מאין באנו

באוקטובר 2023, פרצה מלחמת חרבות ברזל לאחר האירועים המחרידים של שבעה באוקטובר, ובעקבות זאת נדחתה פתיחת שנת הלימודים האקדמית.
למרות המצב המורכב והאתגרים שעמדו בפני הנהלת המרכז האקדמי, שנת הלימודים תשפ"ד התנהלה היטב, חברי הסגל והסטודנטים המגויסים קיבלו את מלוא התמיכה והסיוע, ורבים מקהילת לוינסקי־וינגייט התגייסו לפעילויות התנדבות נרחבות, החל ממשלוח מוצרים לחיילים בחזית ועזרה לחקלאים בקטיף, דרך הקמת מרכזי למידה לילדי התושבים המפונים מהדרום ומהצפון וכלה בפעילות גופנית לגיל השלישי ולילדים ובני נוער שפונו מבתיהם.

במהלך שנה מאתגרת זו פעל פרופ' לידור לקידום תחום המחקר האקדמי בקרב חברות וחברי הסגל, בין השאר באמצעות קרן הנשיא למחקר. במקביל לכך, נמשכו תוכניות הפיתוח האקדמי ובשנה זו התקבלה מהמועצה להשכלה גבוהה הסמכה קבועה למסלול התזה בתוכנית לתואר שני בחינוך מוזיקלי, אושרה פתיחת תוכנית לתואר ראשון בחינוך גופני לאוכלוסייה החרדית, נפתחה מחדש התוכנית לתואר שני בטיפול במוזיקה, והוקם צוות פיתוח לתוכנית לתואר ראשון מדעי B.Sc. במדעי התנועה והספורט.

שיעורים אלה יכולים להתקיים באופנים שונים, כגון למידה אסינכרונית, במפגשים סינכרוניים מקוונים, בסיורים או בדרכים אחרות.
מגוון התוכניות לתואר שני הורחב בשנה זאת, עם קבלת האישור לפתוח את תוכנית התואר השני בחינוך מתמטי בעידן הדיגיטלי בבית הספר העל־יסודי. תוכנית זאת מצטרפת לתוכניות האחרות המוצעות למורים: חינוך לשוני, חינוך מוזיקלי, הוראה ולמידה, חינוך לגיל הרך וחינוך מיוחד.

בשנה זאת יצא לאור כתב עת חדש בשם חוקרים@החינוך המיוחד, המשמש במה להצגת מחקרים אקדמיים במגוון תחומים הקשורים בחינוך המיוחד. הוא מצטרף לכתב העת חוקרים@הגיל הרך, היוצא לאור במכללת לוינסקי לחינוך משנת 2012, המוכר על ידי הות"ת וכלול במאגר המידע הבינלאומי Ebsco.

 

בשנת 2022 הגיע לסיומו תהליך  של מיזוג בין מכללת לוינסקי לחינוך לבין המכללה האקדמית בווינגייט. המיזוג נולד מתוך מגמה של צמצום המספר הגדול של מכללות לחינוך תוך יצירת כמה מרכזים אקדמיים חזקים יותר, שעשויים לשפר את איכות ההכשרה להוראה בישראל. בראשית שנת 2022 יצא לדרכו המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.

החלטה זאת חייבה מעבר מיידי להוראה מרחוק באופן גורף, בכל מערכת ההשכלה במדינה. מכללת לוינסקי לחינוך התארגנה במהירות לשינויים בסביבת ההוראה והמשיכה את כל הפעילות האקדמית באמצעות הוראה מרחוק. המעבר הגורף להוראה מרחוק הציב למכלה אתגרים לא פשוטים: היה צורך מיידי לתת הדרכה לכל המרצים – כולל אלה שלא הכירו את הטכנולוגיה – לגבי השימוש בתוכנה. היה צורך להדריך את המרצים בשילוב טכנולוגיות בהוראה, כדי להתאים אותה לסביבה המקוונת. ההתגייסות של מערכות מידע, בהיבט הטכנולוגי וההתגייסות של המרכז להוראה מיטבית, בהיבט הפדגוגי, אפשרו להמשיך בהצלחה את שנת הלימודים ואפילו להתנסות ביתרונות של ההוראה המתרחשת בסביבה המקוונת.

