תמלול
קרן נויבך : עשר ועשרים כאן ב"סדר יום", שלום לכתבנו לענייני חינוך לירן כוג'הינוף.
לירן כוג'הינוף : שלום קרן, בוקר טוב.
קרן נויבך : זה נושא שעסקנו בו אינספור פעמים, ודבר לא השתנה, מ-2006 כבר מדברים על קטסטרופה שבהעדר פיקוח על הפעוטונים לילדים בגיל הרך, הוקמו ועדות והוצעו הצעות ודבר לא קורה, ואנחנו נמצאים רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, וגם הצעת החוק שעברה כן, עדיין בעצם לא ישימה.
קרן נויבך : נכון, עברה רק קריאה ראשונה נגיד, אבל כן קרה משהו אולי קצת לפני הקיץ, הייתה כאן מחאת הורים, זה קרה אחרי המוות הטראגי של יסמין ויטה בת השנה וחודשיים ורצף של ככה של הקלטות וסרטונים שיצאו שבאמת לא ראינו הרבה זמן הורים יוצאים ומוחים על עניין חינוכי של ממש, כלומר הורים מכל הארץ שמתאגדים ומוחים ודורשים באמת פיקוח, הם דרשו כמובן להתקין מצלמות ודרשו פיקוח, פיקוח גם פדגוגי, כלומר שלא כל אחת תוכל לפתוח משפחתון וצהרון, ולא כל אחת, כל אחת תוכל להיות סייעת, אני לא יכול להגיד שבאמת הקיץ הזה ראינו איזשהו שינוי גדול ודרמטי, אבל אני כן יכול לספר לך קרן, שאני הסתובבתי בכמה גני-ילדים, וכן ראיתי הקיץ, אנשים עובדים ומתקינים מצלמות, גם בגנים פרטיים, גם בגנים ששייכים ומפוקחים על ידי משרד הכלכלה, יחד עם הרשות המקומית היו כמה רשויות מקומיות שהחליטו ביוזמתם, עוד לפני שאושר חוק המצלמות בפעוטונים, פשוט לבוא ולהתקין מצלמות ובחלק מהערים זה אכן זה קרה, שתיפתח השנה החדשה בעוד שלושה עשר ימים בערך, יהיו מצלמות.
קרן נויבך : טוב, יש איזה סוגיה גדולה העניין הזה של המצלמות, אם זה באמת הפתרון ומה זה מלמד אותנו על היחס והעדר הביטחון שלנו, אנחנו מפקידים את ילדינו בידיהם של אנשים שאנחנו אומרים להם כל בוקר, אנחנו לא סומכים עליכם, זה בעצם המשמעות של לשים מצלמות, זה להגיד כל בוקר, אני לא סומך עליך גננת יקרה, לכן אני שם מצלמה,
לירן כוג'הינוף : ושמעתי גם הורים,
קרן נויבך : אני רוצה שתפחדי.
לירן כוג'הינוף : וגם גננות, ושמעתי גם הורים וגננות שאומרים את הדברים האלה, שאומרים לא חייבים מצלמות, אבל שמנו את זה כדי להרגיע, שמנו כדי שאנחנו נהיה עם האצבע על הדופק, יש גננות ששמו, רוב המצלמות הם במעגל סגור, ההורים לא יכולים לראות את זה רק כי הם מבקשים, מי שכן רואה את זה, זה מנהלת הגן, מנהלת הגנון, שרואה מה עושה הגננות שלה,
קרן נויבך : כן,
לירן כוג'הינוף : מה עושות הסייעות שלה, וזה איזה משהו שבהחלט מרגיע את ההורים.
קרן נויבך : זה עדיין, אלירן, זה מותיר, עדיין כשאתה מדבר על מקומות שבהם התקינו מצלמות, אתה מדבר על מקומות שעדיין יש בהם סוג של סדר, שאולי זה כמה גנים ביחד, גם אם זה גן פרטי, זה מוסדר, אנחנו מדברים על כמויות עצומות של משפחתונים ופעוטונים שיש בהם ארבעה, חמישה, שישה, שבעה ילדים, שאיש לא יודע מה קורה בהם.
