לוגו כאן 11

ד"ר תמי ראובני התראיינה בערוץ הטלוויזיה כאן 11 לרגל פתיחת שנת הלימודים

ד"ר תמי ראובני התראיינה ב"חדשות הערב" בסדרת כתבות במהדורת החדשות בנושא החזרה ללימודים והמגמות החינוכיות בנוגע לשיעורי הבית.
טלוויזיה כאן 11, 26.8.2018

 

תמלול:
רומי נוימרק : ועם עוד מבט ל-1 בספטמבר או יותר נכון 2 בספטמבר השנה, הייתה תקווה מסויימת בקרב תלמידים וגם הורים שהשנה ניפרד לשלום ממה שמכונה שיעורי בית אבל במשרד החינוך אומרים אנחנו דבקים במטלות האלה למרות שבעולם כבר מוכנים להיפרד מהם.
לירן כוג'הינוף : כן, אז אין חדשות טובות לפחות בעניין הזה. גם ב-2 בספטמבר, ימשיכו התלמידים לקבל שיעורי בית לשימחתם או לצערם של התלמידים וההורים אז יצאנו באמת לבדוק מה קורה בעולם, מה המגמה. היינו בברלין, בניו יורק, בסינגפור, גם בפינלנד, בדקנו כמה שיעורי בית באמת מקבלים התלמידים והאם זה באמת מדד להצלחה. הנה הכתבה שהכנתי עם אנטוניה ימין ודניאל זירי.
לירן כוג'הינוף : בתי הספר כפי שהם מוכרים כיום הוקמו בשלהי המאה ה-19. מאז השתנו המקצועות, שיטות החינוך וגם מבנה בית הספר כבר לא נראה כמו לפני יותר ממאה שנים אבל יש דבר אחד שלא השתנה מאז ומעולם במערכת החינוך, שיעורי הבית. הם אמנם לא קיבלו שיעורים לחופש, אבל לליטל חשוב שיתרגלו. אחרי כמעט חודשיים בבית ורגע לפני חזרה לבית הספר, היא הושיבה את הילדים וגם את החבר שבא לבקר, עם חוברות החזרה ללימודים.
איתי חסון, עולה לכיתה ו' :אני עצבני רצח.
לירן כוג'הינוף : למה?
איתי חסון : לדעתי חופש הוא זמן של חברים, של משפחה, זה חופש מבית ספר. ומה שעושים בבית ספר זה שיעורים, בעיקרון.
ליטל חסון : באנגלית יש לו קצת בעיה, אנחנו יודעים שהוא עולה עכשיו לכיתה ו', אנחנו יודעים שבכיתה ו' יש מבחנים אחר כך לחטיבה וצריך לחזק את האנגלית. אז במקום ללכת כל החופש הגדול לשיעורים פרטיים, מה שיעשה לו פחות כיף, אז יש את החוברות האלה כדי שהוא קצת ינסה להשלים פערים.
לירן כוג'הינוף : שיעורי הבית הם בלי ספק אחת המטלות השנואות על התלמידים וגם לא מעט על ההורים. הם משתנים מבית ספר לבית ספר, בין מורה למורה.
איתי חסון : אי אפשר להגיד שאני אוהב שיעורי בית, אבל כן, אני עושה אותם, ואני עושה אותם בשמחה כי אני יודע שאם אני אגמור את זה יהיה יותר זמן לבד בבית או עם חברים.
ליטל חסון : בדרך כלל אין שיעורים, לרוב. לאיתי כמעט ואין שיעורים בכלל, מאוד נדיר שהוא חוזר עם שיעורים, כי הוא פשוט מסיים אותם בבית הספר. כשאני הייתי ילדה היו יחסית הרבה שיעורים ולמדנו וישבנו והשקענו.
איתי חסון : עוד שני עמודים אנחנו יכולים לשחק באקס בוקס.
ליטל חסון : אבל לא בפורטנייט.
לירן כוג'הינוף : המגמה ברוב מדינות העולם היא לתת פחות ופחות שיעורי בית, כמעט חמש שעות בשבוע, זה משך הזמן הממוצע שתלמיד בן 15 מישראל מכין שיעורי בית. בישראל, קצת פחות מבארה"ב שם תלמיד מכין שש שעות בשבוע שיעורי בית, בגרמניה התלמיד מכין את מטלות הבית רק ארבע שעות בשבוע, כמו ההממוצע במדינות ה-OECD.