במחזור הראשון הוכשרו 33 מורים. בעקבות זאת, תוכניות נוספות צמחו בשיתופי פעולה נרחבים בין רשויות למכללות להכשרת מורים.

חלק מן הפעילויות שבהן הייתה מעורבת המכללה כוללות ניידות של חברי סגל וסטודנטים בין מוסדות במדינות שונות, הרצאות וסדנאות במוסדות השותפים בחו"ל. חברי סגל ממוסדות עמיתים גם הגיעו אלינו למכללה ונתנו הרצאות וסדנאות במסגרת ניידות נכנסת. בין השאר, נעשו חילופין כאלה עם מוסדות באוסטריה, בפולין, בגרמניה, בגיאורגיה, בליטא ובאיטליה.

המרכז הציב כיעד "למצב את מכללת לוינסקי לחינוך כמכללה מובילה בחינוך בעידן הדיגיטלי בארץ ובעולם, במטרה לממש את חזון המכללה ושליחותה: לטפח אנשי חינוך חוקרים, מובילים, יוזמים, יצירתיים, פעילים בקהילה ומנהיגים בסביבת עבודתם להוביל שינוי מהותי בחינוך ובחברה באמצעות מחקר וחדשנות פדגוגית משולבת תקשוב".

בלב פעילותו של המרכז ניצבים FLS – מרחבי למידה גמישים ועתירי טכנולוגיה. מרחבים אלה פעילים לאורך כל שנת הלימודים, ומהווים מוקד עניין ולמידה בקרב מוסדות להשכלה גבוהה רבים.

במרכז פועלות שלוש יחידות:

• היחידה לחדשנות בהוראה וללמידה דיגיטלית, אשר מקדמת פדגוגיות חדשניות בלמידה במרחבי המכללה וגם בלמידה מרחוק
• היחידה לסימולציה, אשר מקדמת למידה התנסותית ותרגול של מצבי הוראה מורכבים בסביבה בטוחה
• היחידה לאיכות ההוראה, אשר מקדמת תהליכי פיתוח מקצועי ושיפור מתמיד של ההוראה באמצעות משובי הוראה

ההשקעה הגדולה בפיתוח תשתיות טכנולוגיות והפדגוגיות הוכיחה את עצמה עם פרוץ משבר קורונה, כאשר הנסיבות אילצו מעבר מלא להוראה מרחוק. התשתיות הללו אפשרו להמשיך במלאכת ההוראה על אף השינוי הדרמטי שהיה צריך ליישם מהיום למחר.

פרופ' בלר פעלה נמרצות לקידום המיזוג בין מכללת לוינסקי לחינוך והמכללה האקדמית בווינגייט, ולהעברת המרכז האקדמי המאוחד מתקצוב משרד החינוך לתקצוב ות"ת. המיזוג אושר באופן רשמי ביום 13.2.2022 והמעבר לתקצוב ות"ת נכנס לתוקף בינואר 2023. מאז אישורו שקדה על הטמעת המיזוג בפועל בקרב חברי הסגל והסטודנטים, תוך התאמה הדרגתית של תוכניות הלימודים וההכשרה למיזוג זה.

במקביל פעלה פרופ' בלר לקידום המחקר בקרב חברי הסגל, כולל הקמת קרן מחקר תחרותית – קרן הנשיאה, קידום הקשרים של חברי הסגל עם עמיתים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל, והקמת מרכז מהות למידע, למחקר ולפיתוח בתחום תקשורת בין משפחות למערכת החינוך. בתקופתה הורחב מספר כתבי־העת הדיגיטליים שמוצעים כבמה לפרסומים אקדמיים לחברי סגל במערכת ההשכלה הגבוהה כולה.