לירן כוג'הינוף : נכון, לא מעט משפחתונים, אנחנו יודעים שהם גם רובם לא מפוקחים, כל אחד עדיין יכול לקחת, לבקש רישיון עסק, זה במקרה הטוב, יש גם מקרים שבהם בחורה אחת לוקחת ושמה על עצמה חמישה ילדים לטפל בהם, ממש קטנטנים בבית, היא לא צריכה לדווח לאף אחד, אף אחד לא שואל אותה, וגם זה קורה, וזה קורה המון, וזה גם קורה, וגם זה עולה לא מעט כסף, בעיקר להורים שלא מצליחים להכניס את הילדים שלהם למסגרות
קרן נויבך : למסגרות המפוקחות,
לירן כוג'הינוף : המפוקחות גם כלכלית.
קרן נויבך : המעטות יותר,
לירן כוג'הינוף : נכון,
קרן נויבך : טוב, בוא נגיד שלום לענת דייגי, שלום,
ענת דייגי : היי, היי "כאן",
קרן נויבך : את אימא שאיבדה את הבן שלה, בן השמונה חודשים, שלא חזר הביתה מהיום הראשון שלו בפעוטון.
ענת דייגי : נכון, את שמתי את דוד,
קרן נויבך : אני אומרת את המשפט הזה וזה לא נתפס בעיניי אפילו,
ענת דייגי : זה, לי ברור שזה לא נתפס, אני עדיין קמה בבוקר ולא מאמינה שאת המציאות שלי, את דוד שמתי בגן, אחרי שעשיתי באמת סינונים, שאני לא מכירה הורים שעשו עד כדי כך את הבדק-בית הזה, שאלתי את כל השאלות הנכונות, כמה אנשי צוות יש בכל שעות היום, כי ידעתי שמוותרים על אנשי צוות בשעות הצהריים, שאלתי אם היא יודעת החייאה, שאלתי אם כל הצוות יודע החייאה, ערבתי בשיחים, הוא היה בהסתגלות, זה היה היום הראשון המלא שלו, אבל הוא כמה ימים לפני זה תחילה רק בבקרים, שאלתי את כל השאלות, בדקתי, באמת עשיתי את שיעורי-הבית שלי הכי טוב שיכולתי וביום החקירה, כשקיבלתי את תיק החקירה, גיליתי שלא היה ולא נברא, שבאופן קבוע הסייעת הייתה יוצאת בצהריים, שלא ידעו החייאה, גיליתי עוד כמה דברים שהם באמת בגדר בעיניי פלילי, העובדה שהיא לא התקשרה ישר למד"א, והתקשרה קודם לבעלה, הם ניהלו שלוש שיחות טלפון, דברים שהם חשודים, ואני מקווה עוד שהפרקליטות תבחן אותם, אבל אני רוצה להתמקד על הנקודה שבתור הורה עשיתי כל מה שיכולתי,
קרן נויבך : עשית הכל, כן.
ענת דייגי : ונשארתי מול שוקת שבורה שפושט אין לי, אין חוק שמגן על הסיטואציה הזאת בעצם שאומר לה, סליחה, את לא היית בסדר.
קרן נויבך : רק נאמר שלפי תיק החקירה, מה אנחנו יודעים שקרה לדוידי?
לירן כוג'הינוף : הדו"ח הפתולוגי לא חד-משמעי, לצערי, סימנים של חנק, אני מאמינה שמה שקרה זה שהוא התהפך על הבטן ולה כבר לא היה סבלנות אליו, כי הוא היה תינוק שהיה לו, הוא היה בהסתגלות, היה לו קשה, ופשוט חשבה שהוא צועק מתוך שהוא לא מצליח להירדם והוא בעצם נחנק כי הוא התהפך על הבטן והיא שמה אותו בצורה מאוד לא בטיחותית על מין כרית נפוחה כזאתי, שהייתה מרדימה את הילדים בה.
קרן נויבך : הגן הזה ממשיך לעבוד?
ענת דייגי : למיטב ידיעתי, הוא פועל כרגיל, שמעתי שמועה לאחרונה שהיא מתכוונת לסגור בקרוב.
קרן נויבך : אני, אני תוהה, אני אפילו לא יכולה לשאול אותך, מה הרגשת באותו רגע, הורה, הולך לגן, כדי לקחת את הילד שלו, ואין ילד.
