ליאון רוזנברג: הנושא הבא הולך לדבר להורים שיש להם ילדים שעולים לכיתה א' בשנה הבאה או עוד שנה בגן.
פאולה רוזנברג: או לסבתות וסבים שהנכדים שלהם עולים.
ליאון רוזנברג: כן, שימו לב לכותרת – זינוק של יותר מ-50 אחוז במספר ילדים שנשארים שנה נוספת בגן. זאת אומרת, יותר ויותר הורים ואנשי חינוך מעדיפים לחכות עם העליה לכיתה א' ולדחות אותה לאיזורי גיל 7. אז אנחנו רוצים להבין גם מה קורה וגם לעזור להורים שמתלבטים בנושא הזה, או עדיין לא מרגישים שלמים עם ההחלטה שהם קיבלו לא מזמן.
פאולה רוזנברג: כן. לאולפן הזמנו לכאן את מירי פיסו.
ליאון רוזנברג: מירי פיסו שם.
פאולה רוזנברג: שבחרה להשאיר את הבן שלה שנה נוספת בגן. מהצד השני טלי בנדו לאופר שבנה עולה לכיתה א' בגיל 5 ו-9 חודשים. באמצע מי שתשפוט בין השניים זו ד"ר ענת בן שבת מרצה וחוקרת לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך.
ליאון רוזנברג:בוקר טוב.
פאולה רוזנברג: בואי נתחיל אתכם, טלי, מה בוער לך חמודה?
ליאון רוזנברג: ככה כולם.
פאולה רוזנברג: לא.
טלי בנדו לאופר : מה בוער לי? בעיני לא היתה בכלל שאלה.
ליאון רוזנברג:אוקיי.
טלי בנדו לאופר : רני שלי הוא נכון, שהוא יעלה לכיתה א' הוא יהיה בן 5 ו-9 חודשים.
ליאון רוזנברג: הוא יליד נובמבר?
טלי בנדו לאופר : הוא יליד סוף דצמבר. 27 לדצמבר לצורך העניין. אם הוא היה נולד עוד 5 ימים הוא היה אמור להישאר שנה נוספת בגן.
ליאון רוזנברג: הוא הכי קטן בכיתה יהיה.
טלי בנדו לאופר ף תמיד.
פאולה רוזנברג: כן.
טלי בנדו לאופר : לצורך העניין, הוא ילד גבוה אז הוא לא מרגיש שהגודל הפיזי לא ממש לא ניכר כאן. אמרתי שלא היתה שאלה בעניין.
ליאון רוזנברג: גם הגננת לא הביעה רצון להשאיר או לא היה התלבטות בכלל?
טלי בנדו לאופר : לא. אני יודעת שבגן חובה מגיעה פסיכולוגית לעשות, לבצע צפיה ואבחון. מי, שיש עניין, אז מדברים עם ההורים וכאלה – לנו לא היתה שום שיחה בעניין. לצורך העניין, באמת לנו לא היתה שום התלבטות בגלל שרני באמת באמת מפותח שכלית.
פאולה רוזנברג:נכון, טלי, אבל אנחנו מדברים על זה הרבה שהיום הילדים נהיים מבוגרים בגיל צעיר. נהיים מבוגרים קטנים. הצד של המבחנים ולחץ ולשבת בכיתה, לא בא לך לתת לו עוד שנה כזה של חום של מוגנות של גן?
טלי בנדו לאופר: לא, כי הוא לא מעוניין בזה. יש לנו ילד מאד בוגר. אני לא מאמינה בקוצי פוצ'י. אני מאמינה בלדבר לילד כילד בוגר. יש לי ילד בוגר. אנחנו מדברים בשיחה פתוחה. הוא רוצה ללכת לכיתה א' ,הוא אוהב את עולם הלמידה לצורך העניין, שנה קודמת לגן חובה וגן פרטי שהלמידה היתה הדבר הכי חשוב בגן, היתה למידה פרטנית ושם הוא היה כוכב.
ליאון רוזנברג:הוא פרח.
טלי בנדו לאופר : הוא פרח, הוא היה כוכב.
ליאון רוזנברג: יש לו יכולת שכלית. יושבת לצידך מירי.
מירי פיסו: בוקר טוב.
ליאון רוזנברג: את עם ילד באותו גיל, נכון?
מירי פיסו:יליד נובמבר.
