התערוכה הזוגית של שרון רשב"ם פרופ וירון קנפו בגלריה לאומנות של מכללת לוינסקי לחינוך עוסקת בשולי החברה האנושית כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודות המוצגות.
בני אדם גרים וחיים בתוך המרקם האורבני התוסס והעדכני, אבל מודרים מהתודעה המרכזית השולטת. יש המכנים אותם "שקופים".
כל אחד מן האומנים עוסק בפן אחר של התופעה.
ירון קנפו מייצר קולאז'ים מצוירים ומגזרות מודפסות שהופכים לתמונה תלת-ממדית של חיי היום-יום בדרום תל-אביב, שם ממוקם הסטודיו שלו. בעבודותיו הוא מנציח סיטואציות ודמויות של שגרת חיים במאבק קיומי. בציוריו מופיעה גברת עם סלים הצועדת דרך בתים מתפוררים, משורר או סופר היושב חסר מעש בבית קפה שכונתי מוזנח, אהבות ופרידות, מרקם חיים תוסס שמתקיים במקביל לחיים במרכז. הציורים שמורכבים ממגזרות מודבקות בתלת-ממד מעבירים תחושה של מלאכת יד עמלנית, שמעצימה את האמירה החברתית.
שרון רשב"ם פרופ עוסקת בפליטים, נושא בין-לאומי כאוב, שמקבל אצלה התייחסות מיוחדת דרך ילדים שילדותם השתנתה ואיננה עוד כשל ילדותו של ילד בעולם נורמטיבי. לא פעם הציורים נעדרי תווי פנים ברורים ומופיעה בהם מעין צללית שחורה של אנונימוס אנושי. אבל אצל הילדים בעבודות של שרון ישנה אופטימיות, הם לבושים בצבעוניות ססגונית של בגדים שקיבלו מאחרים. פעמים מופיעה בציורים גדר שמסמלת את המחסום מפני החופש ואת העתיד הלא ברור.
התערוכה המשותפת, אף שהיא בנויה משתי טכניקות, ציור על בד וקולאז', מצליחה להעביר מסר חברתי תרבותי מעורר מחשבה.
