תקווה ישראלית היא תוכנית הדגל של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, לחיזוק הממלכתיות ולביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית – חילונים, חרדים, דתיים וערבים. תקווה ישראלית פועלת לקידום השתלבות איכותית של כלל המגזרים בחברה ובכלכלה, וליצירת שיתופי פעולה ביניהם בתחומי מפתח ובראשם החינוך, האקדמיה, התעסוקה, השלטון המקומי והספורט. תקווה ישראלית מבקשת לחזק את ה"יחד" של החברה הישראלית תוך מתן כבוד ומקום לכל קבוצה המרכיבה אותה. כל זאת, במטרה להבטיח את חוסנה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מכללת לוינסקי לחינוך דוגלת בכבוד האדם וחירותו, נדיבות ורגישות תרבותית וכיבוד נכסי תרבות ומורשת כערכי יסוד מקדמת דנא. כאנשי חינוך ברור לנו שיש במדינת ישראל קבוצות שונות עם תרבויות שונות, דעות שונות ואידיאולוגיות שונות גם מלבד 'ארבעת השבטים' שזיהה הנשיא ושחובה עלינו לתרום את חלקנו למאמץ ליצור, לשמר ולטפח חיים משגשגים משותפים. פוטנציאל ההשפעה של המכללה כמוסד אקדמי וכמכללה לחינוך רב מאוד. לסטודנטים רבים, האקדמיה היא מקום המפגש הראשון עם אנשים שאינם מהקבוצה שלהם, מפגש שעשוית להיות לו השפעות מרחיקות לכת. אדוות ההשפעה עשויות להגיע בסופו של דבר לדורות של ילדים שיהיו תלמידיהם העתידיים של הסטודנטים שלנו. בהתאם למטרות של 'תקווה ישראלית באקדמיה', מטרתה של המכללה להיות מקום שבו המפגש בין הקבוצות השונות יהיה מיטבי, מקום שיש בו גיוון וייצוג של קבוצות שונות, מקום שיש בו כשירות תרבותית המתאימה לכל אחת מהקבוצות השונות שהמכללה מהווה את ביתן השני. המטרה הסופית היא שדמות הבוגר שלנו תהיה זו של איש חינוך המגדל דורות של תלמידים לחיים אזרחיים משגשגים ומשותפים לטובת החברה הישראלית כולה. אין צריך לומר שכמכללה להוראה הקשר בין האקדמיה לתעסוקה נמצאת תמיד לנגד עינינו ואנו מכינים את הסטודנטים לכניסה לבתי הספר במהלך לימודיהם, ומלווים אותם בתהליך באמצעות סדנאות הסטאז' וקורסי המורה החדש.
מפגש סטודנטים ממכללת לוינסקי לחינוך וממכללת אלקאסמי
מכללת לוינסקי לחינוך מעוניינת להכשיר סטודנטים להוראה ומורים בלימודי המשך מכל גווני החברה הישראלית. המכללה מכשירה סטודנטים ללמד על פי תוכנית הלימודים הממלכתית (חילונית), אבל הדבר אף פעם לא מנע ממנה לקבל ולהכשיר סטודנטים שלמדו במערכות חינוך אחרות, כגון זו החרדית, הערבית או הדתית. אדרבה, המכללה פתחה תוכניות מיוחדות לסטודנטיות חרדיות, לסטודנטים דרוזים ולסטודנטים עולים והיא ממשיכה לשפר את כשירותה התרבותית כלפי כל הקבוצות בחברה הישראלית – ערבים, עולים, דתיים, יוצאי אתיופיה – בהתאם לשאיפה לגוון את אוכלוסיית הסטודנטים ואת ייצוגם במידת האפשר. במכללה חברי סגל מינהלי ואקדמי מכל קבוצה בחברה הישראלית – ערבים, דתיים, חילונים וחרדים.
למרבה הצער אירועים בארץ ובעולם מראים שגם בעשור השני של המאה ה-21 הגזענות חיה ובועטת והפערים והמתחים גלויים לעין כול במיוחד בתקופה האחרונה. המציאות מוכיחה שלא די לנו שנצהיר שאיננו גזענים ושאנו מוקיעים את הגזענות. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מדוע הגזענות ממשיכה להתקיים ולפרוח, כיצד המערכות שסביבנו ממשיכות לאפשר לגזענות להתקיים, באילו דעות קדומות אנו מחזקים מבלי שאנחנו אפילו מודעים לכך? כאנשי חינוך שומה עלינו ללמוד להעלות את הנושא ולנקוט שיטות יעילות למיגור התופעה. כמכללה להכשרת מורים, מכללת לוינסקי לחינוך בחרה להוביל את העשייה בתחום בשנה שעברה כאשר נשיאת המכללה, פרופ' מיכל בלר, חתמה על האמנה נגד גזענות בבית נשיא המדינה והייתה הנציגה היחידה של המוסדות להשכלה גבוהה שעשתה זאת.
