לוגו גלי צהל

ד"ר אלונה פלג בגלי צה"ל

ראיון עם ד"ר אלונה פלג, יועצת חינוכית ומדריכה במכללת לוינסקי לחינוך, שחקרה את נושא ההשוואה בין הורים, לפיו נשים בזוגיות חד-מינית חשות שוב ושוב צורך להוכיח שהן אמהות טובות, הרבה יותר מאמהות הנשואות לגברים. אלונה התראיינה בתוכנית משפחה גרעינית עם אברי גלעד ושרון קנטור "גלי צה"ל", 7.10.2018

 

תמלול

אברי גלעד : אנחנו מדברים בחצי הזה, השוואות בין הורים, ההיא אימא טובה, ההוא אבא פחות טוב, הזה, איך אנחנו יודעים מי אבא טוב…
שרון קנטור : ואיך נימנע מהשוואות כאלו לעזאזל?
אלונה פלג : למה זה בכלל חשוב לנו מי…איך אנחנו בכלל יודעים על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על ההשוואות האלה. עוד מעט יהיה איתנו ידידנו רונן יעקובסון עם מחקרים בנושא, אבל קודם כל אנחנו מדברים עם הדר' אלונה פלג, יועצת חינוכית ומדריכה במכללת לוינסקי לחינוך, שחקרה את הנושא. כמה טוב שאין נושא שמישהו לא חקר. שלום אלונה.
שרון קנטור : שלום.
דר' אלונה פלג : שלום שלום.
אברי גלעד : המחקר אומר, זוגות של נשים חשות צורך להוכיח שוב ושוב שהן אמהות טובות, הרבה יותר מאמהות בזוגיות הטרוסקסואלית, וגם על הילדים שלהן מוטל נטל ההוכחה. מתוך המחקר הזה על זוגות של נשים אנחנו אחר כך נשליך אולי על כלל הזוגות.
שרון קנטור : זהו, אני יש לי כבר שאלה, כלומר, אומרים פה אוקיי, זוג אמהות לסביות מרגישות שיותר צריכות להוכיח את האמהות שלהן, ואני שואלת האם זה לא קול שונה באוכלוסייה תמיד איכשהו נדרש להוכיח שהוא טוב יותר?
דר' אלונה פלג : כן, זה נכון, את צודקת שכל אימא בעצם, לא משנה אם היא הטרוסקסואלית או לסבית נמצאת תחת הלחץ הזה, אבל מה שאני מצאתי במחקר שלי זה ש…עלינו, אני בעצמי אימא במשפחה חד מינית…
אברי גלעד : את לא מתביישת?
דר' אלונה פלג : הנטל הזה…
אברי גלעד : סליחה.
דר' אלונה פלג : מה שקראתי לו נטל ההוכחה, הוא מה שנקרא קיצוני יותר, מוקצן יותר, חד יותר.
אברי גלעד : בגלל שיח שחלקו אומר מי…שאתם לא ראויים וראויות להיות בעלי משפחות.
דר' אלונה פלג : בדיוק, בדיוק, בגלל כל השיפוטיות הזאת וההשוואות האלה ושאנחנו כביכול לא ראויים, אז מישהו נמצא בשיח הזה אז נדרש הרבה יותר ממה שנגיד אימא מצויה נדרשת.
אברי גלעד : אוקיי, אז כשיש עלייך בכלל נטל הוכחה, מה זה גורם לאמהות שלך?
דר' אלונה פלג : אז זהו, מה שאני מצאתי, שבאמת הנטל הזה הוא בא לידי ביטוי בכל מיני צורות. קודם כל, זה באמת לחץ להפגין מעין מצוינות כזאת בהורות, הרבה מעבר למה שאנחנו קוראים לו גוד אינאף מאדר, אבל לא רק זה, מצאתי גם שהן ממש ככה מרגישות איזשהו צורך לעמוד על המשמר, אם יש חולשות וקשיים שמן הסתם פוקדים כל משפחה רגילה, אז הן מרגישות איזשהו צורך להשתיק אותם, כלומר, להציג איזושהי מן מראית עין שהכל בסדר, לשדר תמיד שאין בעיה, כי אם את…ברגע שאת משדרת או מבטאת איזושהי חולשה או קושי…