כדי לחזק את איכות ההוראה במכללה, ולהופכה לרלוונטית לתקופה, הקימה פרופ' בלר את המרכז להוראה חדשנית ומיטבית (כיום – הרשות להוראה חדשנית ומיטבית), המלווה את חברי הסגל ואת הסטודנטים בשילוב מושכל של פדגוגיות חדשניות וטכנולוגיה. מרכז זה תמך בסטודנטים ובסגל בתקופת קורונה ואפשר המשך תקין של תהליכי הוראה ולמידה באותה תקופה מורכבת.

בתקופתה הורחבו מאוד שיתופי הפעולה עם הרשויות המקומיות והוקמו תוכניות ייעודיות להסבת אקדמאים להוראה ברשויות רבות ברחבי הארץ. כדגם לשיתוף פעולה זה שימשו רשויות אילת, שבה פועל קמפוס של המרכז האקדמי זה 25 שנה ויותר) ורשות העיר תל־אביב.

 

שני צוותים של סטודנטיות מתוכנית המצוינות בהתמחות הגיל הרך הוזמנו להציג את עבודותיהם בכנס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס.
סטודנטים ואנשי סגל של מכללת לוינסקי לחינוך ביקרו במחנות ההשמדה בפולין, במסע שאורגן ע"י אגודת הסטודנטים במכללה.
לימודי מכללת לוינסקי לחינוך באילת קיבלו הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה. קמפוס לוינסקי באילת מכשיר מורים ומסמיך אקדמאים להוראה במערכת גני הילדים ובתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד באילת ובסביבותיה למעלה מ-25 שנה.
המכללה פיתחה מדד סטטיסטי מקיף למעמד המורה, הבוחן כיצד תופסת האוכלוסייה בישראל את מעמד המורה בהשוואה למקצעות אחרים בחברה. המדד ממשיך לעקוב אחרי השינויים מדי שנה.
נורית זרחי נבחרה ל"משוררת הבית" של מכללת לוינסקי לחינוך לשנת הלימודים תשע"ה. זרחי ידועה בכתיבתה לילדים, והיא כותבת גם שירה ופרוזה למבוגרים.

בשנת הלימודים תשע"ה נפתחה התוכנית לתואר שני בחינוך M.Ed. בהוראה ולמידה בקמפוס אילת. המכללה היא אחת מהמכללות הראשונות לחינוך שקיבלו אישור למסלול תזה בשתי תוכניות לתואר שני בחינוך – הוראה ולמידה וחינוך מוזיקלי.

מינויים חדשים לתפקידי הדקנות – פרופ' חנה עזר – דקנית הפקולטה לחינוך, פרופ' אילנה אלקד להמן – דקנית הפקולטה הרב-תחומית, פרופ' משה אפשטיין – דקן הפקולטה לחינוך מוזיקלי.