ליאון רוזנברג: יליד נובמבר אפילו קצת יותר גדול ואת אומרת לא, אני רוצה עוד שנה בגן. למה?
מירי פיסו:נדב שלי נולד בשבוע 35 אז הוא מוגדר כפג. גם הוא נמוך פיזית, הוא הכי קטן, גם רגשית הוא לא מוכן, הוא לא בשל לשם. גם מבחינה לימודית הוא עדיין לא יודע להחזיק את העפרון כמו שצריך, לגזור במספריים. צריך הרבה ריפוי בעיסוק.
ליאון רוזנברג: את שלמה לגמרי עם זה?
מירי פיסו:אני שלמה במאה אחוז. אנחנו פנינו לגננת באמצע השנה וביקשנו אבחון פסיכולוגי. היא דווקא מאד רצתה לעלות אותו. היא אמרה שהוא עשה התקדמות מאד גדולה מתחילת שנה עד אמצע שנה, ושהיא לא רואה סיבה להשאיר.
ליאון רוזנברג:כנגד דעתה של הגננת שהיה אבחון, את אומרת: אני משאירה אותו.
מירי פיסו:כן, אני ביקשתי אבחון פסיכולוגי. כשהפסיכולוגית ראתה אותו, היא אמרה: שיש ילדים שאין ספק לגביהם וילדים שיש ספק לגביהם. אז היא אמרה לגביו אין ספק אז זה נתן לי את הגושפנקא.
פאולה רוזנברג:תגידי, איך הוא מקבל את זה שהחברים שלו בגן עולים לכיתה א' והוא לא?
מירי פיסו:אז זהו. עשינו איתו הכנה מאד ארוכה לפני זה, לא שקמנו בבוקר ואמרנו לו: אתה נשאר ככה. טיפטפתי לו מדי פעם, כל שבוע הסברתי לו. הסברתי לו על ילדים שנשארים כדי להתחזק. יש לו בגן ילד שנשאר שנה, אז נתתי לו ככה, שקוראים לו רני נתנו לו את הדוגמא עליו. הוא מקבל את זה באהבה. נשארים איתו עוד שני ילדים, הוא במקום טוב.
ליאון רוזנברג:אז הוא לא מרגיש.
פאולה רוזנברג: בואי ד"ר אני רוצה לשאול אותך, בעצם אמהות פה טלי ומירי מעלות בעצם את המוכנות הרגשית , מוכנות הפיזית,גובה שלהם והמכונות האינטלקטואלית, הלמידה והקוגניקטיבית. עכשיו, למה זה , אני מסתכלת עליהם. כשאת אומרת לי – הילד שלי כבר גדול וגבוה, אני מודה שזה עושה לי כזה בלב – לא קשור לילד שלך -קשור אלי. אני עליתי לארץ ביולי 82 ואני זוכרת שישבנו שם עם המדריכה הזאת ואני מבינה בדיעבד שהיא אמרה לאמא שלי: היא מוכנה, היא מוכנה קוגניקטיבית, הגודל שלה בסדר. רגשית לא הייתי שם בכלל. בכל זאת ההורים אמרו כן שתכנס. השאלה היא, היא אומרת צריך לשאול את הילד. האם ההורים צריכים להחליט או שזה שאלה של המערכת?
ד"ר ענת בן שבת : אז קודם בוקר טוב. זה באמת ימים מאד מרגשים לקראת סוף השנה בגן חובה. בין להורים שמשאירים ובין לאלה שמחליטים לעלות. תראי, מוכנות של ילד בכיתה א' מורכבת באמת ממכלול היבטים גם קוגניקטיבי, היכולת שלהם להתמודד עם מטלות לימודיות, אבל גם עם המטלות הרגשיות והחברתיות והשפתיות, והתקשורתיות וגם הגודל הפיזי קובע – הגובה, המשקל, סימני בשלות של התפתחות. ולכן זה מאד חשוב. תראי ילד שהוא מאד מאד גדל פיזית, אם יישאר שנה נוספת בגן מבחינה חברתית יכולה להתהוות בעיה ולכן, צריך לשקול את מכלול ההיבטים האלה. גננת היא אשת מקצוע. היא רואה את הילד שנה שלמה ולפעמים גם שנתיים. במהלך התקופה הזו היא אמונה על לבחון את הילד, לא לבחון מהמילה מבחן..