ד"ר תמי ראובני, ראש המחלקה להוראה ופיתוח מקצועי, מכללת לוינסקי : במחקרים שנעשו בארה"ב נמצא שהזמן האופטימלי לשיעורי הבית הוא עד שעתיים שבועיות. בגילאים הצעירים – עשר דקות, אבל השאלה מה עושים בעשר הדקות האלה. אנחנו צריכים לגרום להם לעניין, למוטיבציה, שילד ירצה כיוון שיש לו סוג משימה כזו שהיא מלהיבה אותו.
לירן כוג'הינוף : כמו איתי גם יונתן עולה לכיתה ו' אבל אותו לא תמצאו עושה חזרה על תרגילים בחוברות. בבית הספר הבינלאומי שבו הוא לומד בברלין, שיעורי הבית הם לא ממש שיעורים, אלא יותר משחק.
יונתן אלקנתי, ברלין : לוחצים על זה, זה מביא אותנו לגוגל דוקס, ואז נגיד עושים 5,000, וזה גם לא כל כך קשה. אז נגיד, כל הכבוד, שמונה מעשר, שברת את השיא שלך, קיבלת עוד עשר נקודות. עם הנקודות האלה אתה יכול לקנות דברים לאייקון שלך. אז נגיד אתה יכול לקנות אזניות חדשות או חולצה חדשה.
לירן כוג'הינוף : לא מדובר באוזניות או בחולצות אמיתיות, אלא רק בחפצים וירטואלים. לפי רמת ההצלחה במשימה שמגיעה פעם בשבוע, התלמידים צוברים נקודות. בנקודות הם יכולים לקנות "פיצ'רים", אביזרים לפרופיל הוירטואלי שלהם באתר בית הספר.
כתבת : וכמה זמן לוקח לעשות שיעורי בית כאלה?
יונתן אלקנתי : פחות מחצי שעה. לא הרבה זמן.
לירן כוג'הינוף : יום הלימודים של יונתן ועופרי מתחיל קצת אחרי שמונה בבוקר ומסתיים בסביבות שלוש אחרי הצהרים.
שחר אלקנתי : הם באים מאוד עייפים אחר הצהריים, מאוד עייפים, הם באים גמורים הביתה, להוסיף לזה שיעורים, אז בכלל ..
דורית אלקנתי : מודים שבהתחלה זה היה לנו קצת מוזר פשוט כי שחר שאל אותי: "תגידי, אין להם שיעורים, אין משהו ש …?" אבל זה באמת הרבה פחות מבארץ, לפחות ממה שאני זוכרת כשהייתי ילדה, מה שחברות שלי מספרות. זאת אומרת, אין את הלחץ הזה של לחזור הביתה ולהכין שיעורים.
בית משפחת ברושי, ניו יורק.
תיירים, מחלקת תיירים (במטוס).
לירן כוג'הינוף : לג'ודה שעולה לכיתה ה' בבית ספר ציבורי בניו יורק יש הרבה זמן לשחק, הוא חוקר כוכבים, מחפש מדינות במפה ואפילו בודק אילו טיסות נוחתות באיזו מדינה. יש לו הרבה זמן פנוי. שיעורי בית, אין לו בכלל.
גו'דה ברושי, עולה לכיתה ה' : זה ייקח תשע שעות אם תטוסי בבוינג 787.
כתבת : מה אתה עושה אחרי בית ספר עכשיו כשאין לך שיעורי בית?
ג'ודה ברושי : משתמש בפלואו בוקס, אני גם נכנס לגוגל ארת', כי אני חנון.
רובין ברושי : מה אתה עושה בגוגל רת'?
ג'ודה ברושי : אני חוקר מטוסים.
רובין ברושי : מה אתה חוקר על מטוסים?
ג'ודה ברושי : את לוחות הזמנים שלהם.
רובין ברושי : באמת? ואת המסלולים שהלם.
ג'ודה ברושי : כן.
לירן כוג'הינוף : רובין היא חלק מהנהגת ההורים בבית הספר של בנה. לפני שנתיים היא דחפה להפחית כמה שיותר את שיעורי הבית בבית הספר. פורום ההורים יחד עם המורים קיבל את הצעה ומכיתה א' עד ד' אין כלל שיעורי בית.