מאז נוצר שיתוף פעולה הדוק עם העמותה שיזמה את האמנה, 'ישראלים נגד גזענות'. ועדת ההיגוי של תקווה ישראלית לקחה על עצמה להוביל את הנושא במכללה, בליווי סמנכ"לית העמותה, עו"ד שלומית ברהנו. בשנה שעברה קבוצת גוונים הספיקה לערוך מפגש עם נציגת ארגון מחאה שקם בעקבות המחאה של יוצאי אתיופיה בקיץ אשתקד עם נציגי ועדת ההיגוי ועו"ד ברהנו. מיגור הגזענות אומץ על ידי המכללה כנושא מוביל לצד תקווה ישראלית ומיגור אלימות וחינוך פוליטי.
קבוצת חברי סגל מינהלי, אקדמי וסטודנטים עוברים מדי שנה תהליך לימוד והעמקה בנושא של חיים משותפים ויישומם במכללה בהנחיית עמותת "גוונים". בעקבות התהליך, יוצאים לפועל מיזמים שונים במימון קרן אדמונד דה רוטשילד. בשלוש השנים האחרונות אפשר למנות בין אלה תערוכות בגלריית המכללה, קורס בתרבות ושפה ערבית, וסרטון המציג את העשייה בתחום תקווה ישראלית במכללה ועוד. השנה אנו גאים להוביל בפעם הראשונה במסגרת גוונים תהליך משותף בין שני מוסדות מקבוצות שונות. תהליך גוונים יוקדש השנה להתנסות בהוראה ולכניסה להוראה ויעברו אותו קבוצת מרצים ומדריכים פדגוגיים ממכללת לוינסקי לחינוך יחד עם קבוצה מקבילה ממכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה.
שיעור הסטודנטים הערבים במכללה דומה לשיעורם באוכלוסייה. למכללה חשובה השתלבותם בלימודים ולאחר מכן במסגרות חינוך ממלכתיות. הסטודנטים הערבים זוכים לליווי של רכזת החברה הערבית המסייעת לגשר על פערים תרבותיים. נוסף על כך, מושג דגש חברתי-קהילתי באמצעות מיזם סטודנטים למען סטודנטים (סטודנטים שעברית היא שפת אימם המלווים סטודנטים שעברית אינה שפת אימם) ובעקבות זאת דרכי הלמידה של קורסים בשפה העברית עודכנו והותאמו. הסטודנטים הערבים זכאים להתאמות מסוימות, כגון הארכת זמן במבחנים והתעלמות משגיאות כתיב מתוך הבנה שעברית אינה שפת אימם.
מפגש סטודנטיות ממכללת לוינסקי לחינוך וממכללת אלקאסמי
המכללה הצטרפה למאמץ להגדיל את אחוזי הסטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה בכלל ובמכללות להוראה בפרט. סטודנטים יוצאי אתיופיה התקבלו תמיד למכללה וממשיכים להתקבל בזכות ולא בחסד, במסגרת תוכנית אבביה במכללה. המכללה פועלת בשיתוף פעולה עם תוכנית תספה ומפעילה מערך של סדנאות לרכישת מיומנויות אישיות ולימודיות.
אירוע לציון חג הסיגד במכללה
במכללה פועלת זה כמעט עשור תוכנית ייחודית להשלמת תואר ראשון בחינוך המיועדת למורות וגננות חרדיות שלהן תעודת הוראה מסמינרים חרדיים. הלימודים במכללה מותאמים מבחינה תרבותית ומעשית לצרכים של הסטודנטיות כך שהן יוכלו לרכוש השכלה אקדמית ולקדם את תהליך האקדמיזציה בקרב החרדים. לאחר סיום לימודי התואר הראשון בחינוך הן יכולות להמשיך ללימודי תואר שני ולהתקדם למגוון תפקידי מפתח במשרד החינוך.
טקס סיום תואר ראשון במסלול החרדיות