תמלול:
טלי ליפקין שחק : דוקטור רחל שגיא, שלום לך.
ד"ר רחל שגיא : שלום, ערב טוב.
טלי ליפקין שחק : בכמה סבלנות חיכית לנו, לא רק עכשיו אלא כבר מתכנית קודמת, אני מתנצלת. ואת אחת מהכותבים והעורכים של ספר מעניין, בעיקר הוא מסקרן בכותרת שלו "על מדים אני מלך". אוכלוסיות ייחודיות והשתלבות חברתית בצה"ל.
ד"ר רחל שגיא : כן.
טלי ליפקין שחק : אז הסבירי לנו מה היא הסופה הזו?
ד"ר רחל שגיא : קודם כל הציטוט הוא ציטוט של אחד המרואיינים שלנו, חייל דרוזי, שאמר לנו "על מדים אני מלך", כלומר, אני יכול להיכנס לכל מקום, אני מקובל, אני אהוב אבל כשאני לא על מדים, אז לא נותנים לי להיכנס, ישנה גזענות כלפיי וכן הלאה וחייל אחר, חייל שהוא עולה חדש שהוא גם היה אחד המרואיינים שלנו, סיני, אמר לנו "על מדים אני בן אדם, מדברים אלי, כשאני לא על מדים אני סיני".
טלי ליפקין שחק : עשינו רק לא מכבר שיחה בנושא מדים בעקבות התקרית באוניברסיטה העברית. נגיד שאת חוקרת בכירה ברשות למחקר במיכללת לוינסקי לחינוך ואת זה צריך לומר. את באופן אישי עוסקת בספר הזה גם בכוחו של אדם שעלה מתחתית גדול מזה שהוא נולד בצמרת על משמעות של השירות הצבאי עבור חיילים בדואים. ראיתי שבדקת את נושא יהודי העולם המבקשים לתת קצת מעצמם לצבא, השתלבות של חיילים עולים בצה"ל, ככה מתוך ריפרוף על הספר, גם בדקת עמדות חיילים כלפי השתתפות בתכנית השלמת השכלה בצה"ל. זאת אומרת את בעצם במגוון הזה, אנחנו מבינים עד כמה צה"ל הוא רב תחומי בחיבור שבין צבא וחברה ואיזה שהוא כור היתוך בכל זאת.
ד"ר רחל שגיא : נכון ובעצם אם אנחנו מתדיינים במקום, בשאלה אם אנחנו רוצים צבא מיקצועי או צבא של העם, אז הספר הזה בעצם אומר שלצבא יש תפקיד מאוד מאוד חשוב וזה בעיקר חיל חינוך, זה כל מיני פרוייקטים שחיל חינוך עושה בשילוב של אוכלוסיות שונות ומגוונות בחברה הישראלית כי זה בעצם מקפצה עבורם להמשך החיים שלהם בישראל.
טלי ליפקין שחק : יש באמת, אתם מייחדים מקום לבאות מאהבה, תפיסת התפקיד של מש"קיות ההוראה, מיני דברים שחשבנו שעברו מן העולם והנה הם לא רק מתקיימים אלא הם עדיין מאוד משמעותיים.
ד"ר רחל שגיא : כן, הם מאוד משמעותיים והאנשים רואים, המפקדים ומש"קיות ההוראה רואים בתפקיד שלהם ממש ייעוד וחשיבות מאוד מאוד גדולה והם עושים את התפקיד, ממלאים את התפקיד שלהם מתוך תשוקה מאוד מאוד גדולה וגם החיילים עצמם שריאיינו, שבדקנו ויש כאן רעיונות עם חיילים מכל מיני קבוצות, כששאלנו אותם למה התגייסתם, אז הם אמרו מה זאת אומרת? זאת המדינה שלנו. זאת אומרת, זה היה ברור להם אם הם בדואים או דרוזים או עולים חדשים שבאים במיוחד מחוץ לארץ לארץ כדי להתגייס, אומרים זאת המדינה שלנו. זאת ציונות כמו שהייתה פעם, ציונות אמיתית של רצון להשתלב ולהיות פה ולבנות את הארץ ולתת מעצמם.
טלי ליפקין שחק : אבל בואי נגיד גם שהצבא הוא סוג של מקפצה, הוא פלטפורמה שאפשר ממנה לחזור אל החברה.
ד"ר רחל שגיא : כן.
טלי ליפקין שחק : יש פה גם איזה שהוא מימד מאוד שימושי, מאוד פרקטי בשירות הצבאי.
ד"ר רחל שגיא : כן, מצד אחד כן, יש משהו פרקטי אבל זה לא ברור כי לא תמיד אחר כך כשאתה חוזר לחיים האזרחיים שלך באמת הדברים, החברה מקבלת אותך ותומכת וממשיכה לתמוך בך אחרי שאתה שירתת שלוש שנים ונתת מעצמך לצבא כי עולים חדשים יכולים לשרת רק תשעה חודשים, הם לא צריכים לשרת כל כך הרבה זמן, חיילים בדואים מתנדבים.
טלי ליפקין שחק : כן, וגם מעניין למשל איך מפקדים על חיילי איתן, איזה חוויה יש להם, זה הולך לשני הכיוונים התורמים ונתרמים, כולם יוצאים נישכרים.
ד"ר רחל שגיא : אין ספק שהחוויה הזאת מעצימה את המשתתפים, את החיילים, את כולם מאוד מאוד ותורמת להם הרבהמאוד בחיים שלהם אחר כך, אין ספק בזה.
טלי ליפקין שחק : החוויה של איסוף החומרים הזאת שינתה משהו בך?
ד"ר רחל שגיא : אני חושבת שהספר הזה, היא שינתה, היא החזירה לי את ההרגשה שלי של טוב, של שייכות, של מה שהיה פעם, של נתינה בלי חשבון, של נתינה מאהבה ושל קבלה מאהבה ובלי הציניות שיש היום סביב המושג ציונות או סביב המושג לתת. בעיניי זה הספר הכי חשוב שאני ערכתי או שהשתתפתי בו ויש לי מספר ספרים שאני שותפה בהם, הספר החשוב ביותר.
טלי ליפקין שחק : דוקטור רחל שגיא, חוקרת בכירה ברשות למחקר במיכללת לוינסקי לחינוך, תודה רבה לך. "על מדים אני מלך".
ד"ר רחל שגיא : תודה.