ענת דייגי : היא אפילו לא התקשרה אליי שתביני, אני באתי במקרה לקחת אותו מוקדם, כי הייתה לי שיחת טלפון איתה, היה משהו לא הכי שמח וכשהתקשרתי לשאול מה קורה ואם הוא נרגע, אז היא לא ענתה לי, ואמרתי טוב, אני אבוא לקחת אותו, ואני לא רוצה שככה יהיה וכשהגעתי כבר ראיתי שאריות של מד"א, הוא כבר היה בבית חולים,
קרן נויבך : כלומר, לא קראו לך אפילו ברגע שהתברר מה המצב שלו.
ענת דייגי : לא,
קרן נויבך : גילית את זה כשהגעת לשם, לגן.
ענת דייגי : כן, ממש ככה, זה שברון לב, גיליתי שכשאומרים כאב-לב, יש לזה משמעות אמיתית, זאת אומרת באמת כואב הלב, לא ידעתי לפני זה שזה ככה, אבל זה כאב לב שקשה לתאר.
קרן נויבך : ומתוך כל הכאב הזה, את באמת עם כוחות ראויים להערצה, מחליטה להילחם בשביל ילדים אחרים, וגם בשביל ילד נוסף שהבאת לעולם בינתיים.
ענת דייגי : נכון, עשרה חודשים אחרי מה שקרה ילדתי את לביא, שבצרפתית זה החיים, והוא באמת החיים, אני לא כל-כך נלחמת בשבילו, אני חייבת להגיד, כי אותו אני לא רואה בעתיד הקרוב שאני אשים באיזושהי מסגרת,
קרן נויבך : בשום מקום, הוא לידך.
ענת דייגי : כן,
קרן נויבך : כל הזמן.
ענת דייגי : הוא איתי ולידי, הוא בן שמונה חודשים היום, ואני נלחמת, כי אני מרגישה שזה חוסר צדק, פשוט מחדל שקשה להאמין, ואני רק רוצה, שמעתי אתכם מדברים על עניין המצלמות, אני רוצה להגיד המצלמות זה חשוב למצוא…, אבל חבל שזה בכלל, שזה תופס נפח מהשיח, הדבר החשוב באמת זה בעצם להתקין תקנות שמחייבות את הגנים לעמוד בסטנדט מסוים של הכשרה, של בטיחות, של איזשהו, את יודעת מינימום שיהיה הגון לילדים שלנו.
קרן נויבך : בוא נאמר את המציאות היום, או.קיי, אולי אנשים עד עכשיו למרות שזה נושא כן מאוד מדובר בחודשים האחרונים בגלל המקרים הטראגיים שאירעו, היום בשביל לפתוח פעוטון, לא צריך כלום.
ענת דייגי : שום דבר,
קרן נויבך : כלום,
ענת דייגי : גם אגב רישיון עסק לא צריך, בשביל לפתוח גן, אין צורך ברשיון עסק, הדבר היחידי שצריך זה אם זה מעל לכמות מסוימת של ילדים, אז צריך איזשהו אישור למבנה כי בדרך-כלל משתמשים בדירות, וצריך היתר שימוש חורג, כי כאילו פתאום משתמשים בזה לצורך גן, זה תקנים של גובה התקרה, זה לא מגן על הילדים שלנו בשום צורה..
קרן נויבך : שום דבר, טופס שאפשר למלא אותו, גם זה רק ממספר מסוים של ילדים, אם זה שלושה, ארבעה, לדעתי, עד חמישה ילדים, את יכולה לעשות מה שאת רוצה, את או אתה.
ענת דייגי : נכון, מדויק, כל מה שאת רוצה את יכולה לעשות, גם פדופיל מחר בבוקר, יכול זה ואני רוצה לספר לכם סיפור כרגע שלא סיפרתי עוד בתקשורת, פנתה אליי אימא לפני כמה זמן, היא ראתה איזשהי הודעה של איזשהי מישהי בפייסבוק שהיא עובדת בגן, והפנים היו נראות לה מוכרות, והיא פתאום ניסתה להיזכר מאיפה, והיא גילתה שזה מישהי שיש לה, היא התראיינה בעבר בתקשורת, יש לה הפרעת אישיות חמורה, חמורה מאוד, מאוד, מאוד, היא עובדת בגן.
