אליקו הוא צלם וצייר שבורא עולמות דמיוניים שנראים כמציאות ואמת מוחלטת. בסדרת הציורים שצייר לפני כמה שנים יצר האומן מניפולציות צבעוניות והנחות מכחול וציור בידיים, שהביעו נופים שהם פרי דמיונו הפורה. כשעבר לצילום, המשיך כמה צעדים קדימה ובנה סטים קולנועיים הכוללים שחקנים וניצבים כדי לספר סיפור פרי דמיונו, שלא היה ולא נברא.
כדי לבצע את הצילום המבויים הוא השתלט על מבנה נטוש ובנה בתוכו סטים לצילום כשהוא מגיע עד לפרטים האחרונים ממש כמו בסט קולנועי, שלא נותן לצופה אפשרות להבחין בבימוי. לתוך הסט אליקו יצק סצנות אנושיות עם שחקנים, שמביעות תחושת מקום וזמן שקפא על מקומו. יש לציין שטכניקת בימוי הצילום מקובלת היום בצילום המודרני כשצלמים ידועי שם כמו ג'ף וואל שהציג גם במוזיאון תל-אביב, בונים סיטואציות עם שחקנים שנראות אותנטיות ויוצרות אצל הצופה בלבול בהבחנה שבין מציאות ובדיה. כל זה מתחבר לפייק ניוז העכשווי ולאופציות הבלבול בין אמת ושקר. מציאות או אשליה של מציאות. בצילומים גדולי הממדים שלו מצליח האומן להשתלב בז'אנר הנוכחי בהצלחה רבה ומספר לנו סיפורים דמיוניים שנראים כאמת מוחלטת.
אריה ברקוביץ
אוצר התערוכות