ג'אבר אבו עמאר, בן 37 מדרום הארץ, הוא מורה לשפה הערבית במגזר הבדואי כ-12 שנים. התפיסה החינוכית שלו צמחה מתוך העיקרון שלתלמידים הבדואים שחיים בתנאים קשים מבחינת סביבה ומשאבים סוציואקונומיים מגיע ללמוד ולקבל חינוך טוב ושווה לכל תלמידי ישראל. מתוך עיקרון זה החליט ג'אבר ללמוד הוראה כדי לקחת חלק בהובלת החזון הזה.
את ההחלטה ללמוד לתואר שני בהוראה החליט אחרי שנהפך למפרנס העיקרי במשפחתו, כשאביו נפטר. "לאחר ששוחחתי עם מכרים שלמדו במכללת לוינסקי והגיעו למעמד מכובד בחברה 'עם קבלות רבות' להצלחות ולהישגים, החלטתי שגם אני רוצה להצטרף לרשימת האנשים שהגיעו להישגים מרשימים, ולהמתגאות בכך שלמד במכללת לוינסקי", הוא מספר. אחת הסיבות לחששותיו להתחיל את הלימודים היא מוצאו, "מאחר שאני בדואי שמגיע מדרום הארץ עם מנטליות אחרת מחברה אחרת וגם משפה אחרת".
"יש משמעות רבה בחיי כאדם שעליו מוטלת האחריות לפרנס את משפחתו ולדאוג לרווחת הסובבים אותו – מאחים ואחיות ועד לקטנים שבניהם, אך אני חוזר ומדגיש, שאני מאמין שעל איכות ההוראה והרמה האקדמית אני לא מתפשר" לכן הוא משקיע מאמץ, זמן רב ומשאבים כלכלים כדי להשיג את המטרות שהציב לעצמו. "אני נוסע בכל שבוע ממרחקים, מחולות המדבר החמים עד חוף הים הרטוב ובראשי אני משנן את המשפט, אתה נוסע לכיוון ההצלחה שלך, סע לשלום, וכך אני 'מצמצם' את המרחק".
ג'אבר החליט להתמחות בתוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" על מנת להעשיר את הפן הרב-תרבותי ובכך להעמיק את הבנתי בתחום, שבו הוא שואף להוות מודל חיקוי לגורמים שונים בחברה הבדואית. בשנים האחרונות אני משתלב יותר ויותר בחיים הציבורים מצליח להשפיע על קבלת החלטות בחברה הקרובה וביישוב שבו אני חי". הוא מוסיף כי "עם הידע הרב-תרבותי, המעוגן במקצועית שרכשתי בתחום ההתמחות שלי, אני יכול לתרום רבות לחברה הבדואית ולצמצום הפערים בחברה הישראלית".
החוויה של מימוש החזון ולו במעט גרמה לג'אבר למתוח את יריעת הציפיות מעצמו, ועל כן החליט להמשיך את לימודיו ולהמשיך לתואר שלישי בכדי לעסוק בתחום המחקר על הרב-תרבותיות בחברה הבדואית שעוברת תמורות והתפתחות. "חובתי כאדם שמאמין בחברה הבדואית לא להרים ידיים, לקחת חלק פעיל בקידום החברה שלי, שתביא גם לקידום החברה הישראלית, שבה אני מרגיש כאזרח שווה". ג'אבר אבו עמאר השלים את לימודיו לתואר השני בשנה"ל תשע"ד.