תוכנית לימודים בנושא "מבוא לקיימות וחינוך סביבתי", בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה – החל משנה זו מתקיימת במכללה מסגרת לימודים אשר עוסקת בדילמות ערכיות המחברות את הדאגה לסביבה עם ערכים הומניים כמו הוגנות, צדק חברתי וסביבתי, הדדיות, שותפות, אחריות, אוניברסליות, ועוד.
במסגרת אירועי שנת ה-100 למכללת לוינסקי לחינוך, מפיקה המכללה את "מלך הילדים", מחזה מוזיקלי בהשראת ספרה של לאה נאור, על חייו של לוין קיפניס, גדול משוררי הילדים. מחזה: יוני להב, מוזיקה: פרופ' משה זורמן, מסגל ביה"ס לחינוך מוזיקלי, בימוי ותנועה: דניאלה מיכאלי, ניצוח: ד"ר רון זרחי, הנמנה גם הוא על מרצי ביה"ס לחינוך מוזיקלי .המחזמר עלה בבכורה עולמית והיווה את נקודת השיא של אירועי המאה.
נחנך המרכז להנחלת שפת היידיש ע"ש מקס וטובי פרידלנד. המרכז פועל במכללת לוינסקי לחינוך כמרכז ארצי להנחלה ולהפצת היידיש והתרבות היידית ולשימורן,
כחלק מבית הספר ללימודי המשך. פעילות המרכז משתלבת בפעילויות השונות שמקיימת המכללה לטובת הקהילה והחברה הישראלית בתחומי תרבות, פנאי והעשרה.
הסתיים בהצלחה מחזור ראשון של תוכנית ייחודית לנשים מהמגזר החרדי כמאה סטודנטיות חרדיות סיימו את לימודיהן להשלמת תואר ראשון בחינוך. מספר רב של סטודנטיות סיים את ההכשרה בתוכנית לחינוך מיוחד.
תוכנית דלתא למצטיינים יוצאת לדרך בשיתוף עם קרן טראמפ. נפתחה תוכנית דלתא היוקרתית להסבת אקדמאים לביה"ס העל-יסודי, בתחומי מתמטיקה ומדעים.
מכללת לוינסקי לחינוך מקדמת יוזמה שעיקרה שילוב אייפדים בתוכניות החינוך המיוחד. בתוכנית מגדלור, יוזמה פורצת דרך בשילוב מכשירי iPad בהכשרת המורים בישראל, שראשיתה בתוכנית לחינוך המיוחד (בלימודי התואר הראשון והשני).
במסגרת שיתוף פעולה עם שגרירות סין התקיים כנס שלישי בישראל בחודש יוני – מפגש מזרח ומערב: היבטים בנושא רכישת שפה בחברה רב-לשונית.
טיפול במוזיקה לתואר שני (M.A.A.T) – התוכנית אושרה ע"י המל"ג ביולי 2013.
מוזיקה חוצה גבולות – מוזיקאים מפינלנד ומארה"ב הגיעו כאורחי הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך. בתאריך 4.12.2012, התקיים רסיטל של הפסנתרנית הפינית לאורה מיקולה ובהמשך השבוע – סדנאות אמן עם ג'ונתן בבקוק מאוניברסיטת טקסס, ארה"ב.
פרוייקט הנגשת ההשכלה הגבוהה לבעלי צרכים מיוחדים – אושר מענק מהמוסד לביטוח לאומי לשיפור והרחבת ההנגשה במסגרת מרכז מית"ר במכללה.
במהלך 2013 התכנסו חברי האנסמבל "צלילים מהחדר", ההרכב המוזיקלי הייצוגי של מכללת לוינסקי לחינוך, בהדרכתו של יוסי ימפל, לתהליך יצירתי ארוך. בינואר 2014 יצא לאור פרי עבודה מאומצת זו – הסינגל של ההרכב.

משלחת של 10 סטודנטים נוצרים מאוניברסיטת טורון בפולין מגיעים לארץ בתחילת חודש ינואר 2012 במסגרת שיתוף פעולה אקדמי עם המכללה לפילולוגיה עברית בטורון, פולין. קבוצה של מנהלות מאמריקה הלטינית מגיעה לסמינריון מנהלים בהנחיית בית הספר הבינלאומי במכללה.
מכללת לוינסקי נבחרה להשתתף בפרויקט לאומי להתאמת מערכות החינוך למאה ה־21 מטעם משרד החינוך. כ־20 מכללות הגישו תוכנית תקשוב תלת־שנתית לשנים תשע"ב-תשע"ד, מתוכן תשע מכללות קיבלו אישור על התוכניות שהגישו. ד"ר אלונה פורקוש-ברוך, ראש המרכז ללמידה דיגיטלית, עומדת בראש יוזמה זו.
מכללת לוינסקי לחינוך היא כלת פרס קונסטנטינר לחינוך יהודי לשנת 2012. פרס זה מוענק מדי שנה במסגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל־אביב ליחידים או לארגון אשר הצטיינו בתרומתם למען קידום החינוך היהודי.
בחודש אוקטובר נחנכה גלריית מכללת לוינסקי לאומנות עכשווית לרגל חגיגות המאה להיווסדה של המכללה.

