רג"ב – האם הפתרון לשיפור מערכת החינוך טמון באיכות המורים?

את התשובה לכך ניתן להבין באמצעות ניסוי קטן. פשוט ערכו משאל: שאלו ברחבי פקולטה להנדסה חמישה סטודנטים למה הם בחרו בתחום. קרוב לוודאי שהתשובות שתקבלו יהיו מגוונות וינועו בין "כי זה מעניין אותי" ל "כי הקריירה מובטחת", "המשכורות גבוהות" ו "הביקוש למהנדסים בהייטק עצום". עכשיו שאלו את אותה השאלה בקמפוס לחינוך. סיכויים גבוהים שהרוב המוחץ של התשובות שתקבלו יהיו "כי אני רוצה לעצב את הדור של של מחר" או "כי אני מרגיש תחושה של שליחות". מי שרוצה ללמוד הוראה, ללמד ולחנך עושה זאת במרבית המקרים פשוט כי החינוך זורם בדמו. בעוד שאנשי החינוך, כמו כל אנשי מקצוע, נבדלים בשיטות ובדרכי העבודה בהן הם דוגלים, לכולם משותף עקרון אחד: הם רוצים להיות אנשי חינוך תומכים שמשנים, מסייעים ומשאירים חותם על מי שנקרה בדרכם.

                                                                                               הביקוש ללימודי תואר ראשון בחינוך והוראה נמצא במגמת עליה בשנים האחרונות. צילום: בניימין אדם

2. האם צריך רקע מיוחד?
התשובה החד משמעית היא – לא. חינוך ניתן ללמוד עם כל רקע קודם למרות שרבים מגיעים עם רקע חינוכי אותו הם ספגו במסגרות אחרות: בין אם כמורות חיילות בצבא, אנשי גרעין בנח"ל, משפחות של מורים או אפילו מי שזוכר במשך שנים מורה אחד, יחיד ומיוחד שהיה לו/לה במהלך לימודיו. יחד עם זאת חשוב לדעת שלציוני הבגרויות והפסיכומטרי משקל מהותי בתנאי הקבלה והם משפיעים על המסלולים אליהם ניתן להתקבל. מי שציוניו גבוהים סביר שיוכל לבחור איזה מסלול שיחפוץ, בין אם חינוך בחטיבה הצעירה או בתיכון. לכן, אם החלום שלכם הוא לחנך כיתת תיכון אבל ציוני הבגרויות או הפסיכומטרי אינם גבוהים מספיק, כדאי שתבחנו אפשרות ללמוד במכינה ייעודית להוראה. באמצעות מכינה זו תלמדו מקצועות רלוונטיים לתחום ההוראה (שחלקם אף מוכרים לתואר הראשון), ובסיומה הציון הסופי שתקבלו יחליף את ממוצע הבגרויות. כך, גם מועמדים שאינם עומדים בתנאי הסף הרגילים יכולים להתקבל וללמוד לתואר ראשון בחינוך והוראה.

3. איך בוחרים מוסד לימודים?
נכון, המגוון הקיים יכול להיות מבלבל לכן מראש כדאי למקד את הבחירה בין שניים או שלושה מוסדות מהמובילים בתחום. רק לאחר מכן כדאי לבחון איזה מסלול לימודים הוא הנכון ביותר עבורכם, על כך נרחיב עוד בהמשך. ממחקר שפורסם לאחרונה מטעם משרד החינוך עלה נתון מדאיג שסטודנטים לעתיד לרוב לא מודעים אליו: כ- 30% מהמורים הטריים נושרים מהמערכת (מכון מופ"ת, דצמבר 2013). אם מקדישים לכך מחשבה, ניתן להבין שמדובר במספר קיצוני שנובע ממכלול סיבות כאשר אחת העיקריות בהן היא הפער בין הציפיות למציאות. המציאות הבית-ספרית היומיומית אינה דבר שניתן לדמיין תוך כדי הלימודים, לכן כדאי לבחור מוסד לימודי שמאפשר כבר מהשנה הראשונה התנסות מעשית בין כתלי בית הספר או הגן. במכללת לוינסקי לחינוך, לדוגמה, שמים דגש רב על שילוב נכון במערכת החינוך ומבצעים אותו בהדרגה: בתחילה הסטודנט עוסק בהוראה של תלמיד אחד או קבוצות קטנות מאוד. לאחר מכן ובמקביל להתקדמות בשנות לימודיו, הוא עובר ללמד בקבוצות גדולות יותר. בצורה זו הסטודנט מתרגל לחיים בכיתה, לחדר המורים, למפגשים עם התלמידים השונים, לקשיים מחד ולרגעי הסיפוק וההצלחה מאידך. ישנם מוסדות המתגאים במערכות קשרים ושותפויות נרחבות עם עיריות שונות ובתי ספר – אלו יהיו מסוגלים להעניק לסטודנטים שלהם את הנסיון המעשי הטוב ביותר ובמקרים רבים אף אופק עתידי להמשך השתלבותכם כמורים מן המניין באותו המוסד בו התנסו. בנוסף, מומלץ שתעשו קצת שיעורי בית לפני הבחירה (אתם עוד 'תזכו' להכין הרבה מאוד שיעורי בית לפני שיהיה לכם העונג להעניק אותם לתלמידיכם לעתיד) ודברו עם בוגרים או עם אנשי סגל. שאלו אותם האם הרמה האקדמית גבוהה, האם יחס הסגל לסטודנט אישי והתעניינו גם מה מייחד את המוסד אותו הם מייצגים, בדמות בשורה שהצליח להביא למערכת החינוך בשנים האחרונות. טיפ קטן: 'פורצי הדרך' הם, בדרך כלל, המוסדות המובילים והנחשבים למומלצים ביותר. כך, למשל, לפני כשנתיים הצליח צוות ההוראה לחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך להכניס את השימוש במכשירי אייפד לשגרת החינוך המיוחד, מהלך שכבר אומץ כיום בצורה נרחבת לטובת התלמידים ונחשב להצלחה שמוכיחה את עצמה מחדש מדי יום.
בחרתם כבר את המוסדות שהכי מוצאים חן ביניכם ואתם מתלבטים לאיזה לגשת? זה הזמן להוסיף למערכת השיקולים גם תנאים נוספים כגון תחבורה נוחה וחנייה חינם לסטודנטים.

חינוך ניתן ללמוד עם כל רקע קודם למרות שרבים מגיעים עם רקע חינוכי אותו הם ספגו במסגרות אחרות. צילום: בניימין אדם