ליאון רוזנברג: כן, לצפות..
ד"ר ענת בן שבת :לצפות בילד. לתעד את התהליכים שהוא עובר. להביט עליו מכל ההיבטים שציינו קודם ולראות, האם הוא כבר מתפתח כפי שמצופה ממנו בגיל שלו ואם לא, איזה קשיים עולים ואיך אפשר לתת להם מענה.
ליאון רוזנברג: טוב, עכשיו תראי הנתונים שאנחנו מדברים עליהם ממש מראים עליה חדה. שיותר ויותר ילדים לא עולים בגיל חמש ותשעה חודשים ושש, אלא לקראת שבע. את יכולה להסביר את המגמה הזאת?
ד"ר ענת בן שבת : כן. קודם כל הנתונים שהצגתם נראים לי טיפה גובהים מהמציאות.
ליאון רוזנברג: מדובר על 23 אלף ילדים פחות או יותר לעומת 15 אלף לפני 4 שנים.
ד"ר ענת בן שבת :אז אני חושבת שזה קצת תלוי בגודל השנתון של לפני כמה שנים, אבל האחוזים שאני מצאתי הם טיפה יותר נמוכים.
ליאון רוזנברג: בכל זאת זה מגמה.
ד"ר ענת בן שבת : אני חושבת שהמגמה היא כזו, בעבר כשאנחנו היינו ילדים להישאר שנה נוספת נתפס בעיני ההורים כסוג של כישלון.
פאולה רוזנברג: כן, נכון.
ליאון רוזנברג: הילד לא מתפתח כמו שצריך.
ד"ר ענת בן שבת :הילד לא מתפתח זה סוג של מראה להורים גם. היתה בזה מין קצת בושה גם להשאיר ילד. גם קראו לזה להפסיד שנה אם אתם זוכרים.
ליאון רוזנברג: נכון.
פאולה רוזנברג:נכון.
ד"ר ענת בן שבת :היום הורים כמו מירי למשל, רואים בעוד שנה נוספת בגן הזדמנות..
פאולה רוזנברג:להרוויח שנה.
ד"ר ענת בן שבת :בטח. לתת לילד לחזק את המיומנויות שלו.ה תמונה שמירי הציגה למשל, היא תמונה שמצריכה שנה נוספת בגן. ילד שמכלול ההיבטים שציינו אותם יש בהם קצת עיכוב בהתפתחות ועוד שנה נוספת יכולה לחזק אותם ולהעצים את הילד.
פאולה רוזנברג: אבל ד"ר, מעבר לעיכוב, יש היום מחקרים שמוכיחים שבשלות של ילדים, לשבת בכיתה, ללמוד קריאה וכתיבה היא בכלל מגיעה בגיל שבע ולא בגיל שש. צריך לשנות את כל המערכת.
ד"ר ענת בן שבת : אז נכון. לפני שאנחנו משנים את כל המערכת, יש מחקרים שמראים מגמות שונות.
ב-2015 למשל, נערך מחקר יחסית גדול מעל 1000 ילדים בבריטניה, שהראה שדווקא שאותם ילדים שעלו בגיל מאוחר יחסית, מדגימים קשיים ופערים בגילאי..
ליאון רוזנברג:באמת.
ד"ר ענת בן שבת :כן. הם נבדקו בכיתה א' וכיתה ג' בגילאי שמונה ודווקא הדגימו. לעומת זאת.
פאולה רוזנברג: אולי זה מלכתחילה ילדים בעלי קשיים?
ד"ר ענת בן שבת : הם בדקו . חצי מהילדים היו ילדים בהתפתחות נורמאלית, חצי מהילדים היו ילדים שנולדו פגים, בכל זאת הם הדגימו.
פאולה רוזנברג:מה זאת התפתחות נורמאלית, יכול להיות שהיה להם קשיים מלכתחילה. אני מדברת על הורים. לנו היתה ילדה לא היה לה שום קושי.
ד"ר ענת בן שבת :אני רק אסכם, אראה את המחקר שלי בעצם שנעשה בארצות הברית ב-2017 ונבדקו בו מעל מליון ילדים והוכיחו שדווקא ילדים שעלו לקראת גיל 7 הצליחו להגיע להישגים גבוהים יותר ולצמצם פערים הרבה יותר מהר.
ליאון רוזנברג: יש הרבה הורים..
