מחומר לרוח – אבנר שר

אבנר שר לוקח אותנו למסע מרתק אל עולמו האישי, דרך מגוון עבודות ציור חומריות העשויות במיומנות מקצועית יוצאת דופן.
בשפה ציורית, על גבול המופשט, הוא חורט, שורף, צובע, מפרק ומרכיב צורות ודימויים, תוך שימור זיכרונות אישיים וקולקטיביים, המקיימים יחסים והתקשרויות שהמתבונן יכול לפענח ולחוות בהקשרים אסוציאטיביים, בין הנראה והמוכר ובין הקסום והנסתר.
אבנר שר מצייר בטכניקה שפיתח, כשאת המכחול והעיפרון הוא מחליף בחריטה, בשריפה ובשילוב של חומרים נוזליים כמו יין אדום לקידוש, יוד, טרפנטין וחומרים אחרים שאיתם הוא עובד על גבי מצע שעם.
הבחירה המיוחדת בשעם כחומר גלם לעבודותיו נוצרה בזכות תכונותיו המדהימות של השעם. "מצאתי בשעם תכונות המקבילות לעם היהודי. עץ השעם גדל באגן הים התיכון, הוא יודע לשרוד שרפות יער ואסונות אחרים ולשקם עצמו כמו העם היהודי שעבר שואה ומלחמות וידע לשרוד ולשקם עצמו."

בעמלנות סיזיפית יוצר אבנר שר נדבך על נדבך עד שמתקבל מרקם תלת ממדי עשיר וחושני.

אבנר שר נושא איתו מסורת אומנותית אירופית ופרה-היסטורית, שמהווה בסיס למכלול יצירתו. הוא מנהל דיאלוג עם תולדות האומנות והמיתולוגיה היהודית שמהם הוא שואב השראה, כמו גם עם ציורי מערות פרימיטיביים, סצנות מצוירות על גבי כדים יווניים, הירוגליפים מצריים ותבליטים אשוריים, סמלים ואותיות עתיקים וגם עם האומנות הנאיבית וציורי הילד של דה בופה, חואן מירו ופאול קלה.
ביצירתו הוא מבקש לארוג מערכות יחסים חדשות על גבי מצע השעם שאותו הוא חובט וחורט, צובע ושורף עד שהוא מקנה לו חיוניות אדירה ממנה מבצבצים יצורים קמאיים, סמלים וזיכרונות ילדות מהבית היהודי-דתי שבו גדל, וריאציות שאינן ניתנות כמעט לסיווג, ואולי זו גם הבעת דעתו על המציאות העכשווית הטעונה והמורכבת מרסיסי עבר, הווה ועתיד.

אריה ברקוביץ