. להיחשפות מתמשכת לאלימות מילולית יש השלכות שליליות על התפתחות הילד, ובהן פגיעה בתחושת המּוגנות, בדימוי העצמי, הסתגרות והימנעות מסיטואציות חברתיות. מאמר הגות זה ממוקד בפיתוח הכשירות החברתית של התלמידים להתמודד עם המצבים הללו, דהיינו בפיתוח היכולת שלהם להגן על עצמם. הוא מבוסס על שילוב בין סקירת ספרות לידע מבוסס-פרקטיקה, ותרומתו המרכזית היא בארגון הרעיונות ובהצגתם במסגרת חשיבה תלת-שלבית המיועדת ליישום בהקשרים חינוכיים. כל שלב מוסבר תוך קישור לפועלו של איש החינוך. פיתוח הכשירות להתמודד עם הקנטות יתרום לרווחתם הנפשית של כלל התלמידים ויסייע להם להתנהל בחברה דמוקרטית מרובת תרבויות.

סנש, ד' (2016). עינויים: טראומה בהקשר בין-אישי כנקודת המגוז של האנושיות. מתוך: עתריה, י', שלו, ע' (עורכים), העידן הפוסט-אנושי (319-301). חיפה: פרדס.

כאשר מתרחשים אירועים טראומטיים ש"הדעת אינה סובלת" אותם, אנו מגיבים בתהייה, אימה ופלצות. הקיפאון הנפשי שמשתיק את השיח הפנימי דומה לשתיקת הספינקס המצמיתה והחונקת ("ספינקס ביוונית: חנק), ואם אנו בוחרים להיאבק בה ומבקשים לפצח את חידת הטראומה, אנו נתקלים בפרדוקס של האנושי והלא אנושי וחשים את סכנת החידות של האורקל מדלפי ("אורקל" ביוונית: לשאול, לבקש, לדעת). הפציעה והקרע של החוויה הטראומטית ממרקם המשמעות האנושית, מבקשים מזור ותיקון בחיבורה מחדש לתוך הרצף הנרטיבי, האישי והתרבותי ושיקום תמונת עולם ותמונת עצמי של אנושיות. המחבר דן בחוויה הטראומטית ובמצב הפוסט טראומטי, בין השאר בהסתמך על חוויותיו בשבי המצרי.

סנש, ד' (2015). לנוכח פני הרשע: האם ניתן להעריך תוצאות פסיכולוגיות של עינויים בכלים מקצועיים? פסיכואקטואליה, 32-29.

עינויים נחשבים למקרה קיצון וייחודי של טראומה כפי שתוארו לאורך השנים על ידי השורדים אותם והמתמודדים עם תוצאותיהם. נראה כי המחקר והפרקטיקה המקצועיים מציעים המשגה חלקית לצורך אבחנה וטיפול וזאת באמצעות סינדרום PTSD באופן ש"משטח" את החוויה, ולא מאפשר לגעת במשמעויות הייחודיות של סבל זה ותוצאותיו. מאמר זה דן באפשרות להעריך את ההשלכות הפסיכולוגיות של עינויים באמצעות כלים מקצועיים מעולם הטיפול.

הזמנה לכנס השנתי השמיני של המרכז לקידום הוראה באוניברסיטת בר-אילן
נפלאות התבונה: מוח, למידה ויצירתיות >>

הזמנה לכנס השביעי של המרכז לקידום ההוראה והלמידה
מנהיגות הנדסית: מובילים שינוי באקדמיה >>

הגב' אלה חמי משתפת מכינוס APA – American Psychological Association שנערך בשיקגו, אוגוסט, 2019. לתקציר ההרצאה >>

ד"ר ענת כורם משתפת מכינוס ENSEC (European Network for Social and Emotional Competence) שנערך בבודפשט, אוגוסט 2019. תקציר הרצאתה מובא כאן.

ד"ר דוד סנש השתתף בכינוס טראומה של JTS. הרצאתו מובאת כאן.