שולי וולף עוסקת באורבניזם. עבודותיה גדולות הממדים מתאפיינות בנוכחות כפולה, מצד אחד הן משדרות צמצום צורני וצבעוני כשמרבית השטח הוא חלל ריק המחזק את הדימוי האדריכלי ומצד שני העבודות מתאפיינות באמירה קונספטואלית, מטאפורה של תרבות עירונית עכשווית.
"כאומנית, חשוב לי להעביר את הרגש של אותו רגע או תקופה שבהם העבודות צוירו. תל אביב עוברת שינויים מרחיקי לכת. העיר הופכת קוסמופוליטית והלבן הופך אפור בטון. אני משקיפה על הנעשה, מפנימה את המתרחש ורושמת על קנבס את רגשותיי המעורבים, פעמים בשמחת הקדמה ופעמים אבודה בעיר הגדולה."
לצד ציורי המבנים המודרניסטיים שיש בהם תכונות של התכלות, מציגה שולי וולף סדרת עבודות קטנות שבהן חוזר דימוי הדקל בווריאציות שונות. הדקל התל אביבי הוא זיכרון חלוצי של חלומות על אדריכלות מודרניסטית אירופית שמשלבת דקל בחזית הלבנה שמטיל צל ציורי אוריינטלי. כל זה הולך ונעלם עם הזמן יחד עם הקירות הלבנים שהיו לרקע תומך.
שולי וולף יוצרת עולם דואלי, שביר ומתכלה, עולם של יופי ומצוקה, טבע ותרבות, קיים ונעדר.
אוצר: אריה ברקוביץ
מנהלת הגלריה ומפיקה: הדס ארזי
