להיכנס ללבם של המתבגרים: התפקיד הנוסף של המורים

התוכנית לתואר ראשון בחינוך לבית הספר העל-יסודי במכללת לוינסקי לחינוך נועדה להכשיר את דור המורים החדש, החדור תחושת שליחות ורצון להשפיע על בני נוער ולעצב את דמותם. מהשאיפה לעודד את הנוער לחלום בגדול ועד להגשמת החלום של כולנו לאהוב את העבודה שאליה אנחנו קמים כל בוקר, הנה כל הסיבות שבגללן כדאי גם לך להיות מורה בבית הספר העל-יסודי

 

תחת הכותרת "21 סיבות להתפטר מעבודתך ולהיות מורה", פרסם אתר החדשות האמריקאי 'הפינגטון פוסט' כתבה העוסקת באושר בעבודה. מסתבר שפתרון בעיות מורכבות ועשיית שינוי משמעותי בחיי הזולת הם המפתח לאושר, ושאת הסיפוק הרב ביותר בעבודה חשים מורים. אם כך, מדוע כדאי גם לך להיות מורה, ובמיוחד בחינוך העל-יסודי? כדי לעודד את בני הנוער לחלום בגדול, להשפיע באופן חיובי על עתיד העולם, לחוות צמיחה אישית, להצית את ניצוץ הלמידה בבני הנוער, להוכיח שאדם אחד בהחלט יכול לחולל שינוי, לעורר מוטיבציה בקרב המורים האחרים, ויותר מכל, פשוט לאהוב את עבודתך.

"בני דור המורים החדש, אלה שיוצאים משערי מכללת לוינסקי לחינוך, רוצים להיות מורים בחינוך העל-יסודי בגלל אותה תחושת שליחות ושינוי חיי האחר", אומרת ד"ר גליה סמו, ראש התוכנית לתואר ראשון ותעודת הוראה לבית הספר העל-יסודי במכללת לוינסקי לחינוך, ומוסיפה: "אלו אנשים שאוהבים את הרעיון החינוכי או שרוצים לשנות את המערכת, ובכל מקרה חשוב להם ליצור קשר רגשי משמעותי ובלתי אמצעי עם הנוער. הם רוצים להסתכל על התלמיד ולראות למה הוא זקוק, מה יעניין ויסקרן אותו. כשאתה מורה בבית ספר על-יסודי אתה לא רק מלמד מקצוע, אתה המנטור של המתבגר".
 

 קשרים חברתיים, חרמות ורשתות חברתיות – מקום המורה בעולמם החברתי של בני הנוער

 

כאשר מדברים על חינוך בבית הספר העל-יסודי, אי אפשר להתעלם מהייחוד של בני הנוער לעומת תלמידים בבית הספר היסודי. קבוצת הגיל הזו, הנמצאת במעבר בין ילדות לבגרות, מאופיינת במגוון שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, לצד תהליך של גיבוש הזהות העצמית. לא פלא, שאחד הקורסים החשובים והאהובים על הסטודנטים בתוכנית לבית הספר העל-יסודי הוא הפסיכולוגיה של המתבגר. הקורס מועבר על ידי פסיכולוגים, ודן בתופעות המייחדות את גיל ההתבגרות: תהליכים רגשיים שעוברים על המתבגר, אובדנות, חרמות, יצירת קשרים חברתיים ומקומן של הרשתות החברתיות בחייו.

"למורים בבית הספר העל-יסודי יש תפקיד חשוב בחייהם של בני הנוער", אומרת ד"ר גליה סמו. "מלבד לימוד המקצוע בכיתה, הם עוזרים לתלמידים לגבש את זהותם, ומטפחים את הדימוי העצמי החיובי שלהם בתקופה כה רגישה ומשמעותית בחייהם. המורים מסייעים לבני הנוער לצמוח ולהיות בוגרים עצמאיים, הם מאפשרים לתלמידים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם, ולחוות הצלחה כדי להעלות את תחושת המסוגלות שלהם. בתקופה שבה מרבית הנערים והנערות מרגישים ריחוק מההורים וממבוגרים אחרים, דווקא למורה יש הזדמנות להשפיע עליהם ולהיכנס ללבם", מסכמת ד"ר סמו.

