תמלול הריאיון
אברי גלעד : נגיש לכם עכשיו תוצאות מחקר שערך הד'ר עידו גדעון, חוקר ומרצה בנושא פילוסופיה של החינוך וחינוך פוליטי. והוא בדק את העמדות שלנו, ההורים, לגבי כמה רב-תרבותיות אנחנו באמת רוצים בכיתות של הילדים שלנו. התוצאות, לא יודע אם יפתיעו אתכם, אבל צריך לדעת אותם בכל מקרה.
שרון קנטור : אפשר רגע לשאול על הכותרת? היי, ד'ר גדעון.
ד'ר עידו גדעון : היי. אהלן. שלום.
שרון קנטור : אני יכולה רגע לשאול על הכותרת? כאילו השאלה היא, כמה רב-תרבותיות אנחנו רוצים בכיתות, זה קצת מטעה. כי אולי אנחנו רוצים לשמוע על זה ועל ההוא וללמוד על הזה ועל ההוא. השאלה, אם אנחנו רוצים, נכון, אנשים שיעבדו בביה'ס שלנו..
אברי גלעד : זה רב-תרבותיות.
שרון קנטור : זה נקרא רב-תרבותיות? הבנתי. או-קיי. בסדר. זה מה שאברי אומר.
ד'ר עידו גדעון : או-קיי. אז אני אגיד שהמחקר נערך פה במכללת לוינסקי לחינוך. והוא בעצם בדק גם עמדות כלפי גיוון תרבותי, שזה מה שהתחלתם איתו, אבל גם שיח בנושאים שנויים במחלוקת בחברה הישראלית. כלומר הוא בדק בעצם באיזשהו מובן, את כל מה שאנחנו כאילו משליכים מהעולם הפוליטי המבוגר שלנו, על בתיה'ס ועל הכיתות ועל עבודת המורים בכיתות. גילינו כמה דברים מעניינים. אני אתחיל ממשהו שהוא אולי ירגיע, תלמידים לא מפחדים ממורים שמביעים דעה. כן. אחוז גבוה בהרבה של תלמידים אמרו שהם רוצים שהמורה יגלה את דעתו.
שרון קנטור : ברור. זה ההורים שמפחדים. אוי לא, הבית ייסדק! הילד יביא הביתה איזשהי אג'נדה, מה נעשה!
ד'ר עידו גדעון : והמבוגרים מביעים חשש הרבה יותר גדול מהדבר הזה. כשבעצם יש לזה כל מיני סיבות. כלומר אנחנו יכולים לשבת ולנסות לפרש אותם. אני חושב שתלמידים לא מפחדים מהדעה של המורה, כי הם פשוט מעריכים את עצמם קצת יותר ממה שאנחנו כמבוגרים אולי מעריכים אותם. כלומר הם יודעים שאולי המורה יגיד את דעתו, אבל זה לא מה שיכריע מבחינתם את הדיון!
שרון קנטור : או כי הם לא יודעים כמה השפעה יש לבן-אדם כזה בעצם!
אברי גלעד : בדיוק. אולי אין להם כלים אמיתים להערכה. אולי הם לא יודעים איפה נגמרת השפעה ומתחילה שטיפת מוח..
ד'ר עידו גדעון : או-קיי. או-קיי.
שרון קנטור : תרשום לך בצד..
אברי גלעד : בוא, תן לנו קצת את המספרים. כי בדקתם בכל האוכלוסיות : חילונים, מסורתיים, חרדים, ערבים גם?
ד'ר עידו גדעון : כן. כן. מידגם מייצג. המידגם היה 501 בוגרים, מבוגרים; 170 תלמידים ומאה מורים שהם לא נכללים במגזר. האם צריך לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת בכיתות? בביה'ס? שבעים וארבעה אחוז מהבוגרים, מהמבוגרים, אומרים שכן. מהתלמידים, 86 אחוזים אומרים שכן. כלומר נושאים שהם.. ואני אתן לכם כמה דוגמאות.
שרון קנטור : בדיוק. כל אחד רואה 'שנוי במחלוקת' בתור דבר אחר לגמרי. זאת כל הבעיה.
ד'ר עידו גדעון : בדיוק. אז גיוס חרדים לצבא, תחבורה ציבורית בשבת, השוואת שכר עבודה של נשים וגברים, גירוש מבקשי מקלט מישראל, פתרון לסכסוך עם הפלסטינים, אלה.. ויש עוד כמה.. אלה, לדוגמה, נושאים ששנויים במחלוקת שאנחנו השגנו..
שרון קנטור : השוואת שכר עבודה בין נשים לגברים זה נושא שנוי במחלוקת? אני מזועזעת!
אברי גלעד : אני מתנגד! חד-משמעית!
שרון קנטור : אני יודעת שאתה מתנגד!
אברי גלעד : למה את חושבת שאת מרויחה פה צרור נקוב, בעוד אני יושב פה על שק של זהובים.
שרון קנטור : .. בקינואה כמובן. כן.
ד'ר עידו גדעון : אחננו רואים שהקשר בין עמדה כלפי השיח בכיתות, הוא משתנה ככל שאנחנו עוברים מחילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים. באופן לא מפתיע, חילונים פחות חוששים משיח בנושא דברים שנויים במחלוקת. וככל שאנחנו עולים ברמת הדת או איך שאנשים מעידים על עצמם כדתיים, הולך ועולה החשש מדיון פתוח בנושאים האלה בכיתות.