קרן נויבך : כן,
ענת דייגי : ואף אחד לא,
קרן נויבך : ואף אחד,
ענת דייגי : לא מפקח על זה,
קרן נויבך : ולא רק שאף אחד לא מפקח על זה, אגב, אני חושבת שאף אחד לא יכול לעשות שום דבר נגד זה, גם זה העניין, ובעצם זה הדבר שאת נלחמת עליו ועכשיו יצאת בקמפיין של מימון המונים, את רוצה ובצדק, כן, כל העניין הזה, הרי אנחנו שולחים את הילדים שלנו בני, מגיל שלוש לגנים מפוקחים, בטח גילאי ארבע חמש, עכשיו גם גילאי שלוש, ארבע, אנחנו לא עושים את אותו דבר לגילאים הכי צעירים, ואנחנו חיים עם זה בשלום, זה הדבר הבלתי נתפס, שאנחנו מניחים לילדים הכי צעירים והכי פגיעים, להיות עוד יותר פגיעים.
ענת דייגי : נכון, אבל אני חייבת להגיד שפה אני מרגישה שהנקודה האמיתית זה במודעות של ההורים שלא מסוגלים לתפוס שזאת המציאות, גם אנחנו למשל יש לנו חברים מאוד מאוד טובים ששומעים אותנו ורואים את הצעקה שלנו, ומבינים זה ואז פתאום הוסיפו להם עוד שני ילדים למשפחתחון ומתקשר אליי ושואל, תגידי, אין להם איזה תקנות משהו, שאני יכול להראות לה, תראי, את מבינה, מישהו שמכיר יודע וזה,
קרן נויבך : ועדיין,
ענת דייגי : לא מסוגל להבין,
קרן נויבך : כי זה לא נראה לנו הגיוני, כן,
ענת דייגי : נכון, נכון,
קרן נויבך : שהמדינה עד כדי-כך מזלזלת בביטחון ובאיכות החינוך שהילדים שלנו מקבלים, בואי נגיד שלום לשתיים, נצרף לשיחה את עידית צולמן, ראש התכנית להכשרת מחנכות לגיל הרך, מכללת לוינסקי, שלום לך.
עידית צולמן, ראש התכנית להכשרת מחנכות לגיל הרך, מכללת לוינסקי : בוקר טוב,
קרן נויבך : ושלום לחברת-הכנסת יפעת שאשא ביטון, ד"ר יפעת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד מ"כולנו".
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, "כולנו" : בוקר טוב.
קרן נויבך : אנחנו דיברנו עד עכשיו, אני וענת על הצד של הביטחון של הילדים האלה, כן, אנחנו לא אמרנו מלה על איכות החינוך שהם מקבלים, בכל פעם שאנחנו מדברים כאן עם מומחי חינוך, הם אומרים הגילאים הקריטיים ביותר זה גילאי אפס עד שלוש, נכון, עידית?
עידית צולמן : נכון מאוד, ואני ממש מתחברת לאם שדיברה קודם ואמרה, השקעה במצלמות זה כמו פלסטר, תשקיעו בהון האנושי, דבר ראשון, היום כל המחקרים הם גם מאוד מפותחים, מראים היום בתצלומי MRI שיש ממש פגיעה מוחית ברורה בילדים שלא זכו לטיפול איכותי בגילאי לידה עד שלוש, וכשילד בגילאי לידה עד שלוש לא זוכה לטיפול איכותי, זה משפיע עליו לאורך כל החיים, וזה גם בלתי הפיך.
קרן נויבך : איך את מסבירה את זה שמדינת ישראל עד היום לא מפקחת על החינוך לילדים בגיל הזה? פרט לקבוצה הקטנה של המעונות המפוקחים של ויצ"ו ונעמ"ת ו"אמונה" ועוד כמה עמותות, פרט למעונות שמפוקחים על ידי משרד הרווחה, איך את מסבירה שעד..,
עידית צולמן : שגם שמה צריך להגיד יש הרבה, כשאתם אומרים המעונות המפוקחים, אז ההורים חושבים שזה באמת הם הגיעו לגן-עדן, המעונות המפוקחים במדינת ישראל, מבחינתי הם גם מקום מסכן,
קרן נויבך : כי?
