להלן תמלול הראיון:
דן מרגלית : מי רוצה תכנים פוליטיים בבית הספר? האם כדאי? מי לא רוצה? למה? בנושא הזה עסקה החוקרת הדוקטור רחל שגיא ממכללת לוינסקי והתוצאות עמה ועמנו. ערב טוב לך.
דוקטור רחל שגיא: ערב טוב.
דן מרגלית : במה עסק המחקר שלך תגדירי את?
דוקטור רחל שגיא: המחקר שאל, קודם כל אני הייתי שותפה עם פרופסור יצחק גילת.
דן מרגלית : או.קיי.
דוקטור רחל שגיא: המחקר עסק בשאלה האם להכניס חינוך פוליטי לבתי הספר כן או לא. הגדרנו חינוך פוליטי כדיון בנושאים שנויים במחלוקת, פיתוח חשיבה ביקורתית, פיתוח סובלנות, הקשבה לאחר.
דן מרגלית : על זה אפשר להגיד גם על נושאים פוליטיים, פיתוח סובלנות או על חשיבה ביקורתית.
דוקטור רחל שגיא: כן, על נושאים שנויים במחלוקת, זאת הכוונה.
דן מרגלית : בית ספר את מתכוונת מכתה עד?
דוקטור רחל שגיא: מכתה א' עד כתה י"ב.
דן מרגלית : באמת?
דוקטור רחל שגיא: כן.
דן מרגלית : טוב, מה ומה המסקנות?
דוקטור רחל שגיא: קודם כל, שאלנו שאלה ישירה, האם אתה בעד או נגד הכנסה של חינוך פוליטי.
דן מרגלית : והשיבו לך.
דוקטור רחל שגיא: אז אפשר לומר המדגם שלנו היה של חמש מאות אנשים בוגרים באוכלוסייה מדגם מייצג, מאה מורים ומאה תלמידים. אז עשרים וששה אחוז מהבוגרים היו נגד, זאת אומרת הם אמרו להימנע מחינוך פוליטי.
דן מרגלית : או.קיי.
דוקטור רחל שגיא: תשע עשרה אחוז מהמורים
דן מרגלית : מהמורים או מהבוגרים?
דוקטור רחל שגיא: מהמורים וארבע עשרה אחוז מהתלמידים. הם אמרו
דן מרגלית : לא.
דוקטור רחל שגיא: לא. כשעושים פילוח של אלה שאומרים לא, אין קשר למאפיינים אישיים. זאת אומרת אם אתה גבר או אישה, מה הגיל שלך ומה ההשכלה שלך?
דן מרגלית : או.קיי, אז מה כן?
דוקטור רחל שגיא: יש קשר להגדרה פוליטית.
דן מרגלית : כלומר?
דוקטור רחל שגיא: כלומר, ככל שאתה מגדיר את עצמך ימני אתה יותר נגד חינוך פוליטי.
דן מרגלית : מעניין.
דוקטור רחל שגיא: ככל שאתה מגדיר את עצמך דתי יותר אתה נגד חינוך פוליטי, זאת אומרת
דן מרגלית : אבל דווקא בבתי הספר הדתיים כן יש חינוך פוליטי, לא?
דוקטור רחל שגיא: אין חינוך פוליטי, יש כנראה דיונים בנושאים מסוימים.
דן מרגלית : איך את מסבירה את זה? למה זה כך? וזה גם תמוה, זאת אומרת
דוקטור רחל שגיא: אני חושבת שדיון בנושאים שנויים במחלוקת תוך כדי פיתוח של חשיבה ביקורתית קשור בפתיחות של האנשים, בסובלנות של האנשים, בליברליות שלהם. ויכול להיות ש…
דן מרגלית : כן, אבל היו זמנים שהשמאל בישראל מה שקרוי היה אז מפ"ם ואפילו אולי בקיבוצים נוספים, הם קיבלו חינוך פוליטי וזה היה חינוך מאוד מאוד מאוד לא פתוח.
דוקטור רחל שגיא: אז אנחנו לא דיברנו על חינוך אידיאולוגי אלא על חינוך פוליטי, על דיון, זאת אומרת נתנו את האפשרויות בין חינוך כשהמורה רק מעלה את הבעיה לבין חינוך שהמורה מעלה את הבעיה ומביע את דעתו לבין חינוך אידיאולוגי. בעד חינוך אידיאולוגי היה אחוז מאוד קטן.
דן מרגלית : להבין ממך שבכל זאת הרוב כן רוצה תכנים פוליטים.
דוקטור רחל שגיא: הרוב רוצה תכנים שנויים במחלוקת, ככה קראנו להם, שנויים במחלוקת, שזה יכול להיות כל מיני נושאים, זה יכול להיות הדרה של נשים
דן מרגלית : כן, זה עושה בלגן בכתה, זה כיף, קצת, אני יכול להגיד קצת פופוליטיקה.
דוקטור רחל שגיא: אבל זה לא, זה מלמד את התלמידים לחשוב, זה מלמד את התלמידים להקשיב לתלמיד האחר, מלמד אותם להביע את הדעה שלהם.
דן מרגלית : התלמידים והוריהם רוצים גם שם שהמורה יביע את עמדתו? כי אם המורה יביע את עמדתו הוא יכול לסחוף אחריו את הכתה בעיקר אם הוא כריזמתי.
דוקטור רחל שגיא: מסתבר שהתלמידים רוצים שהמורה יביע את דעתו. כנראה שמורה מביע את דעתו הדיון הוא הרבה יותר אותנטי, אתה לא נשאר רק מציג איזשהי בעיה אלא אתה מביע את דעתך אבל לא חינוך אידיאולוגי. זאת אומרת אתה לא משכנע את התלמידים שזאת הדרך הנכונה אלא אתה נותן להם לבקר את הדעה לך או אתה מביא דעות אחרות שאתה יכול לבקר אותן.
דן מרגלית : במה אפשר ליישם את המחקר הזה, או שזה מחקר לצורך מחלוקת לשם שמים ובעצם אי אפשר להזיז שום דבר.
דוקטור רחל שגיא: לא, אנחנו חושבים שדווקא זה מאוד מאוד חשוב. שאלנו את התלמידים וזה יביא אותי לתשובה שלך, שאלנו את התלמידים גם מי אתם רוצים שילמד את המקצוע הזה? האם המורים לאזרחות, המורים ההומניסטים, כל המורים? מסתבר שתלמידים רוצים שכל המורים יתעסקו בזה. מכיוון שכל המורים לא יודעים צריך ללמד כישורים. מכללת לוינסקי מכניסה לתוך תוכנית הלימודים שלה תוכנית חוצה של כל המסלולי ההוראה, דרכים לנהל דיונים. המורים לא יודעים לנהל דיונים ולכן הם בדרך כלל נמנעים מזה.
דן מרגלית : דוקטור שגיא, תודה רבה לך, מעלף, תודה רבה לך.
דוקטור רחל שגיא: תודה.