"רדיו כאן ב", 20.11.2019
תמלול:
ערן סיקורל : אנחנו עכשיו רוצים לציין שלושים שנה לאישור האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ואומרים שלום לעורכת הדין צביה שיר .
עו"ד עו"ד צביה שיר : שלום שלום צהריים טובים.
ערן סיקורל : מרצה למשפט וחינוך במכללת לוינסקי. אז זו האמנה שיש עליה הסכמה כלל עולמית, אבל יש גם שתי מדינות שלא חתומות על האמנה הזאת נכון?
עו"ד צביה שיר : נכון מאוד, המדינה הראשונה שלו חתומה עליה היא סומליה , כיוון שסומליה אמנם נחשבת כמדינה בעיני עצמה, אבל בעיני שאר החברות באו"ם החברות שלה לא אושרה והיא לא מקובלת כמדינה לכן הבקשה שלה בכלל לא נחשבה ולא
ערן סיקורל : למעשה היא שנים, שנים למעשה היא מדינה לא .. כבר לא מתפקדת כל כך .
עו"ד צביה שיר : בדיוק , נכון.
ערן סיקורל : טיפה משתפר שם המצב לאחרונה, אבל הדרך עוד ארוכה מאוד.
עו"ד צביה שיר : נכון ההפתעה היותר גדולה היא לגבי ארה"ב שאמנם חתמה על האמנה בצורה פורמלית כבר באלף תשע מאות תשעים וחמש, אבל היא לא עשתה את התהליך הנוסף שנדרש לפי שיטת המשפט האמריקאית כדי להטמיע את האמנה לתוך החקיקה שלה. ולכן היא נחשבת כמדינה שלכאורה הסכימה לא רק הסכימה אלא גם הייתה חלק מאוד משמעותי מהניסוח של האמנה, אבל בפועל לא רואה את עצמה כמחויבת להוראות של האמנה כמו יתר המדינות שהסכימו וחתמו עליה.
ערן סיקורל : וזה ככה לכל מי שמופתע מההחלטה של הנשיא טראמפ למשל לפרוש מהסכם האקלים לפרוש מנפטא לפרוש מעוד ועוד הסכמים בינלאומיים המגמה הזאת תמיד הייתה
עו"ד צביה שיר : זה נכון , זהו אי אפשר לומר שזה חדש,נכון אי אפשר לומר שזה משהו חדש וליחס אותו לטראמפ גם קלינטון וגם אובמה ניסו להביא את ארה"ב לאשרר את האמנה ולא הצליחו לעשות את זה. הסיבות לכך נטועות יותר במבנה המשפחתי השמרני בארה"ב בכל מיני עניינים שקשורים למשפט פלילי למשל עונש מוות שעד לאחרונה אפשר היה להחיל אותו גם על ילדים מתחת גיל שמונה עשרה ובכלל כל התפיסה החברתית השמרנית שלהם למשל לגבי דת כי האמנה מאפשרת חופש דת וחופש מחשבה ובהרבה משפחות בארצות הברית זה בל יתואר ובל יעלה על הדעת אפילו.
ערן סיקורל : אז בואי נדבר באמת על האמנה הזאת הזכרת כבר כמה. כמה מהסעיפים החשובים שלה, ישראל חתומה על האמנה לזכויות הילד מה בעצם כוללת העמדה הזאת?
עו"ד צביה שיר : באמנה יש חמישים וארבעה סעיפים שמפרטים הרבה מאוד זכויות של ילדים.
כשהתפיסה הכללית אומרת שבניגוד לעבר שבו ילדים נתפסו כרכוש של ההורים שלהם אני מדברת על העבר הרחוק אפשר ללכת מאה או מאה חמישים שנה אחורנית ולאט לאט תפיסת זכויות הילדים נכנסה לתוך השיח המשפטי של זכויות אדם בכלל והמשפט שקשור לתפיסות שקשורות לילדים, והאמנה החידוש הכי גדול שבה זה באמת היכולת לראות זכויות של ילדים כקבוצה חברתית שרלוונטית ,רלוונטיות לגביה הזכויות ספציפיות, מיוחדות .ילדים הם לא בהכרח כמו המבוגרים למרות שגם גישה כזאת אפשר היה לשמוע בין חוקרים או גם בזמן ניסוח האמנה. כלומר יש הבדלים בין הזכויות שמבוגרים קובעים לעצמם לבין הזכויות שהם קובעים לילדים ולמרות זאת התפיסה של זכויות הילד כזכויות אזרחיות משפטיות ולא כאיזשהו אני אומרת במירכאות "טובה" שעושים לילדים שמטפלים בהם ששומרים עליהם שמגנים עליהם כי הם יצורים חלשים וקטנים ושצריכים טיפוח, אלה באמת זכויות משפטיות שאפשר לעמוד עליהם ואפשר לדרוש מהמדינה לקיים אותם ולערוב להגנה עליהם גם בחקיקה.