עידית צולמן : המון ילדים, צוות שאם בכלל יש לו איזושהי הכשרה, ואם יש הכשרה, היא הכשרה מאוד רדודה, משכורות עלובות, אז רגע, בואו נשים את הדברים במקום, אם את שואלת אותי למה זה קורה, אני פעילה חברתית מזה 12 שנים, והרבה מאוד פעמים ניסו להעביר את החוק, תראו, יש 2 בעיות עיקריות, הבעיה הראשונה היא הפיצול שיש שבמדינת ישראל עד גיל שלוש, הילד כביכול הוא תחת ידיים של משרד הרווחה, בעבר זה היה משרד הכלכלה ומגיל שלוש הוא במשרד החינוך, אני,
קרן נויבך : ונאמר פה,
עידית צולמן : אני לא מבינה את זה, אני חושבת שאזרח נולד וביום שהוא נולד, הוא צריך להיות תחת הידיים של משרד-החינוך, שמשרד החינוך, יפקח שייתן את ההכשרה בדיוק כמו שקורה בגני-הילדים, ובבתי-הספר.
לירן כוג'הינוף : ורק נזכיר שלפני כמה שנים, כשמי שהיה אחראי אז על החינוך,
עידית צולמן : נכון,
לירן כוג'הינוף : לגיל הרך, היה שר-הכלכלה,
עידית צולמן : נכון,
לירן כוג'הינוף : נפתלי בנט, אז והוא לא הסכים להעביר את האחריות
עידית צולמן : נכון, אתה יודע,
לירן כוג'הינוף : למי שהיה אז שר החינוך שי פירון.
עידית צולמן : אז זה בדיוק אני נוגעת בנקודה השנייה, זה עניין של כסף,
קרן נויבך : ופוליטיקה,
עידית צולמן : ופוליטיקה,
קרן נויבך : וכוח,
עידית צולמן : כן,
קרן נויבך : שאף אחד לא רוצה לוותר על זה, ועכשיו השר כץ, שר הרווחה הנוכחי לא רוצה לוותר על הכוח הזה,
עידית צולמן : נכון,
קרן נויבך : כי אם הוא היה בא ואומר קחו את זה ממני, קחו את הילדים,
עידית צולמן : נכון,
קרן נויבך : אני משרד הרווחה והכלכלה, אין לי קשר לחינוך, אני לא מבין בחינוך, אף פעם לא הבנתי בחינוך, הצוותים שלי מטפלים בכל מיני דברים, שקשורים לבעיות של ילדים בגילאים מאוחרים יותר, אבל זה לא קשור לפדגוגיה.
עידית צולמן : חברים, אני קוראת את הצעת החוק וכתוב שמה השר יקבע בעזרת ועדה את ההכשרה, השר ימנה מפקחים מעובדי המשרד, סליחה, משרד-הרווחה, יפקח על המעונות, משרד, כאילו יש פה,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : עידית, כתוב הספר הממונה, אני מיד אסביר את זה,
עידית צולמן : השר הממונה,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : פשוט אני שומעת את השיח,
קרן נויבך : אז רגע, אז
עידית צולמן : או.קיי,
קרן נויבך : חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אז מה, מתי השר הממונה יהיה שר החינוך? מתי שר הרווחה לא משנה איזה שר יוותר על הכוח הזה ויעביר למשרד החינוך את האחריות על הילדים?
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : תראי, קרן, זו שאלה שהיא באמת שאלה פוליטית, שהיא לא בהכרח נתונה לא בידיים שלי, ולא בידיים של אף אחת,
קרן נויבך : אני יודעת,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : שמנהל פה את השיח, אני מוכרחה אבל להתייחס ולומר, שהשיח הזה שהתנהל עכשיו בשיחה שהוא כל כך חשוב ונכון, אנחנו מנהלים אותו בוועדה לזכויות הילד כבר למעלה משנתיים, אני פגשתי את ענת לפני קרוב לשנתיים, כשניסינו בעצם לשנות את התפישה, הרי מה שורש הבעיה כאן קרן, שהתפישה בכלל של מעונות-היום, היא לא תפיסה חינוכית, היא תפיסה תעסוקתית,
קרן נויבך : כן,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : כל הסיפור הזה נוצר בשנות השישים כשפשוט רצו לעודד נשים לצאת לעבודה, ומאז אף אחד לא טרח לשנות לא את הגישה, לא את התפיסה, ובטח לא המאבק שקיים.
