עורך המרחב: ד"ר גיא פינקו

עניינו של מרחב זה הוא פילוסופיה של החינוך, תחום מחקר המבקש לברר שאלות יסוד בחינוך לאור הגות שכתבו פילוסופים ב-2500 השנים האחרונות, החל בפרוטגורס, בסוקרטס ובאפלטון וכלה בנל נודינגס, הפילוסופית בת זמננו. פילוסוף שעוסק בחינוך ישאל שאלות יסוד כגון מהו חינוך? מהן מטרות החינוך? מהו מקור הסמכות של איש החינוך? אילו יחסים צריכים להיות בין המחנך למתחנך?

מטרתו של המרחב לחשוף את העוסקים בחינוך ואת המתכשרים להוראה להגות הפילוסופית בתחום החינוך בהתאם לתחומי העניין של החוקרים העוסקים בתחום זה במכללת לוינסקי לחינוך. במרחב מוצגים החוקרים, קורות חייהם, תחומי העניין שלהם, שאלות בתחום הפילוסופיה של החינוך שמעניינות אותם, השקפותיהם באשר להוראה של פילוסופיה של החינוך וכן תיאור קצר של מחקריהם. נוסף על כך, ניתן למצוא במרחב הפניות לימי עיון ולכינוסים העוסקים בפילוסופיה של החינוך וקולות קוראים לפרסומים שונים.

אתם מוזמנים ליצור קשר בכל שאלה, תהייה, הערה והארה
לד"ר גיא פינקו בטל': 054-5304433 או בדוא"ל: guy.pinku@levinsky.ac.il

ד"ר נדב ארביב | 


ד"ר ערן גוסקוב | eran.gusacov@levinsky.ac.il

לד"ר גוסקוב רקע במדעי המחשב והוא סיים לימודי תואר שלישי בפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן. נושא עבודת הדוקטור שלוה "עיון פילוסופי במושג הסמכות החינוכית לאור משבר הסמכות במצב הפוסט-מודרני". ד"ר גוסקוב עוסק בשאלות של סמכות בחינוך ובחינוך לאהבת מולדת. הוא סבור כי חשוב ללמד מורים פילוסופיה של החינוך כדי שינסו להשיב על שאלות כגון מדוע ללמד, מה ללמד, איך ללמד, את מי ללמד ומי המלמד, כך שלמעשה החינוכי יהיו תכלית ומטרה. פילוסוף מהעבר שד"ר גוסקוב היה רוצה לפגוש הוא פרדריך ניטשה. שאלה פילוסופית שד"ר גוסקוב מוצא בה עניין היא שאלת מעמדה של האמת.


ד"ר אירית דניאל | irit.daniel@levinsky.ac.il


ד"ר עמרי פז | omri.paz@levinsky.ac.il

ד"ר עמרי פז עוסק בהיסטוריה של המזרח התיכון וגם בפילוסופיה פוליטית. את התואר השלישי שלו בפילוסופיה הוא סיים באוניברסיטת תל-אביב. ד"ר פז סבור כי אחד הדברים החשובים בתחום הפילוסופיה של החינוך הוא הפקפוק.

פילוסוף מהעבר שד"ר פז היה רוצה לפגוש הוא אבן סינא. שאלה פילוסופית שד"ר פז מוצא בה עניין היא מהו מקור סמכות המורה?


ד"ר אירית דניאל

חוקרת תהליכי התקשרות, הבנייה של זהות והשתייכות במעברים רב תרבותיים ובמציאות משתנה. מחקר עבודת הדוקטור שלה עסק בילדים ובני נוער המאמצים 'תרבות שלישית' כדרך התמודדות והתאמה, מחקר איכותני מרתק החושף חוויות בני נוער למשפחות ישראליות במהלך ולאחר רילוקיישן.   בתהליכי הכשרת המורים, ד"ר אירית דניאל שואפת לשזור בראייה ובהוויה הפדגוגית-חינוכית היבטים של מיומנויות ניהוליות, חדשנות, כשירויות חברתיות וערכים, המותאמים למציאות דינמית וגלובלית משתנה. מנעד הקורסים בהם היא מרצה משקף זאת, כדלקמן: סמינריון ניהול כיתה, סמינריון הגיל הרך, גלובליזציה בחינוך, עבודה עם הורים, רב תרבותיות בחינוך, היבטים רגשיים וקוגניטיביים בכשירות חברתית, היבטים פילוסופיים בעבודת המחנך, הקבוצה כמערכת, השיח והתיווך בהוראה ותיאוריות ואסטרטגיות הוראה.

גוסקוב, ע' (2017). שיעור באהבת מולדת. על פטריוטיזם וחינוך לפטריוטיזם אזרחי מכיל בישראל. חיפה: פרדס.

גוסקוב, ע' (2016). למורה כבר אין עיניים בגב. משבר הסמכות החינוכית בעידן הפוסט-מודרני וקווים מנחים לשיקומה. תל אביב: מכון מופ"ת.

גוסקוב, ע' (2015).  פיתוחה של סמכות חינוכית ברוח פילוסופיית החינוך של ניטשה. מגמות נ(1), 24-5.