אברי גלעד : מי נתן לך ילדים?
שרון קנטור : לא, אולי המקור שאתה נמצא בשונות, ולא סתם כי יש בעיות בעולם הזה לכל אחד, אוקיי.
דר' אלונה פלג : בדיוק, בדיוק. אז יש פחד מאוד גדול, וממש עמידה על המשמר.
אברי גלעד : אז כמי שנמצאת בחזית חובת ההוכחה, תגידי, מה בעצם היום צריך להוכיח כדי להיחשב אימא טובה ממש?
דר' אלונה פלג : שאלה טובה, שאלה מורכבת. אני חושבת שהרף כל הזמן הולך וגובר וגדל. קודם כל, אני חושבת ש…
אברי גלעד : יחד עם ההידרדרות בהורות, בואי, כי במקביל, וזה אפרופו שיחתנו בתחילת התכנית על מה צריך כדי שהילד יהיה מוצלח, כולה בסך הכל רק שעתיים מסכים, שעה אחת של ספורט, ו…מה עוד היה? ועוד משהו.
שרון קנטור : לישון, לישון.
אברי גלעד : אה, ולישון, אז מסתבר שלא צריך כל כך הרבה, אבל הרף, רף ההשוואה עולה כל הזמן, כן.
דר' אלונה פלג : בדיוק, רף ההשוואה כל הזמן עולה, התחרותיות בעיצומה, אז זה באמת אומר להשקיע המון תשומת לב, המון משאבים, לטפח אותם אינטלקטואלית, לטפח אותם חברתית, להיות זמינה כל הזמן, להשקיע בחוגים, לעשות הכל הכל כדי להיות מה שנקרא אימא אידאלית, האימא הכי טובה בעולם.
שרון קנטור : עד כמה קשור אולי הלחץ המסוים הזה על זוגות חד מיניים של נשים, בזה שיש איזשהו חשד שאם את לסבית, כלומר, לא אוהבת גברים, אז אולי גם המשהו האימהי שלך, גם הוא אולי פחות טוב מזה של האישה ההטרוסקסואלית? כמה זה אולי כרוך גם בזה?
דר' אלונה פלג : זה מעניין מה שאת אומרת, זה לא עלה במחקר, לפחות לא באופן גלוי כזה ומודע, זה לא היה על השולחן, אלב עכיו כשאת אומרת את זה זה…נראה לי שזה יכול להיות גם שם. איזשהו צורך באמת להפריך את המיתוס הזה שאם את לסבית אז את גברית, או לא אימהית או לא טיפולית, נכון.
שרון קנטור : או לא מספיק אישה בכלל, עם האמהות והדבר שכרוך בזה, כן.
אברי גלעד : כי נגיד על גברים הומואים, אבות, אין את ה…אומרים, אה, הם טיפוליים, הם מחוברים לצד הנשי, אז הם בטח…
דר' אלונה פלג : נכון, נכון. זה מעניין יהיה לחקור את זה, זה היבט מעניין, כן.
שרון קנטור : יש גם עניין שאולי זוגות של לסביות רוצות גם להציג, ראיתי במחקר, ילדים שיש להם…שהם נראים יותר ככה, נקרא לזה נורמליים, שאין להם נטיות חד מיניות בפני עצמם, ראית דברים כאלו?
אברי גלעד : זאת אומרת, שבבתים שלכם צומחים ילדים נורמליים, שאין הטיה מינית בתוך הבתים שלכם, כי אז איך אנחנו נותנים לכם לגדל ילדים אם אתם מביאים לנו עוד לסביות?