קרן נויבך : אבל חברת כנסת שאשא ביטון, אנחנו מדברים על שינוי הגישה, כבר שש שנים,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : אפילו יותר,
קרן נויבך : אפילו יותר,
עידית צולמן : הרבה יותר,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : לא, עוד לא דיברו על שינוי, בואי אני אומר לך כך, לא דיברו על שינוי הגישה, ניסו להכניס את
הנושא של פיקוח מעונות היום,
קרן נויבך : בוועדת טרכטנברג זה כבר עלה ובהרחבה,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : נכון,
קרן נויבך : ובסופו של דבר לא יצא מזה שום דבר,
עידית צולמן : חברים ב-2009 יצא ועדת סטנדרטים של פרופ' רוזנטל שישבו המומחים של מדינת ישראל, וכשאני פותחת את החוק שרוצים להעביר עכשיו וכתוב בתוך החוק למשל בעניין הכשרות שמי שעובד עד שנתיים במעונות או בגנים יהיה לו זמן של בין חמש לעשר שנים לקבל הכשרה, ומי שעובד מעל שנתיים, ומלאו לו חמישים שנה, יהיה לו פטור מהכשרות, אני אומרת,
קרן נויבך : זאת אומרת עובדים עלינו בעיניים, צוחקים עלינו, זו בדיחה.
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : קרן, בואו נעשה קצת סדר'
עידית צולמן : הכשרה,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : מי שמוביל כרגע את החוק אני מוכרחה לומר וגם לקחת אחריות על הכל, זו אני עם קבוצה נוספת של חברי-כנסת בעיקר קארין אלהרר, חבר-הכנסת מרגי ועוד שותפים נוספים. ראשית, עידית, את מוזמנת להגיע לדיוני הוועדה, עכשיו את אמרת קרן, מאז שעבר בעצם, עברה, עלה השיח הזה לא קרה הרבה, אז אני רוצה רק כדי שהצופים יידעו, המאזינים, סליחה יידעו, אנחנו בלילה האחרון של מושב הקיץ, העברנו את החוק בקריאה ראשונה שזה מהלך מאוד מאוד משמעותי, מאז ועד היום למרות שכביכול הכנסת נמצאת בפגרה, אני בכוונה אומרת כביכול, אנחנו יושבים על ניסוח החוק ולוקחים בחשבון את כל השיח המקצועי שעולה וגם לי יש השגות על תזכיר החוק, ועידית, את צריכה לעשות אבחנה בין תזכיר החוק לבין החוק שאנחנו מבקשים בסופו של דבר להעביר שהוא יותר קרוב בעצם לחוק שאני היגשתי כבר בשנת 2015,
קרן נויבך : ועדיין, ועדיין זה נשאר בידיים של משרד הרווחה, זה לא עובר למשרד אחר.
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : לא, רגע לא, לא, אז זה מה שאני רוצה לומר,
קרן נויבך : או.קיי,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : בחוק שאני ביקשתי להעביר, כדי לא להיכנס לכל הסוגיות הפוליטיות, אני כתבתי השר הממונה זה אומר שאם היום זה שר הרווחה, וכשאני היגשתי את החוק זה בכלל היה שר הכלכלה,
קרן נויבך : בסדר,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : לפני כשנה זה עבר
קרן נויבך : כן,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : להיות שר הרווחה, והשאיפה של "כולנו" ואני אומרת שזה… בפתיחת כל דיון זה שהמטרה היא שבסופו של דבר הילדים מגילאי לידה עד בכלל, יהיו תחת הפיקוח של משרד החינוך, אבל אני לא רוצה להיות נתונה עכשיו לשיקולים פוליטיים כאלה ואחרים, אני רוצה להרוויח את הוויכוח,
קרן נויבך : אבל,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : קרן, לא רגע זה חשוב מה שאני אומרת,
לירן כוג'הינוף : אבל החוק שלך,
קרן נויבך : אבל אם לא,
לירן כוג'הינוף : החוק שלך, זה לא מה שעבר, רק נגיד, הייתה
עידית צולמן : נכון,
לירן כוג'הינוף : הכלאה של 2 חוקים.
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : לא, זה לא מדויק, זה לא מדויק, החוק שלי עבר כבר בחודש ינואר,
קרן נויבך : חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אנחנו צריכות להתחיל לסיים, צריכים להתחיל לסיים, אז
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : חשוב להגיע למהות, קרן,
קרן נויבך : אז בואי נלך לשורה התחתונה,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : בגלל זה קרן, חשוב לי להגיע למהות,
קרן נויבך : או.קיי,
לירן כוג'הינוף : והשורה התחתונה היא שאנחנו צריכים,
ענת דייגי : אני רוצה רק להגיד,
קרן נויבך : שנייה, שנייה, ענת, מיד תוכלי להגיב, כן.
