עבודותיו של אילן הלחמי עוסקות בתנועה. גלגלי השיניים אמנם לא מניעים דבר ולא מסתובבים, אך התנועה מורגשת ונוצרת אצל הצופה באסוציאציה מדומיינת.
אילן הלחמי עוסק בעיצוב פנים ומשלב את הידע ההנדסי שרכש בעבודות הפיסול ומיצבי הקיר אותם הוא מציג בתערוכות שונות. את פרויקט הכפולות, הוא יצר במיוחד לגלריה של מכללת לוינסקי לחינוך. פסלי הקיר עשויים אלומיניום צבוע יוצרים כפולות רורשך מדיטטיביות.
השפה האמנותית שאילן פיתח היא שפה טכנית מעולם המכונה. התנועה של הגלגלים מדומיינת ופעמים אף ממשית אך ללא מטרה מוגדרת, מעין מדיטציה טכנית, מעגל קסמים. היחס למכונה על חלקיה השונים החל בתקופת הדאדא כתגובה אמנותית למהפכה התעשייתית. מאוחר יותר התפתח סגנון האמנות הקינטית- תנועה ללא מטרה מכונות שלא עושות מאום אבל נעות ללא הרף. האמן המוביל בכך היה טינגלי.
אילן הלחמי לקח את רוח הדברים הללו לכיוון הפופ ארט. הוא משלב צבעוניות תעשייתית בדימויים מכאניים שיוצרים אסתטיקה מפתה לגלגלי המכונה שביסודם הם משומנים מלוכלכים ושחוקים מעבודה.
השכפול מתייחס גם ללופ האינסופי של גלגל השיניים במכונה התעשייתית. אילן מקפיא את התנועה ואת הזמן ומייצר תמונה אינסופית ללא תכלית.
אריה ברקוביץ
אוצר התערוכה
