"תערוכה זו של אישה רבת כשרונות – מעידה על מנטליות סוריאליסטית מובהקת, אך גם על רמה מקצועית ועל סגנון. מי שאינו שולל עקרונית כל ציור סוריאליסטי, יתרשם קודם כל מן הדומיננטה הכחולה ומהנחת הצבע המתורבתת, אך גם מן ה"מיתולוגיה" של האמנית. היא הצליחה להשליט עולם פיוטי משכנע, קודר, בלתי אלים ובלתי מעוות, וציורה הוא, ככל הנראה, תגובה רגשית מאופקת לטכנולוגיה המשעבדת את האדם."
"אצל בלה עקרוני מבליחה תחילתו של שינוי. בתמונות אחדות שלה, שנעשו בשנה האחרונה, אין הצבעוניות והצורות משועבדות לחלוטין לרעיון ולאווירה. הן עומדות בפני עצמן ומצטיינות בחיוניות ציורית ממשית. זה גרעין חיובי. כלחלק מן הסוריאליסטים יש לה כלים רגשיים ומיומנות טכנית, שבעזרתם ניתן לפתח גרעין זה."
"פנטסיה בכחול הוא שמה של תערוכת בלה עקרוני. הסגנון הסוריאליסטי מאפשר לה הפוגות דמיון פיגוראליות במרחבי החלל.
בלה עקרוני היא צ'לנית ומורה למוסיקה, ומכאן הכושר שלה לתרגם חוויות לשפת פרופורציות, לפי הגישה הסוריאליסטית של בניית כמה וכמה ממדי חלל בתמונה אחת, עם מעברים קופצים ומתחלפים. מבחינה צורנית זו התמונות מקוריות למדי."
"שרשרת חוזרת של כלי השחמט מצביעה על הנטייה הסימבולית של ציוריה, בשורה שאינה זו של האבסטרקט בלבד ושל משחקי בדיו ותבליטיו. הטכניקה מושלמת, ומשהו מן המשטחים הקיימים בין הרביעיות והשמיניות משתקף בלוחות השחמט שלה השבירים הפורחים באוויר או בנופים האנושיים-הסטטיים הגלמודים, שבהם העצם עוטה מסיכה בנוקשות, מסתיר דמעה אדומה כדם, סוד רוטט של אובייקט כלוא בעולם, שאת חוקיו נבצר ממנו להבין."
"בלה עקרוני מציגה בעבודותיה רישומים של קתדרלות וכנסיות מארצות שונות וביניהן – צרפת, איטליה, רוסיה ופרו. במבט מרחוק אנו נפעמים מיופיו של הרישום ובמבט מקרוב רואים עד כמה כל אחד מהם הוא מלאכת מחשבת מורכבת ביותר."
"הרישום מרהיב".