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : המטרה שלנו בסופו של דבר, היא להגיע מעבר עכשיו להיבטים הפוליטיים לתכל'ס, למה קורה מחר בבוקר עם הילדים שלנו, ומה שאני רוצה בעצם לקדם ולהעביר ובשביל זה גם בשבוע הבא, למרות שיש פגרה, אנחנו מסיימים דיונים בכנסת, זה על הנושא של הביטחון האישי של הילדים, שאנחנו כן נדע מי מטפל בילדים שלנו, שהם כן יצטרכו להביא,
קרן נויבך : איך?
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : תעודת היושר,
קרן נויבך : או.קיי,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : או אישור העסקה, שהם כן יצטרכו להתחיל בתהליך של הכשרה, שהם כן יהיו כשירים מבחינה נפשית לטפל בילדים.
קרן נויבך : וזה יהיה בחקיקה, וזה יהיה בחקיקה?
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : וזה יהיה בחקיקה, ואת זה אנחנו מקדמים גם בשעות שאני עכשיו מדברת אתך,
קרן נויבך : או.קיי,
לירן כוג'הינוף : אנחנו מקדמים את זה ולא נחים, ואני יודעת שיש הרבה שמדברים על זה, שרוצים להרחיב את זה לעוד תחומים נוספים, הכל חשוב ונכון קרן, אבל בסוף אנחנו צריכים להתחיל מאיפשהו, ואני רוצה לומר לך גם במעונות המפוקחים היום, לא רק שאת לא יודעת מי מטפל בילדים, אסור לך לבקש מהם בכלל, לא כשירות נפשית, לא תעודת יושר,
קרן נויבך : כן,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : כי זה פגיעה בפרטיות,
קרן נויבך : לא, אין ספק,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : יש פה הרבה מאוד חורים,
קרן נויבך : גם האמירה של המוסדות המפוקחים זה בעצם של למכור להורים, משהו שהוא לא אמיתי. לצערי,
ח"כ וד"ר יפעת שאשא ביטון, "כולנו" : חד-משמעית, את זה לצערי צריך לתקן, ועל זה אנחנו עובדים בימים אלה.
קרן נויבך : נגמר לנו הזמן, זה נושא עצום,
עידית צולמן : נכון,
קרן נויבך : ענת, רצית משפט אחרון.
ענת דייגי : כן, אני רק רציתי להגיד משפט אחרון, גם להגיד תודה ליפעת שמקדמת את החוק, אבל גם להגיד יש חוק קיים שאני יודעת, משתדלים להעביר חוק חדש, כבר באמת כל כך הרבה שנים, אני קוראת להורים בבית ולכל מי שהגיל הרך יקר ללבו, להצטרף אלינו לקמפיין שלנו של עתירה לבג"ץ, שידרוש מהממשלה לאכוף את החוק הקיים, כי החוק החדש מתמהמה, כבר כל כך הרבה שנים, ניסו להעביר וניסו להעביר וניסו להעביר ולא הולך.
עידית צולמן : כן, אבל ענת, החוק הקיים הוא חוק משנת שישים, הוא מתייחס למעונות בכלל, לא למעונות יום של ילדים, זה מתייחס גם למעונות חוסים, ולמעונות קשישים,
קרן נויבך : טוב, לא נפתח את זה עכשיו, חברים את הדיון,
עידית צולמן : לא תקשיבו,
קרן נויבך : לא, לא, מכיון שאין לנו זמן,
עידית צולמן : חשוב לתת לילדים האלה את המקום הזה,
קרן נויבך : זה אין ספק.
עידית צולמן : כפי שאתם אמרתם, הילדים האלה צריכים לקבל את מה שמגיע להם מגיל לידה, נקודה.
קרן נויבך : אנחנו מבטיחים להמשיך ולטפל בזה, ככה שזה יידרש, עד שהדברים ישתנו, לירן כוג'הינוף, כתבנו לענייני חינוך, ענת דייגי, עידית צולמן וחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ד"ר יפעת שאשא ביטון, תודה רבה לכם.
ענת דייגי : תודה,
עידית צולמן : תודה.
קרן נויבך : תודה רבה.
קרן נויבך : פרסומת ותכף נשוב.