שרון קנטור : זה לא 'ככ מובן מאליו דוקוא בעיניי. לא. זה לא. כי הייתי מצפה דווקא מכמה שיותר חרדים, שהם ירגישו שהיציבות והבית הוא כ'כ חזק, ששום-דבר לא יכול לאיים עליו. וזה מה שהייתי מצפה!
אברי גלעד : את מרגישה משהו מהחברה החרדית, שמרגישה בטוחה בעצמה מול כל האתגרים של העולם החדש?
ד'ר עידו גדעון : הייתי רוצה לאחל להם לפחות ביטחון!
אברי גלעד : אבל הפיתויים הם גדולים מדי, בוודאי בגילאים…
ד'ר עידו גדעון : אז אני רק אגיד שגם בקרב החרדים, רוב.. כלומר 56 אחוזים כן מסכימים שהנושאים האלה יעלו בכיתה. אנחנו לא יודעים איך הם רוצים שהם יעלו. כלומר יכול להיות שהם רוצים שהם יעלו בכיתה ותינתן להם תשובה חד-משמעית של המורה, שאומר, לצורך הענין, גיוס חרדים לצבא.
שרון קנטור : אה, המחקר לא בדק אם יעלו דעות לכאן או לכאן. אז החילונים חושבים שאם זה מה שאומרים, שרוצים כולם לנסוע בשבת וזה, אולי הם לא הבינו1
אברי גלעד : בוא נדבר שניה, אין לנו עוד הרבה זמן. בוא נדבר על השאלה ששאלתם, כל מגזר, האם הוא מוכן שמורים מהמגזרים האחרים יעבדו בחינוך הילדים.
ד'ר עידו גדעון : או-קיי. אז נעשה את זה כמה שיותר מהר. האם אתה מוכן שמורה חרדי ילמד בבי'ס חילוני. בקרב החילונים, 61.7 אחוז מוכנים. כלומר רוב החילונים מוכנים שמורה חרדי ילמד. אני יכול לתת דוגמה אחרת. נגיד, האם אתה מוכן שמורה ערבי ילמד בבי"ס יהודי. שישים ושמונה אחוז מהחילונים אומרים שהם מוכנים. 25 אחוז מהדתיים אומרים שהם מוכנים. כלומר 75, ככל הנראה, אומרים שהם לא מוכנים.
אברי גלעד : לערבי.
ד'ר עידו גדעון : ערבי בבי'ס יהודי.
אברי גלעד : חילוני בבי'ס דתי?
ד'ר עידו גדעון : כן. מור החילוני בבי'ס חרדי. בקרב החילונים, אין הפתעה. 70 אחוז מסכימים. בקרב הדתיים, 25 אחוז מסכימים. כלומר 75 בערך אחוזים מתנגדים חד-משמעית.
שרון קנטור : החילוני הוא כמו ערבי עבור הדתיים. נכון? זה מה שאנחנו רואים. יפה.
ד'ר עידו גדעון : כן. כן. תוצאה זהה לחלוטין.
אברי גלעד : מדהים.
ד'ר עידו גדעון : ורצים את זה בימין, מרכז, שמאל?
אברי גלעד : ברור.
שרון קנטור : בטח!
ד'ר עידו גדעון : או-קיי. מורה חרדי מלמד בבי'ס חילוני, בקרב השמאל, או מי שמעיד על עצמו כשמאל, לא בחננו אחד אחד, 78 אחוז מוכנים. בקרב הימין, 47 אחוז רק מוכנים.
שרון קנטור : רגע, זה לחרדי. מעניין! כלומר הימין באופן עקרוני הוא שמרן יותר. בכלל לא משנה לו כאילו מה ומי.
ד'ר עידו גדעון : כן. מורה ערבי מלמד בבי'ס יהודי, בקרב המעידים על עצמם כשמאל. 95.7 אחוזים לא רואים עם זה שום בעיה. וגם להיפך! יהודי מלמד בבי'ס ערבי, 95.7 אחוזים, אין שום בעיה איתם. ברגע ש..
אברי גלעד : כמה ערבים מוכנים שמורה יהודי ילמד אצלם?
ד'ר עידו גדעון : אין לי את הפילוח הזה לפי יהודי – ערבי. אני מוכן לבדוק את זה ובאמת לחזור אליך, כי זה מעניין. בעניין.. אבל אם אנחנו נגיד עוברים לבדוק את אלו שמעידים על עצמם כימין. מורה יהודי מלמד בבי'ס ערבי. 40 אחוז מוכנים שזה יקרה. מורה ערבי מלמד בבי'ס יהודי, 31.1 אחוז מוכנים בלבד.
שרון קנטור : אז אנה אנו באים, מה שנקרא. זה מה שיש לי לומר.
ד'ר עידו גדעון : כן. כלומר יש לנו.. אני חושב שזה איזשהו שיקוף של העמדות שהם פחות או יותר מובעות. מדינת-ישראל היא מדינה עם מערכת חינוך מאד יחודית, במובן הזה שאנחנו באופן מערכתי מפרידים בין תרבויות שונות וקבוצות שונות בחברה.
אברי גלעד : נתונים מעניינים מאד. תודה רבה לך, ד'ר עידו גדעון, תודה שהיית. אם יהיו לך עוד נתונים, תרים טלפון.
שרון קנטור : אנחנו מאד אוהבים נתונים פה. תודה.
אברי גלעד : תודה תודה תודה. יפה.