דר' אלונה פלג : לגמרי, אז כאן אתם ממש מתפרצים לדלת פתוחה, מה שנקרא, כי ממש היה אפשר לשמוע, לפעמים בצורה ברורה ולפעמים אני ככה אפשר היה להסיק את זה, שקיים גם איזשהו לחץ, שוב, סמוי, בחלקו לא מודע, לגדל ילדים על פי מה שנקרא סטנדרטים הטרונורמטיביים של מיניות, של מגדר, שזה במילים אחרות סטרייטים.
שרון קנטור : כן, זה מה שאמרתי נורמלי במירכאות כפולות ומכופלות כמובן.
דר' אלונה פלג : בדיוק.
שרון קנטור : אז מה, כאילו אם זה בן אז נותנים לו ישר כזה, קח רובה ומשאית וצא לצוד בכיכר?
אברי גלעד : משאית של רובים.
דר' אלונה פלג : כן, זהו, זה היה טריקי כזה כי מצד אחד כשעלה הנושא הזה במחקר, אז כל המרואיינות מן הסתם אמרו לי, בטח, מה, תשמעי, לנו אין בעיה לגדל ילדים הומואים, בנות לסביות, להפך, אדרבה ואדרבה, איזה יופי שהם גדלים אצלנו ולא אצל השכן. אבל מצד שני, באותה נשימה, הם מאוד מיהרו להרגיע אותי ולהגיד, אבל אצלנו הבן הוא אחלה גבר. תראי אותו כל היום בכדורגל ועם המכוניות והמשאיות, זאת אומרת, כאילו אצלם לא רואים את האינדיקציות. עכשיו, זה לא היה רק אצל משתתפת אחת, זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות. ושאלתי את עצמי, אז למה הן כל כך…עכשיו, הן מדברות איתי, כן? לא עם איזה כומר קתולי, זה היה ברור להן שגם אני מהקהילה והכל, ועדיין הלחץ הזה בתור חוקרת שהולכת להגיד דברים כל הזמן לחש שם, וגם תוך כדי גידול הילדים באמת, הם מן הסתם נבחנים גם על זה, האם הילדים יצאו, מה שנקרא, חס וחלילה עם מיניות לא נורמטיבית. אני חושבת שכאן יש לחץ מאוד מאוד גדול, וזה לא פשוט, כי באמת זה בהחלט אתגר לא פשוט. מצד אחד, את עשית כבר את הבחירה שלך, הלכת אפילו עד הסוף, ואת כן רוצה כבר להיות קצת יותר חופשית, לגדל ילדים לפי סטנדרטים אולי טיפה שונים, ומצד שני החברה כל הזמן נושפת בעורפך ואומרת, רגע רגע, הילד הזה יצא סטרייט, הוא יצא נורמלי או לא נורמלי? ואיך מגדלים ילדים בדיסוננס כזה, או במתח כזה?
שרון קנטור : לחץ גדול מאוד. שוב, יש פה מאפיינים מיוחדים אבל גם, אני אגיד שוב, אני חושבת שאנחנו מגלים שכל מיעוט כלשהו חווה תמיד את הלחץ הזה על דור הילדים, אנחנו יכולים לראות אצל חברות מהגרים למשל שחשוב שהילד נורא נורא יצטיין, כי אחרת יגידו שההורים לא היו מספיק…זה קיים תמיד אצל המיעוטים, אבל יש פה בהחלט קווים מיניים ספציפיים. מעניין מאוד, וגם עצוב יש לומר, ובטח ישתנה, תוך דור אחד או שניים.
שרון קנטור : כן, זה באמת מעניין לעקוב אחרי זה.
אברי גלעד : דר' אלונה פלג, תודה רבה, שלום, יועצת חינוכית ומדריכה במכללת לוינסקי לחינוך, שלום שלום.
דר' אלונה פלג : תודה לכם, להתראות, כל טוב.