להלן תמלול הראיון:
אלעד זוהר : אנחנו נכנסים לנושא הראשון שלנו כבר עכשיו. הורים רבים מתלבטים האם ללמד את הילדים חשבון מגיל צעיר, האם זה עלול ליצור עומס על הילד, או שמא זה יסייע לו לפתח יכולות לימודיות בעתיד. איתנו עו"ד ליזט לגזיאל כץ. תודה על השמות. מייסדת קדמה, מרכז אימון מונטסורי לילדים, שטוענת שרצוי להתחיל כבר בגיל שנתיים. וד"ר פנינת טל, ראש התוכנית ללימודי תואר ראשון בחינוך בגיל הרך, מכללת לוינסקי לחינוך, שיוצאת דווקא נגד הענין הזה. אנחנו ננסה לקיים כאן דיון בענין. עם מי את רוצה להתחיל?
נועה רוזין : אני רק רוצה לוודא, לימודי תואר ראשון לגיל הרך זה לא לילדים שעוברים תואר ראשון, זה לא… הא, בסדר. כי אנחנו מדברים פה על מתמטיקה מגיל שנתיים, אין לדעת לאן… אז בואו רגע נתחיל לדבר דווקא בעד, כי אני מודה שהכותרת עצמה של הנושא שאנחנו פותחים איתו את הבוקר מפתיעה אותי. לי יש ילד בן שנתיים וחצי, ממש לא תיכננתי ללמד אותו מתמטיקה. בואו נדבר קצת על זה.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אז אנחנו, קודם כל אני רוצה לומר שאנחנו לא מלמדים את הילד שום דבר, לא דחוף לנו ללמד אותו לא מתמטיקה, לא שפה ולא שום דבר אחר. כן דחוף לנו לייצר עבורו איזה שהיא סביבה מובנית שתתאים לשלבי ההתפתחות שלו ולתקופת הרגישות שלו, לאותו חלונות זמן של למיה שיוצרת אצלם איזה שהוא רגע במוח שלא חוזר. זה הרעיון. אנחנו…
אלעד זוהר : זה השיטה המונטסורית?
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : זה השיטה המונטסורית, אנחנו בעצם יוצרים להם איזה שהיא סביבה מובנית, לפי שלבי ההתפתחות, לפי תקופת הרגישות. מבנה המוח של ילדים בגילאי אפס עד שש הם מה שנקרא מוח סופג, יש להם יכולת למידה אגבית מהסביבה.
אלעד זוהר : אגבית זה גם מילת המפתח פה.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : נכון.
אלעד זוהר : הלמידה היא אגבית של חשבון.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : וזה מה ש…
נועה רוזין : וזה לא ישיבה לצורך למידה.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : בדיוק. אנחנו לא יושבים ומלמדים עכשיו את הילד חשבוו, אנחנו לא יוצרים את זה בכלל, אנחנו חושפים אותו, אנחנו מגישים לו.
נועה רוזין : את הבאת הרבה אביזרים על השולחן.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : נכון.
נועה רוזין : בואי נראה ממש הדגמה פרקטית מה זה…
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אני אדגים לכם…
אלעד זוהר : נועה שכחה כמה זה שתיים ועוד שתיים. נגיד.
נועה רוזין : בוא נגיד ונגיד לכולם שנועה לא יודעת את כל לוח הכפל בעל פה, גם זה בסדר.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אנחנו באמת בגילאי…
אלעד זוהר : את לא יודעת את זה? לא לעשות לך בחינה עכשיו?
נועה רוזין : אוי ואבוי לך.
אלעד זוהר : אוי ואבוי. כן.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אז תשמעו, בגילאים הצעירים אנחנו באמת רק חושפים אותם ונותנים להם להתנסות ומגישים להם את הדברים. פה למשל זה הסיפור של הזחל הרעב, מכירים? אוקיי. אז אנחנו עושים להם את זה בהמחשה. רואים את זה ב…
נועה רוזין : רואים גם מלמעלה.
אלעד זוהר : אנחנו נראה מלמעלה, נבקש מ…
נועה רוזין : תתחילי ואנחנו…
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : מעולה, אז הנה, אז יש לנו את האחד שתיים ושלוש, אנחנו נתחיל בזה. אז ביום הראשון הוא עובר דרך תפוח אחד, וביום השני הוא עובר דרך האגסים.
אלעד זוהר : שני אגסים.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אגסים.
נועה רוזין : אז בעצם את מחברת בין הכמות לבין הספרה.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : בדיוק. אז אנחנו, איך אנחנו יוצרים הבנה מתמטית מהגיל הרך, אנחנו בעצם מחברים בין המספר לבין הכמות. וחושפים אותו כל הזמן תוך כדי משחק. יש לנו כאן עזרים, כל העזר הזה, זה עזר מונטסורי מובהק.
אלעד זוהר : ידוע, כן.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : כן. כל העזר הזה זה כדי ללמד אותו את משמעות האפס. זאת אומרת מחזיק אחד שתיים שלוש, אבל את האפס לא, אז נראה…
אלעד זוהר : אפס זה כלום.
נועה רוזין : אני לא חושבת ש… את המספרים.
אלעד זוהר : המספרים רואים אותם כאן, נכון נועה, הנה ואז אנחנו משייכים את ה… האלה.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : נכון, גם כאן כמות למספר. אחד, אחד שתיים.
אלעד זוהר : אבל זה זיהוי מספרים. איך זה עובד עם חיבור, חיסור וכאלה?
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : זה לא… חיבור וחיסור לא מתחילים בגיל שנתיים.