קיץ של מחאה חברתית. בעקבות רוח המחאה החברתית והשינוי בדפוסי השיח החברתי בישראל, אשר בהם היו מעורבים רבים מחברי הסגל, השתנו והתרחבו גם נורמות השיח במכללה. "יום הסגל" לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב נערך באמצעות שיח סביב שולחנות עגולים,

התקיים אירוע שולחנות עגולים בנושא חינוך ציבורי בישראל ועוד. אירועים ופעילויות אלה מחזקים את ערכי החזון שהציבה המכללה כאבני יסוד בתחילת דרכה, אשר דוגלים במעורבות בחיי החברה והקהילה כמרכיב משמעותי בתוכנית ההכשרה להוראה וחינוך.
נחתם הסכם לשותפות חינוכית עם העיר לוד בדגש על פיתוח כוח ההוראה בעיר. חתימת ההסכם, אשר בו רשות מקומית, מכללה לחינוך ומשרד החינוך החוברים יחדיו כדי לקדם את כוח ההוראה המקומי ואת מערכת החינוך בעיר, משמעותה – לקיחת אחריות על החינוך בישראל.
בחודש ספטמבר נערכה חנוכת מעבדת מחשבים לפיתוח תוכניות פדגוגיות, בתרומת iDigital
בספטמבר מכללת לוינסקי לחינוך בשיתוף משרד החינוך והשגרירות הסינית בישראל קיימו את הכינוס השני בישראל למורים בשפה הסינית

במסגרת זו מתקיים בכל קיץ במכללה כנס להוראת השפה הסינית. שיתוף פעולה זה הניע תהליך לפיתוח תוכנית להכשרת מורים בשפה הסינית לבתי הספר ( התוכנית בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה).

המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בחרה במכללת לוינסקי לחינוך שותפה להפעלת אירועי שנת השפה העברית במערכת החינוך לרגל חגיגות המאה לתחיית השפה העברית.
נוסד כנס שנתי, שיזוהה במהלך הזמן עם המכללה : כנס לוינסקי לשימוש באמצעים טכנולוגיים בחינוך" בשיתוף עם ארגוני הייטק מהמרכזיים במשק.

הכנת התשתית כללה הטמעת שינויים בדגש על שפה אקדמית, נורמות של מחקר (כולל זכייה בקרנות יוקרתיות (כמו הקרן הלאומית למדע), בחירת בעלי תפקידים באמצעות ועדות ומכרזים, קידום חברי הסגל בדרגות אקדמיות (כולל פרופסור מן המניין), עלייה בדרישות הקבלה ללימודים במכללה והגדלה משמעותית במספר הסטודנטים. התקנון האקדמי של המכללה עודכן בהתאם.

המבנה הארגוני הוסב למבנה של פקולטות, שבו לדיסציפלינות ולהתפתחות המקצועית ניתנו במות ראויות; כך נוצר רצף אקדמי בין התואר הראשון לתואר השני ולתזה לקראת התואר השלישי. הוקם מרכז לתרבות היידיש ונרקמו קשרים אקדמיים בינלאומיים.

נוסף על כך, נפתחו במכללה תוכניות חדשות לתארים, כמו חותם ודלתא (תוכניות ייחודיות להסבת אקדמאים להוראה), תוכנית ייחודית לנשים חרדיות להשלמת תואר ראשון בחינוך וכן אושרו במל"ג תוכניות נוספות לתואר ראשון ולתואר שני כולל תזה.

מבנה המכללה בתל־אביב, כולל גן הילדים בקמפוס לוינסקי, והמבנה בקמפוס אילת עברו שיפוץ יסודי ושדרוג, וכך גם התשתית של סביבות הלמידה ותשתית המחשוב ומאגרי המידע. תוכננה תוכנית מתאר למכללה שקיבלה את אישור העירייה ולמכללה נוספו שישה דונמים. זאת לאחר שלאחר שנים רבות שקרקעות קמפוס לוינסקי לא היו רשומות תחת שמה של המכללה.

לאחר שנים של ניסיונות כושלים למיזוג עם מכללות אחרות, הונחה תשתית להסכם מיזוג עם המכללה האקדמית בווינגייט (מיזוג שהושלם בהצלחה בעת כהונתה של פרופ' מיכל בלר בשנת 2022).