 

להיות מורה: כל יום הוא יום חדש, שונה, מעניין ומאתגר


מעטים הם האנשים שיכולים להעיד על עצמם שהם מחוללים שינוי משמעותי בחיי אחרים. מורים בבית הספר העל-יסודי עושים זאת מדי יום – הם מחנכים את בני הנוער להיות בני אדם ואזרחים טובים, הם מעודדים אותם להצלחה בלימודים ולתרומה לחברה ומלמדים אותם על הנעשה סביבם, ולא רק בין כתלי בית הספר. אחת מהם היא קורין שירה בכר, מורה מראשון לציון, בוגרת התוכנית לתואר ראשון ותעודת הוראה לבית הספר העל-יסודי במכללת לוינסקי לחינוך. קורין מספרת שהיא הגיעה להוראה בחינוך העל-יסודי "מאחר שרציתי להיות כל מה שהמורה שלי לא הייתה. מורה אחרת, שרואה את התלמידים שלה כאנשים, ובאה ממקום של נתינה, הכלה ועזרה. מורה שלא רק מעבירה את החומר הלימודי ונותנת ציונים".

"לכל גיל יש את האתגרים שלו בחינוך", מציינת קורין, ומוסיפה: "בחינוך על-יסודי מדובר בבני נוער בתקופה הכי קשה ורגישה בחייהם, וזה מה שהופך את העבודה אתם למאתגרת ומשמעותית יותר". על הבחירה בהתמחות בספרות ותנ"ך היא אומרת: "ספרות הוא מקצוע שתורם לקשר בלתי אמצעי עם בני-הנוער. באמצעות הטקסטים הספרותיים אנחנו דנים בנושאים שמעסיקים אותם ביום-יום, כמו התבגרות ויחסים עם ההורים. בשיעורים אלה צפים סודות ואנחנו מקיימים שיח עמוק. מורה טוב יכול ממש להפוך לאיש הסוד של בני הנוער. הם יפנו אליו לפני שהם יפנו לכל אחד אחר, בגלל הסוגיות שהמורה מעלה אתם בכיתה".
דוגמה לכך הייתה כאשר קראו בכיתה של קורין את הספר 'מבחן קבלה' המתאר חרם על ילדה, ובעקבות הדיון בכיתה אחת התלמידות סיפרה שהיא חווה חרם, וכך יכול היה הצוות החינוכי לטפל בכך. דוגמה נוספת היא בסיפור 'סרוויס צ'כי', שבו קטע המתאר אלימות של אב כלפי ילדו, ובאמצעות השיחה בשיעור על הסיפור ועל הדמויות, התגלה שאחד הילדים סובל מאלימות בבית.

בתוך שנתיים מתחילת עבודתה כמורה בבית הספר כבר מונתה קורין לתפקיד רכזת שכבה, והיא זוקפת זאת לזכות הכלים שקיבלה במכללת לוינסקי לחינוך: "ההכשרה המעשית הייתה מאוד משמעותית, ובזכותה הרגשתי מוכנה ללמד. גם הקורסים בניהול כיתה וארגון מערכות למידה מאוד תרמו לביטחון שלי. הדגש לא היה רק על כיצד מלמדים, אלא גם כיצד מנהלים את הכיתה באופן מעשי".

תואר ראשון וגם תעודת הוראה

 
התוכנית לתואר ראשון בחינוך לבית הספר העל-יסודי במכללת לוינסקי לחינוך מעניקה לבוגריה תואר ראשון וגם תעודת הוראה. נוסף לכך, המכללה מכשירה אקדמאים המעוניינים בהסבה מקצועית לתחום החינוך וההוראה. תוכנית הלימודים כוללת שלושה חלקים: לימודי חינוך כלליים, המהווים את התשתית העיונית בהוראה ומותאמים לגיל הנעורים בבית-הספר העל-יסודי; התמחות במקצוע הלימודים שאותו מתעתד הסטודנט ללמד כמורה; והכשרה מעשית, שהיא התנסות בהוראה, אשר מלווה בתמיכה של מדריכים פדגוגיים המסייעים בתכנון שיעורים, בצפייה ובמתן משוב לשם שיפור יכולות ההוראה.

לימודי ההתמחות בתוכנית הם מרכיב מרכזי בתהליך ההכשרה. ההתמחות כוללת למידה אקדמית של המקצוע שאותו ילמד הסטודנט כמורה בבית הספר: מתמטיקה, אנגלית, מדעים, או התמחות דו-חוגית בשני מקצועות הומניסטיים לבחירה מתוך המקצועות תנ"ך, לשון וספרות עברית. "ישנה חשיבות עצומה להתמחות של המורה ולמומחיות שלו בתחום שאותו הוא מלמד", מציינת ראש התוכנית, ד"ר גליה סמו. לימודי ההתמחות מקנים לסטודנט ידע רב ועשיר.

אם גם אתם מעוניינים להיות חלק מהשינוי ולהוות דמות משמעותית בהוראה של מתבגרים, אנו מזמינים אתכם להצטרף ללימודי חינוך והוראה לבית הספר העל-יסודי במכללת לוינסקי לחינוך.