פתוח לכל באי המכללה ולקהל הרחב
בחדר 432
אפשר להשתתף באופן מקוון באמצעות קישורית יוניקו>>
הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים (שמואל ב פרק א, יט)
קינת דוד על מות שאול ויהונתן בקרב בגלבוע (שמ"ב א 27-17) מושמעת בעת המודרנית בטקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל מתוך נקודת הנחה שהיא מפארת את הלוחמים הקדומים על חירות ישראל וארצו וטומנת בחובה כאב גדול על נפילתם בקרב ההרואי נגד הפלשתים על הר הגלבוע.
לפנינו בעצם שיר לעג על מנהיגותו הרופסת של שאול במערכה העקובה מדם ובעתות שלפניה, שיר לעג במסווה של קינה על מות גיבור. יהונתן, בנו של שאול וידיד נפשו של דוד, זכה להימלט ממנת ההכפשות שהיו מנת חלקו של שאול. לביאור הקינה באופן המוצע יש תימוכין בסיפורים הקודמים בספר שמואל למן פרק טז ואילך, ובפרט בגרסה השנייה על מות שאול (שמ"ב א 16-1) בעימותה עם הגרסה הראשונה (שמ"א ל"א).