אלעד זוהר : הא הא.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אנחנו חושפים אותם לחשבון בגיל שנתיים, תוך כדי כישורי החיים שאנחנו עושים, תוך כדי הסביבה המובנית, תוך כדי הרבה מאוד דברים, תוך כדי משחקים מוטורים ומילת המפתח אני חושבת כאן זה באמת תוך כדי משחק מבלי לערב בכלל את המודעות שלהם. זה לא שאנחנו עכשיו, בשבילם אנחנו לא… אנחנו לא מלמדים אותם חשבון, אנחנו פשוט משחקים.
נועה רוזין : אוקיי.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אנחנו משחקים בזחל הרעב, אנחנו משחקים בצדפים ובפיות ובמקלות וקוביות, זה מה שאנחנו עושים.
נועה רוזין : אוקיי, ד"ר פנינת טל, אנחנו נעבור אליך בשלב הזה. תני קצת את המשנה שלך בנוגע לחשיפה הזו מגיל כל כך צעיר.
פנינת טל : קודם כל אני רוצה להתייחס למילה שנאמרה כאן אגביות, שהיא שם המשחק וזה ממש לא אגבי, זה ממש במרכאות כפולות ומכופלות משום שיש כאן יד מכוון, יש כאן הוראה בתחפושת, יש כאן סידור סביבה שהיא מאוד מכוונת כלפי מה שהמבוגר, במקרה זה ההורה או הילד רוצה שהוא ילמד. ואני אומרת קודם כל העולם לגבי דיסיפלינות הוא עולם מלאכותי. העולם הוא אינטגרטיבי, העולם, כל הדיסיפלינות קשורות אחת לשניה ואתם בוודאי יודעים שהבעיות הגדולות בחיי היומיום וביקום, הפתרון להן נמצא בכמה דיסיפלינות. לא בדיסיפלינה אחת, כך שאם אני מסתכלת גם על העולם המפוצל המלאכותי הזה, שזה רק מיקרוסקופ כדי להסתכל על הדיסיפלינות וללמוד מהן, אז גם הילד הוא הוליסטי ולילד…
נועה רוזין : בואי רגע נלך מהמקרו טיפה למיקרו, בואי נדבר יותר פרקטיקה, כי את מדברת במשהו נורא תיאורטי.
פנינת טל : בדיוק ועכשיו…
נועה רוזין : יש אנשים בבית שרוצים לשמוע את המהות.
פנינת טל : ועכשיו אני רוצה לדבר על הילד, על הילד הקטן, הילדון הקטן מגיל שנתיים ומגיל לידה, מגיל אפס. הילד הוא הוליסטי, ברגע שאנחנו מסדרים לו סביבה כזאתי שהדגש שלה הוא על מתמטיקה ומספרים והתאמה וזה בהחלט הוראה, זה אנחנו מפספסים את שאר היישויות שלו, את הגוף, את הנפש, את הרוח, את האינטראקציות החברתיות ומקדשים את הלמידה, מה לעשות.
נועה רוזין : אבל מצד שני את אומרת שיש פה הבדל בין למידה לבין אינטראקציה חברתית, אבל ברגע נגיד שאני יושבת נגיד עם הבן שלי ומשחקת איתו, יש פה אינטראקציה עם אמא. זה יכול להיות עוד חברים וזה באמת יכול להיות למידה אגבית, אנחנו אמנם משחקים בזה, אבל כן יוצרים בינינו קשרים.
פנינת טל : אוקיי, אז למידה היא לא צריכה להיות אגבית, היא צריכה להיות ברייש גלי ואני טוענת שכשרוצים שהילד ילמד ויתפתח המבוגר, ובמקרה זה אני באה ממקום שמחנך, מחנכים איך לחנך ילדים קטנים וצריכה להיות התבוננות מאוד גדולה, הקשבה מאוד גדולה, ממש לתור אחרי מה שמעניין את הילד, להיכנס לחשיבה שלו, לראש שלו ובמקום הזה לבנות איתו תוכנית ואנחנו קוראים לזה תוכנית בצמיחה, אפילו אמרג'נט, התרגום של זה זה הפצעה. איפה זה קורה ומשם ללכת.
נועה רוזין : אני עוצרת אותך רגע, אני רואה שליזט את רוצה שניה להיכנס?
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : אני רוצה להגיד משהו…
נועה רוזין : בואי תקרבי רק את המיקרופון טיפה אלייך.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : כן, סליחה.
נועה רוזין : תקרבי אותו אלייך.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : הא, תודה רבה. אני רוצה לספר שבעצם לכל ילד יש את ה… יש נטיה טבעית לחקר וגילוי ומיצוי פוטנציאל. אנחנו לא יושבים ויוצרים לו איזה שהיא… אין פה יד מובילה, יש כאן איזה שהיא סביבה מובנית שמתאימה לשלבי ההתפתחות שלו ואנחנו מנצלים את מקסימום פוטנציאל המוח שלו. אנחנו משחקים, אנחנו יוצרים קשרים. אנחנו עושים את כל מה שדיברת עליו בתוך מונטסורי, אנחנו לגמרי מפתחים שיוך.
נועה רוזין : אוקיי, פנינת לסיום, אנחנו פשוט לקראת סוף הקטע שלנו. משפט לסיכום.
פנינת טל : אני אומרת, אני רוצה להרגיע את כל ההורים וגם את המחנכים, תפסיקו ללמד וללמד וללמד את הילדים, תקשיבו להם, אל תביאו להם תותים עשוים מנייר ולא אגסים קטנטנים. הזחל הרעב, ספרו להם אותו, תהיו איתו, תקשיבו לו מתוך העיניים שלו, הכל יגיע.
נועה רוזין : תודה רבה רבה לשתיכן.
עו"ד ליזט לגזיאל כץ : גם וגם.
אלעד זוהר : יפה.
נועה רוזין : אנחנו אנשים של גם וגם.