ד"ר ענת בן שבת : גם המגמה, סליחה, במדינות המתפתחות המפותחות סליחה, כמו פינלנד ושוודיה שהעניקו לעולם . העיניים נשואות אליהם מבחינת חינוך, העלו את גיל הכניסה לשבע.
פאולה רוזנברג: שם זה רשמית?
ד"ר ענת בן שבת : כן. ואני יודעת שגם היום במשרד החינוך ישנה מגמה שמוביל מנכ"ל המשרד של לרכך איכשהו את המעבר, לא בדיוק לחכות אבל כן לייצר מצב שבכיתה א' תהיה מין כיתת מעבר כזו, זאת אומרת, שיהיו בה יותר מקומות לנוח ומקומות לשחק ומקומות שהגשר הזה, המעבר הזה יהיה יותר רך.
ליאון רוזנברג: שלא יהיה מעבר חד שבתוך חודשיים, בום, אתה בעולם אחר לגמרי.
ד"ר ענת בן שבת : בדיוק. ויאפשר גם לילדים וגם להורים.
פאולה רוזנברג: אז אם הורה עכשיו יושב בבית וילד שלו בן חמש ועשרה חודשים והוא מתלבט והוא רוצה לשנות , עכשיו יולי זה זמן שאפשר לעשות שינויים?
ד"ר ענת בן שבת :אני חושבת שקבלת החלטה על הישארות או עליה לכיתה א' היא תהליך. זה תהליך מתמשך שקורה לאורך כל השנה כולה, אבל אני חושבת שכדאי להציע להורים להתבונן על הילד ולהגיד – אם יש קושי אחד ממוקד או איזה לקות למידה מאובחנת אולי אין צורך להשאיר שנה, כי השארת שנה היא לא תמיד המענה לפתרון. לפעמים צריך לטפל בקושי הזה ולפעמים לקות זה משהו שילך עם הילד קדימה..
ליאון רוזנברג: הוא יצטרך להתמודד מתי שהוא..
ד"ר ענת בן שבת :גם בהמשך. אבל אם מכלול ההיבטים, כמו שציינו מקודם, יש תמונה של התפתחות מאוחרת יותר, אז כדאי להשאיר שנה.
פאולה רוזנברג: תודה רבה ד"ר.
ליאון רוזנברג:אני רק אשאל אתכם אמהות. מי מכם קיבלה יותר תגובות של 'מה את עושה? למה את שולחת את הילד או למה את משאירה אותו?
מירי פיסו: אני קיבלתי תגובות מאד חיוביות.
ליאון רוזנברג:אף אחד לא אמר לך?
מירי פיסו: אף אחד לא אמר לי מה את עושה. אמרו לי דווקא ההיפך, ככל שהוא יישאר עוד שנה בגן זה יעשה לו יותר טוב.
ליאון רוזנברג:תמכו בך. אצלך, תמיכה מוחלטת גם?
טלי בנדו לאופר: כן. חשוב לי לציין שהילד שלי מפותח גם רגשית. אני לא איזה רובוט..
ליאון רוזנברג: לא, הכל בסדר. לא שופטים. הכל בסדר.
ד"ר ענת בן שבת : זה לא טרוויאלי. ההתפתחות הרגשית היא מכריעה בהיבט הזה.
ואם אתם מחליטים להשאיר תראו את זה כהזדמנות, לא כהפסד.
פאולה רוזנברג: לגמרי. אני רוצה להגיד לך שהבכורה שלנו עלתה לכיתה א' בגיל 7 וחודשיים היא היתה ילדה מפותחת, טפו, חמסה עליה, מוכשרת מאד.
ד"ר ענת בן שבת : שום בצל.
פאולה רוזנברג:זה הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים השנה הזו בגן.
ד"ר ענת בן שבת : אני יכולה להגיד לך שגם אני את בתי הצעירה שהיא ילידת אמצע דצמבר השארתי שנה נוספת בגן, זה היה צעד הכי נבון שיכולתי לעשות.
ליאון רוזנברג: את מרגיעה את ההורים.
פאולה רוזנברג: הם מרגישים כל כך מועצמים להיות הבוגרים בגן, זה עושה להם כל כך טוב.
ד"ר ענת בן שבת : רגשית, חברתית.
פאולה רוזנברג: תמשיכו את השיחה אחר כך כי אנחנו חייבים להתקדם, זה טלביזיה פה.