אחד מכל 100 ילדים שנולדים בישראל נמצא על הרצף האוטיסטי ושיעורי האבחנה הולכים וגדלים. התוכנית להתמחות באוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך מאפשרת לאנשי מקצוע מתחומי החינוך, הייעוץ והטיפול שכבר עוסקים באוטיזם, ללמוד את התחום באופן מקצועי ופורמלי, ולהפוך אותו להתמחות.
קיימת חשיבות עצומה לכך שיהיו אנשי מקצוע מומחים בתחום האוטיזם, כאשר אחד מכל 100 ילדים שנולדים בישראל הוא אוטיסט, כששיטות האבחון משתנות, וכשהידע על אופן הטיפול מתעדכן ללא הרף. יעל לויאל, עובדת סוציאלית קלינית מומחית בתחום התפתחות הילד ואוטיזם, ומי שמרכזת את התוכנית להתמחות באוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך, אומרת כי "שיעור האבחנה באוטיזם הולך ועולה. אמנם עדיין לא מצאו את הגורם והסיבה לאוטיזם, אבל ניתן לומר בוודאות שהיקפי האבחון ושיעור האוטיסטים באוכלוסייה גדלים". בין אם הסיבה נעוצה בשיטות האבחון, בהרחבת ההגדרה או בנסיבות אחרות שמביא אתו העולם המודרני – נדרשים היום הרבה אנשי מקצוע מומחים ומקצועיים בטיפול באוכלוסייה מיוחדת זו.
התוכנית להתמחות באוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך מאפשרת לכל גורמי הטיפול, הייעוץ והחינוך להתמחות באוטיזם, מה שיאפשר להם ללמוד את התחום באופן מקצועי וייחודי. אם אתם שואלים את עצמכם מדוע מטפלים,
אנשי הוראה, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ועוד שורה ארוכה של בעלי תפקידים שכבר עובדים עם אוטיסטים זקוקים להתמקצעות בתחום שהם כבר עוסקים בו.
אחד מכל 100 ילדים שנולדים בישראל נמצא על הרצף האוטיסטי. צילום: בנק תמונות
הנה 10 סיבות ללמוד בתוכנית ההתמחות באוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך:
1. כדי לרכוש ידע מקצועי וספציפי באוטיזם כדי לעבוד עם אוטיסטים באופן אפקטיבי. "אוטיזם הוא תחום ספציפי של אוכלוסייה עם מאפיינים וצרכים ייחודיים בקבוצות הגיל השונות שלא דומה לאוכלוסיות אחרות, ולכן לא מספיק ללמוד חינוך מיוחד באופן כללי", אומרת לויאל. היא מדגישה כי הדרך הטובה ביותר להעניק טיפול לילדים ולבוגרים אשר מאובחנים על הרצף האוטיסטי היא להכיר כלים רבים מדיסציפלינות שונות, אשר בעזרתם אפשר לתת מענה ספציפי לצרכיו של כל אחד. התוכנית הייחודית מאפשרת להכיר את כלי העבודה, את האבחנה של האוטיזם, את ההיבטים הרפואיים והנוירו-פסיכולוגיים של הלקות, את הגישות הטיפוליות ואת המאפיינים והצרכים של אנשים על הרצף האוטיסטי.
2. כדי להתעדכן באופן תדיר במחקרים ובידע חדש. בניגוד ללקויות אחרות, שאותן חוקר המדע מאות שנים, אוטיזם הוא תחום חדש יחסית, שנכנס לספר האבחנות הפסיכיאטריות רק בעשורים האחרונים, והוא לא מפסיק להתפתח. המחקר מתרחב, ההגדרות של הלקות ושל מאפייניה משתנות, ואפילו הקריטריונים לאבחנה מתעדכנים עם צאת כל מהדורה חדשה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות. פרסום מחקרים חדשים משנה את הידע שלנו על האוטיזם, ובהתאמה משתנות התפיסות והגישות לטיפול והעבודה החינוכית עם האוטיסטים מתעדכנת. מכיוון שהידע בתחום האוטיזם הוא דינמי ומתחדש – הלמידה לעולם אינה נגמרת.
3. כדי לפתח חשיבה מקצועית אינטגרטיבית. הטיפול באוכלוסייה האוטיסטית אינו מבוסס רק על ניסיון מעשי בעבודה עם ילדים ובוגרים אוטיסטים. הוא מצריך גם ידע מחקרי ותיאורטי, אשר מאפשר לחבר בין גישות ותפיסות רב-תחומיות. השילוב בין הגישות והתפיסות השונות יוצר שלם הגדול מסכום חלקיו, והוא מושג רק באמצעות למידה על-תחומית.
