לאחר לידת ילדה השני התחילה לללמד שיעורים פרטיים באנגלית. ואז, הרגישה שיש לה כישרון ויכולת 'להעביר את החומר הלימוד' בצורה שמעניינת הן אותה והן את התלמידים. בתחילה בחרה ללמד במגזר הפרטי, בבתי ספר ללימודי שפות, שם עבדה כשש שנים, עד שהחליטה שזהו הייעוד שלה והוציאה תעודת הוראה.
את הפעם הראשונה שבה נכנסה למערכת החינוך בישראל לא תשכח לורה לעולם. "כשבדקתי אפשרויות של הוראה שלחו אותי לבית ספר מסוים מרכז הארץ, נכנסתי בשמונה וכבר ב-12:30 התפטרתי. זו היתה פעם ראשונה שדרכתי בבית ספר ישראלי, הייתי בהלם. היחס של התלמיד למורה זעזע אותי כמי שבאה באה מבית ספר יוקרתי באנגליה. "היום, לעומת זאת תפישת העולם שלי בנושא שונה במאה שמונים מעלות, אני מברכת על הפתיחות של הילדים עם המורה; אבל אז הייתי בהלם. יש משהו מרענן בילד הישראלי, שהוא מאוד אנרגטי לפעמים לטובתו ולפעמים לרעתו. אני אוהבת את האנרגיה כאן."
באנגליה, מספרת לורה, היא למדה בבית הספר צרפתית וגרמנית. את החוויה הזו היא לוקחת איתה בכל יום שבו היא מלמדת בכיתה, "אני מנסה לא ללמד בדרך שבה לימדו אותי, כי גרמנית לימדו אותנו בצורה יבשה".
"בהוראת האנגלית אני ידועה בכך שאין לי גבולות, אני אוהבת לעשות ניסיונות וחידושים. אני פריק של הכנסת טכנולוגיה לכיתה וכל מה שמשתמע בכך", היא מספרת בהתרגשות. "לכל תלמיד יש היום סמארטפון, שזה ממש מחשב אישי קטן, אתו ניתן לחקור של העולם, הכל באנגלית כמובן."
לורה מספרה כי לתפישתה "אנגלית זה לא רק דקדוק זו גם שפה חיה שמתקשרים באמצעותה בכל העולם, אני מקווה לגרום לתלמידים להנות מהחוויה. לפני כמה שבועות רקדתי יחד עם התלמידים בכיתה יחד לצלילי השיר של dancing in the streets, לאחר שסיימנו ללמוד על התנועה של זכויות האזרח. אני משתמשת בכל החושים בשיעורים, כדי לעורר דרך החושים את הסקרנות של הילדים".
היא מסכמת ואומרת, שהייתה רוצה שיותר דוברי אנגלית כשפת אם יכנסו למקצוע. לצערה, היא אומרת, "היום מי שדובר אנגלית כשפת אם נמשך יותר למקצועות שנחשבים היום אטרקטיבים, הייתי רוצה לראות יותר מורים צעירים עם מוטיבציה ורעיונות יצירתיים."