במאמר זה נעשה ניסיון לחלץ מהגותו של ניטשה אפיון כללי, חיובי ולא שולל של סמכות חינוכית. סמכות כזו עשויה להתקבל על דעת המחנכים, המתחנכים, ההורים ומומחי החינוך בתקופה זו, שבה הסמכות החינוכית בצורתה המודרנית והמסורתית נתונה במשבר עמוק ובמרכזו דחייתה מצד חלקים הולכים וגדלים של החברה.

סמכות חינוכית, שהמשגתה הולכת בעקבות הגותו של ניטשה, היא דינמית ומתפתחת לכל אורך תהליך ההתחנכות החל בהופעתה כסמכות חיצונית המצויה בידי מחנך אותנטי וראוי וכלה בהיותה סמכות עצמית ואותנטית של כל מתחנך המתנתק ומשתחרר מכל סמכות חברתית, חיצונית ומזויפת, מתעלה מעליה, מתגבר על עצמו ומסלק מתוכו ערכים מזויפים שהוטמעו בו. בעל הסמכות החינוכית העצמית אינו מנותק ואינו מתנתק מבני האדם. הוא יוכל ללמוד ולהשכיל גם מן הידיעות ומן הדוגמה האישית של אחרים ולא רק בדרך של התבוננות פנימית ולימוד עצמי ועצמאי. ואולם, מכאן והלאה תנבע הסמכות החינוכית, הקובעת ומציבה יעדים ומטרות לחינוך, מתוך תוכו של בעל הסמכות, וכך היא תהיה לכל אורך תהליך הלימוד וההתחנכות.

ניתן לבסס את ההצדקות לסמכות חינוכית משפיעה ופועלת על יסוד דרישתו של ניטשה לאותנטיות של היחיד, להתגברותו העצמית, לחיפושו העצמי, להגשמתו העצמית וליצירתיותו. כפי שאבקש להראות, אפשר וראוי להחיל סמכות זו על כל בני החברה, ולא רק על חינוכם של יחידי סגולה, גם אם ניטשה לא כתב במפורש על אפשרותה של הרחבה כזאת.

 

פינקו, ג' (2018). כיצד לגדל אדם חושב? כיצד ליצור קהילה דמוקרטית? גילוי דעת, 13 (ייצא לאור בחודש מאי).

Tzelgov, J., & Pinku, G. (2009). Cognitive control and consciousness. In T. Bayne, P. Wilken & A. Cleeremans (Eds.), The Oxford companion to consciousness (661-665). Oxford: Oxford Academic Press.

Pinku, G., & Tzelgov, J. (2006). Consciousness of the self (COS) and explicit knowledge. Consciousness & Cognition, 15, 615-665.

Starting with Dienes & Perner's (1999) distinction between explicit and implicit knowledge and the traditional philosophical distinction between COS (the consciousness of self) as an object and COS as a subject, we suggest a triple classification of COS experience into three modes, each corresponding to a different state of consciousness. When one acts automatically COS is totally embedded within the representation of the environment. When one monitors or attends to one's experience, the self is implied by an explicit representation of one’s attitudes, consistent with Descartes' cogito insight ‘I think therefore I am’ (1641/1984). However, a reflexive thought, e.g. ‘I know fact x,’ requires an explicit representation of the self. This analysis highlights the existence of an intermediate mode of COS as a subject and suggests its possible connection to monitoring one’s behavior.

 

Paz, O. (2017). Civil-servant aspirants: Ottoman social mobility in the second half of the nineteenth century. Journal of the Economic and Social History of the Orient, 60(4), 381-419.

Paz, O. (2015). The usual suspect: Worker migration and law enforcement in
mid-nineteenth century Anatolia. Continuity and Change, 30(2), 223-
249.

Paz, O. (2015). The policeman and state policy: Police accountability, civilian entitlements, and Ottoman modernism, 1840–1860s. In D. Ze’evi & E. R. Toledano (Eds.), Society, law, and culture in the middle east 'Modernities' in the making (104–120). Cumberland, RI: De Gruyter.

16th International Network of Philosophers of Education Conference 2018

August 13-17, 2018, University of Haifa, Haifa, Israel

EDUCATION, DIALOGUE AND HOPE

"The most tragic form of loss … is the loss of the capacity to imagine that things could be different” (Bloch)

In a world in which a peaceful and decent life for all, based on mutual understanding and respect, seems to be at peril, if not an idle and naïve dream, we call for papers that reflect critically and philosophically on the possibility – or impossibility – of education to contribute in establishing a more just and humane future, as well as to new forms of dialogue and community beyond the many differences that divide us.

לאתר הכינוס

שיתוף מכנס

16th International Network of Philosophers of Education Conference 2018 – University of Haifa, Israel
EDUCATION, DIALOG AND HOPE

ד"ר ערן גוסקוב:  Am I or can I be a citizen of the world
צפייה בתקציר ההרצאה >>

ד"ר גיא פינקו: The Significance of Care-Ethics in a World of Moral Rules
צפייה בתקציר ההרצאה >>