4. כדי להפריך מיתוסים וסטריאוטיפים, שחלקם לא מדויקים וחלקם שגויים לגמרי. ישנן תפיסות שגויות והכללות מוטעות רבות לגבי אוטיסטים, כמו זו שילד שלא מגיב כשקוראים בשמו ולא יוצר קשר עין, אינו קולט או מבין את הנעשה בסביבתו; או כמו זו שלילדים אוטיסטים אין צרכים חברתיים. לויאל מציינת ש"אלו הנחות שגויות הגורמות עוול של ממש לילדים. אמנם יש להם קשיים בחיברות ובניהול תקשורת חברתית ורגשית, אבל זה לא אומר שאין להם רצון או צורך בחברה". מיתוס אחר מדבר על כך שילד שיש לו התפרצויות של בכי וצעקות עד כדי השלכת גופו על הרצפה צריך תוכנית התנהגות, כשבעצם ייתכן שהוא מגיב כך לגירויים חושיים בלתי נסבלים, המצריכים התערבות בתחום הוויסות החושי, ולא בתחום ההתנהגות.
5. כדי לדעת אילו בעלי מקצוע לערב ומתי צריך להפנות לגורמים אחרים. בסיס ידע רחב לכל התחומים הרלוונטיים לאוטיזם נחוץ לא רק כדי להתאים תוכנית טיפול ספציפית ואפקטיבית. בזכות הרחבת הידע של המטפל הוא יוכל לקבוע מתי לערב גורמים ובעלי מקצוע אחרים דוגמת רופאים, מנתחי התנהגות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד. במקרים רבים, ישנן גם אבחנות רפואיות נוספות ותחלואה נלווית לאוטיזם, מחרדה דרך אי שקט פסיכו-מוטורי ועד בעיות שינה.
6. כדי לייצר שיתוף פעולה מוצלח עם ההורים והמשפחה תוך שימוש בכלים לבניית אמון ופתרון בעיות בתקשורת. בתוכנית להתמחות באוטיזם
במכללת לוינסקי לחינוך מושם דגש בהורים לאוטיסט וכן בשאר בני המשפחה – מה יכול לשרת אותם בתהליכים שהם עוברים, איך לעבוד עמם בלי לשפוט אותם, וכיצד ללוות אותם באופן מקצועי ומכבד, תוך הבנה כי מדובר בילד שלהם ושהפתרונות המוצעים צריכים להתאים להם ולתרבות המשפחתית שלהם.
7. כדי להבין איך לממש את הפוטנציאל הגלום בילדים ובבוגרים על הספקטרום האוטיסטי הפתגם הידוע אומר שאין להסתכל בקנקן, אלא במה שיש בתוכו, ורעיון זה מדויק מאוד כשמדובר באוטיזם. "מה שרואים זה לא תמיד מה שמקבלים", אומרת לויאל, ומוסיפה "יש הבדלים גדולים בין מה שנראה כלפי חוץ לבין יכולות ופוטנציאל של ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי. ללא ידע מתאים אפשר לפספס בקלות את אלו שכלפי חוץ ממעטים להביע. זה לא אומר שאין להם מה להביע בפנים, ולכן צריך לעזור להם לממש את הפוטנציאל שלהם".
8.כדי שהידע וההתמקצעות יסייעו במניעת שחיקה בקרב אנשי מקצוע. כאשר חסרים ידע והכוונה, המטפלים
ואנשי המקצוע הסובבים את האוטיסטים חווים מצבי תסכול רבים. מצבים אלו נובעים מחוסר יכולת להבין את הכוונה או את הצרכים האמתיים של האוטיסט, וכתוצאה מכך הם יחושו תסכול ואי-הצלחה בתפקיד. אירועים חוזרים כאלה הופכים למעגל שלילי המוביל לעייפות, ללחץ, לכעס ולירידה במוטיבציה. תוכנית ההתמחות באוטיזם מספקת ידע והבנה שמביאים לטיפול מדויק ומכיל יותר, ומונעים את מפח הנפש שעלול להיגרם לעתים למטפלים.
9. כדי שהשונות בין האוטיסטים תכתיב טיפול מדויק. הרצף האוטיסטי כשמו כן הוא: טווח רחב של יכולות, של קשיים ושל רמות תפקוד. התמחות באוטיזם מאפשרת הסתכלות על כל אדם שעל הרצף כעל עולם ומלואו. "באוכלוסייה האוטיסטית יש ספקטרום רחב מאוד המבטא הבדלים ופערים גדולים בין האנשים המאובחנים, ולכן יש להתאים את הטיפול באופן מדויק, מיטבי, אישי וייחודי", אומרת לויאל, ומוסיפה: "יש ילדים, לדוגמה, שלא מדברים או מביעים את עצמם, ולא מגיבים, לעומת ילדים שמתפקדים ולוקחים חלק בהרבה תחומים בסביבה שלהם. לכל אחד מהם מתאימה התייחסות שונה ומותאמת אישית".
10.כדי להבין את החוויה הסובייקטיבית של האוטיסטים גם בלי מילים. תקשורת ושפה הן תחומים מרכזיים באוטיזם. במקרים רבים לאוטיסטים קשה להביע ולהבין מסרים מילוליים, ולכן התקשורת במחוות גוף, תנועות ידיים, הבעות פנים ואפילו קול ואינטונציה חשובה יותר מהשפה עצמה. התוכנית מאפשרת ללמוד להבין את חשיבות התקשורת הלא-מילולית, ובעזרתה להבין גם את מה שחווים הילדים והבוגרים שעל הרצף האוטיסטי.
