דף הבית » הפאזל הגדול של החינוך בישראל: כך מחברים את כל החלקים יחדיו
בלוג | דו קיום באקדמיה
הפאזל הגדול של החינוך בישראל: כך מחברים את כל החלקים יחדיו
מערכת החינוך בישראל היא מערכת הטרוגנית. לומדים בה יחדיו "צברים" ועולים, חילוניים ודתיים, יהודים ובני מיעוטים, אזרחים וזרים. מתוך ערנות לתהליכים החברתיים המתרחשים בחברה הישראלית הכרוכים ברב-תרבותיות, יצא בית הנשיא בפרויקט התקווה הישראלית "לפעילות עומק למען ביסוס השותפות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית בזירות שונות, ובראשן חינוך והאקדמיה". תוכנית התואר השני בחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית במכללת לוינסקי עושה בדיוק את זה. היא מכשירה אנשי חינוך בתחומי השפה לבנות גשרים בין-לשוניים ובין-תרבותיים ולהכיל את השונות החברתית.
קיבוץ הגלויות שהובטח לנו עוד בימי התנ"ך מגשים את עצמו בישראל של שנות האלפיים. העליות הרבות לארץ ישראל מאירופה, מצפון אפריקה, מחבר המדינות, מאתיופיה ומאמריקה, יחד עם מי שהיו פה עוד לפני קום המדינה, יצרו בארץ חברה רב-תרבותית עם תמהיל מיוחד של "צברים" ועולים, חילוניים ודתיים יהודים ובני מיעוטים, אזרחים וזרים. כל אלה יוצרים עושר של שפות ומנהגים. עם זאת לצד השפע המבורך קיימים גם שסעים לא מעטים שיש לגשר עליהם. נושא זה קיבל לאחרונה חיזוק ביוזמתו של נשיא המדינה, מר ראובן רבלין, בפרויקט התקווה הישראלית "לפעילות עומק למען ביסוס השותפות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית בזירות שונות, ובראשן חינוך והאקדמיה".
תוכנית פורצת-דרך במערכת החינוך הישראלית. צילום: בניימין אדם
כאשר מסתכלים על מדינות גדולות, מבוססות וותיקות על פני הגלובוס, אפשר להבין בקלות, שבהשוואה אליהן החברה הישראלית ומערכת החינוך שלה עדיין נמצאות בתהליך של עיצוב אופיין וזהותן. לכן במסגרות חינוכיות שבהן מקובצים ילדים בני תרבויות שונות הדוברים שפות שונות, המורים אמורים לתרום לעיצוב דמותם, תוך מודעות ושיתוף בין-לשוני ובין-תרבותי. אל ההבנה הזו הגיעו במכללת לוינסקי לחינוך, ופיתחו את התוכנית לתואר השני "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית", תוכנית פורצת-דרך במערכת החינוך הישראלית. "התוכנית סחפה אותי לעולם של רב-תרבותיות", מספר רון, מורה לאנגלית מהרצליה, בוגר התואר השני בחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית בלוינסקי. "אהבתי במיוחד את המפגש הבין-תרבותי המרתק שלנו, המורים לעברית, לערבית ולאנגלית, והמודעות שלי לנושא רב-תרבותיות ורב-לשוניות עלתה. נוסף על כך, גיליתי שיש לי עוד הרבה על מה לעבוד. עוד חשוב לומר כי הלימודים של יום אחד בשבוע במשך שנתיים התאימו מאוד למסגרת העבודה שלי כמורה", הוא אומר בחיוך.
התוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" מציגה מודלים בחינוך, שמתאימים לשונות התרבותית המאפיינת את בתי הספר בארץ ואת החברה הישראלית, לריבוי שפות האם שבפי הלומדים ולתהליכים שונים של רכישת שפה, הייחודיים לשפת אם, לשפה שנייה ולשפה זרה. ליבת התוכנית עומדת על לימודים משותפים למורי שפות. זאת בשל העובדה שבמאה ה־21 לכל מורי השפות מאפיינים משותפים, והם ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב עמדות בקהילות דוגמת החברה הישראלית. במוקד הפעילות האקדמית עומדת עבודת הגמר (פרויקט או תזה). זוהי עבודת חקר המאפשרת למורים הלומדים לקראת התואר השני לחקור נושאים הקשורים לתחומי עבודתם בשפה ובחינוך לשוני, ובכלל זאת להעמיק בסוגיות הבוערות המעסיקות אותם בעבודתם בבתי הספר, וכן לעסוק בנושאים הקשורים ברב-לשוניות ורב-תרבותיות. והנה דוגמאות לחלק מן הנושאים שנחקרו: "אתגרים בהוראת ספרות אנגלית בבתי-ספר תיכוניים: מבטרב-תרבותי"; "כאן לומדים ערבית בכיף (על קבוצת מורים לערבית שפעלה להחייאת המקצוע בבית ספרם)"; "זהות בני נוער עולים ממדינות חבר העמים והשתלבותם בחברה"; "תפישות חינוכיות בקליטת העולים מאתיופיה בבתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים"; " 'קשה באימונים קל בקרב': כיתת אמ"ץ בעיני התלמידים הלומדים בה".
קיבוץ הגלויות שהובטח לנו עוד בימי התנ"ך מגשים את עצמו בישראל של שנות האלפיים. צילום וידאו: "פרפר הפקות".
למי מתאים תואר שני בחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית?
התוכנית מיועדת לאנשי חינוך בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה שרכשו ניסיון בעבודה חינוכית בהוראת מקצועות המתמקדים בשפה ובטקסט במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות וכן במקצועות שיש להם קשר כלשהו לשפה, כגון ספרנים, קלינאי תקשורת ומומחים ללקויות למידה, המעוניינים להרחיב ולהעמיק את הידע ואת ההבנה בחינוך ובהוראה באמצעות לימודים אקדמיים, שיאפשרו להם התפתחות אישית וקידום מקצועי. "המרקם האנושי של הלומדים בתוכנית 'חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית' הוא בבואה של החברה הישראלית על מגזריה השונים", אומרת ראש התוכנית פרופ' רחל חיטין-משיח, "והמגע המתמיד ושיתוף הפעולה בין הלומדים בשיעורים ובפעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים האקדמית הוא צעד לקראת הגשמת 'התקווה הישראלית' – הפרויקט שיצא מבית הנשיא. הסטודנטים שלנו מתעניינים בקשת רחבה של נושאים, ובסיום לימודיהם הם משתלבים בתפקידי מפתח במשרד החינוך, כגון פיקוח והדרכה, בבתי הספר ובקהילה".