ערן סיקורל : תגידי למה לישראל לקח כל כך הרבה זמן עד שחתמה והיו עיכובים פה בנושא הזה?
עו"ד צביה שיר : לא העיכובים האלה הם בעיקר עיכובים טכניים ישראל חתמה על האמנה בנובמבר שמונים ותשע שזה באמת מחר.. לא סליחה היום לפני שלושים שנה והאישרור שלה היה בערך שנה וחצי אחר כך ביולי באוגוסט תשעים ואחת. הסיבות לכך הן סיבות טכניות ולא , לא איזושהי התנגדות להפך במדינת ישראל לקחו מאוד ברצינות את זכויות הילדים הקימו ועדה בראשות השופטת בדימוס סביונה רוט לוי היא נקראת ועדת רוט לוי שעשתה מחקר מאוד מקיף לגבי איך נכון להטמיע את ההוראות של האמנה לתוך החקיקה הישראלית .ואפשר לומר שלמרות כל הביקורת ויש ביקורת על המצב המשפטי של זכויות ילדים בישראל אפשר לומר שבאופן יחסי לעולם אנחנו במקום לא כל כך גרוע.
ערן סיקורל : מקום לא גרוע, אבל את יודעת לפעמים אנחנו שומעים התנגדויות של הורים בעיקר להטמעה של כל נושא זכויות הילד לתוך מערכת החינוך תחושה של הורים שנלקחת מהם בעצם הסמכות ההורית אין להם אמצעים להענשה או להצבת גבולות בפני הילדים שלהם עד כמה הנושא הזה באמת מטופל או מדובר במערכת החינוך ובהכשרת המורים?
עו"ד צביה שיר : אני מאוד מתאימה למה שאמרת החינוך הוא דוגמה מצוינת למקום שבו האמנה הוטמעה בצורה חלקית כלומר אפשר לומר שהיא לא הוטמעה לחלוטין ואפשר אפילו לומר שיחסית למדינות אחרות למשל עצם העובדה שיש לנו חוק זכויות התלמיד, זה משהו שהוא מאד חדשני ומאוד חריג במשפט של יחסית למדינות ..למשפט של מדינות אחרות ויחד עם זאת אפשר לראות שיש כל מיני זכויות שהאמנה המגדירה אותן בצורה הרבה יותר רחבה והרבה יותר כוללת ולתוך מערכת החינוך הם הוטמעו בצורה הרבה יותר רזה או חסרה כמו למשל הזכות הכי הכי בולטת שאני יכולה לחשוב עליה היא הזכות לשוויון והזכות לשוויון באמנה מוגדרת בסעיף שתיים מי שירצה יכול לחפש בגוגל זה מאוד מאוד זמין וגם בשפה מאוד מאוד נוחה לקריאה סעיף שתיים לאמנה קובע את הזכות לשוויון לכל הילדים בהגדרה מאוד מאוד רחבה שמאפיינים דת גזע מין שפה וכו' וכו' נטייה פוליטית, אמונות ומחשבות וכו' יש שם רשימה מאוד מאוד ארוכה ואילו לחוק זכויות התלמיד בסעיף חמש אימצו מהאמנה רק חלק מתוך הרשימה הזאת ולמשל אין בכלל את ההתייחסות לשפה גם אין את ההתייחסות למין בניגוד למשל לנטייה מינית ומגדר ,עצם המין הביולוגי בחוק הישראלי לא נחשב כטעם שהוא אסור לאפליה . ובאמת אחת הסיבות לכך הם באמת שאלות פוליטיות כמו ב.. אתה יודע כמו בכל שאלה אחרת שקשורה למשפט.
ערן סיקורל : טוב, אז יש עוד דרך ארוכה ויש בהחלט מה לשפר
עו"ד צביה שיר : לחלוטין
ערן סיקורל : ומה שהכי חשוב אולי שנזכור אנחנו כהורים שילדינו הם במידה רבה פיקדון שעליו אנחנו צריכים לשמור היטב ולכוון אותו בעולם הזה בלי לשכוח לרגע שמדובר באדם בעל זכויות שצריך להגן עליהם. צביה השיר מרצה למשפט וחינוך במכללת לוינסקי תודה רבה לך על הדברים
עו"ד צביה שיר : תודה רבה.