רובין ברושי : שיעורי הבית מעולם לא היו בעיה עם הבת שלי, היא פשוט עשה אותם, היה נחמד לראות מה קורה בבית הספר, לעקוב אחרי ההתקדמות שלה, היה לי זמן לשבת איתה ולוודא שהיא מסתדרת. אבל עם הבן שלי, זה כבר היה אתגר גדול והיה לנו הרבה ריבים על זה וזה הפך את הזמן שאחרי בית הספר למתוח מאוד בשבילנו, אז זה ברמה האישית. כשהמנהל של בית הספר שלנו אמר שהוא מעוניין להמשיך בדרך שבה הלך בית ספר אחר, שמחתי מאוד.
לירן כוג'הינוף : והממה של ויתור על שיעורי בית בניו יורק הולכת וצוברת תאוצה. עוד ועוד בתי ספר רוצים להצטרף למיזם.
רובין ברושי : היו מספר בתי ספר קרובים שיצרו איתנו קשר, הם אמרו, "אנחנו אוהבים את מה שאתם עושים ואת התהליך הזה, ואנחנו מעוניינים בו".
לירן כוג'הינוף : בפינלנד כמות שיעורי הבית היא הנמוכה בעולם, כמעט שעתיים בשבוע והמדינה מדורגת במקומות הראשונים בכל המדדים הבין לאומיים בנושאי החינוך.
ד"ר תמי ראובני, ראש המחלקה להוראה ופיתוח מקצועי, מכללת לוינסקי : ההצלחה של פינלנד לא נובעת ממשך השעות שילדים מכינים שיעורי בית, היא נובעת משינוי בכל מערכת החינוך. הכיתות קטנות, יש הרבה מאוד גורמי תמיכה בתוך הכיתה, הילדים, יש להם מרחב פעולה, ניתנת להם בחירה.
לירן כוג'הינוף : מי שמובילה לא פחות מפינלנד במדדים הבין לאומיים בנושא החינוך היא סינגפור. מקום ראשון בכל הפרמטרים במבחן פיזה האחרון, שם כמות שיעורי הבית רחוקה מלהיות מצומצמת.
שחף שלו, תלמידת כיתה י"ב בסינגפור : אנחנו מקבלים שיעורי בית בכל מקצוע וכל יום אנחנו עושים את שיעורי הבית במשך שלוש-ארבע שעות. לפני שבכלל אפשר יהיה להתחיל את שיעורי הבית, צריך ללמוד את החומר בעצמנו, וממש להבין מה קורה כי בשיעורי הבית אין שאלות קלות, זה תמיד שאלות של עומק, אז מתי צריך לדעת את החומר שלנו ולכן חוץמהשלוש-ארבע שעות האלו (של הכנת השיעורים), אנחנו צריכים להשקיע שעה-שעתיים יותר, חוץ מזה, כדי להבין את החומר ואז להכין את שיעורי הבית.
ד"ר תמי ראובני, ראש המחלקה להוראה ופיתוח מקצועי, מכללת לוינסקי : לצערי הרב, תמונת המצב עגומה. ילדים מקבלים הרבה מאוד שיעורי בית, מעבר לזמן שילד בטווח הגיל שלו למעבר לזמן שלד בטווח הגיל שלו יכול לשבת ולהפיק את המירב. שיעורי הבית לעיתים כוללים שינון ותירגול במקום משימות מתאגרות ורלבנטיות.
ליטל חסון : תעשי בחוברת, תעשי בחוברת דברים אחרים, באבל בכלל.
*: תתתחילי לעשות.
ליטל חסון : בסדר, אני אעשה לך תרגילים אחרים.
לירן כוג'הינוף : כבר לפני 12 שנה קבע משרד החינוך שאין חובה להטיל שיעורי בית על תלמידים בבית ספר יסודי, ובכל זאת דבר לא השתנה מאז. גם הפירסומים האחרונים על שינוי מדיניות אינם בשורה של ממש ואין כל הנחיה להפסיק לתת שיעורי בית, לפחות בבית הספר היסודי. בדיוק כמו בשנה שעברה גם השנה תלמידים יקבלו שיעורי בית, המהפכה בישראל עוד רחוקה.