ההסכם נחתם סופית בשנת 2010

נבנה מרחב מיוחד המיועד לבית הספר לחינוך. קדם לשינוי -מפגש סגל המכללה ברמת רחל שעסק במתווים מנחים להכשרה להוראה.
שמה של המדרשה למוזיקה שונה ל"ביה"ס לחינוך מוזיקלי מיסודה של המדרשה למוזיקה"

כמו כן שונו כל תוכניות ההכשרה (תעודות ההוראה) בעקבות ו. אריאב וקיבלו את אישור המל"ג בכך הפכה תעודת ההוראה לתואר אקדמי.
נפתחה תוכנית תואר שני בחינוך הגיל הרך.
נפתח 'מרכז אדם לכישורי שפה ולרב-לשוניות' המדגיש את התפיסה של 'מוח אחד-שתי שפות'. המרכז , העוסק במחקר מדעי ובהיבט התיאורטי של התחום, מיועד להכשיר אנשי חינוך, מורים וסטודנטים, לעבודה מקצועית בתחום רכישת שפות והוראתן בקרב אוכלוסיות תלמידים בעלי קשיי לימוד כמו דיסלקציה, בעיות קשב וריכוז וליקויי למידה מסוגים שונים. נוסף על כך, עוסק המרכז בחקר הקשר בין למידה ובין המוח ובבלשנות שימושית.

ותספק ראיות מחקריות למערכת החינוך בארץ, להכשרת המורים ולסוגיות חברתיות.
כיום ברשות המחקר פועלים מרכזי המחקר: מרכז שח"ק לחקר שפה, חברה ותקשורת, המרכז לחקר הגיל הרך, המרכז לחקר פסיכולוגיה ויישומיה , מרכז אדם לחקר כישורי שפה ולקויי למידה , יחידת אתיקה במחקר , הוועדה לעידוד מחקרים

במסגרתו עוסקים חברי סגל אקדמי המומחים בחקר השפה, השיח והתקשורת הבינאישית, בפיתוח מחקרים אודות שיח בחדר הכיתה לצורך הבנת תהליכי הוראה בכיתה, וכן במחקר אודות שיח בעת מצוקה בקרב אוכלוסיות שונות. מחקרים אלה תורמים להבנת התקשורת הבינאישית במצבי מצוקה.
נפתחה קבוצה ראשונה של סטודנטיות עולות מאתיופיה להכשרת מורות לתואר ראשון בכל המסלולים, בתמיכת קרן רקנאטי.

והסוכנות היהודית. במסגרת תוכנית "מסע", מטעם משרד ראש הממשלה ותוכנית "מרחבים" של הסוכנות היהודית מתקיימות במכללה השתלמויות למורים וגננות המגיעים ממוסדות חינוך בתפוצות ולצעירים המתעתדים ללמד במוסדות אלה. הקשר עם מורים אלה נמשך גם לאחר שובם לקהילותיהם בדרך של הדרכה מרחוק.

המכללה הייתה אחת משלוש המכללות הראשונות שקיבלו היתר והכרה ללימודי התואר האקדמי השני.
נפתח נתיב הכשרה רב מסלולי ( נה"ר) ששימש בסיס לשינויים מהותיים בלימודי ההכשרה. התוכנית שמה דגש על שילוב ההכשרה בתוך בתי הספר בשיתוף הקהילה.

החל שיתוף פעולה עם בית ספר בראשון לציון ופרויקט לוד יצא לדרך.
תוכנית "קדמה", תוכנית בין תרבותית (ליהודים ולערבים), מייסודו של בית-הספר לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי, בשיתוף התזמורת הסימפונית – חיפה וסל תרבות עיריית חיפה

תמונה: טקס חלוקת תעודות תואר שני – צלם: רפי דלויה

במהלך כהונתה קידמה את מתן אישור המל"ג ללימודי תואר שני במכללה ואת קידום תהליך הענקת תואר "פרופסור מכללה" לחברי סגל בכירים. נכתב התקנון האקדמי שאושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).
המכללה הגישה למועצה להשכלה גבוהה מספר תוכניות לתואר שני לאישור, זאת בעקבות החלטה של המועצה להשכלה גבוהה (10.7.2001) בדבר פתיחת תוכניות לתואר שני במכללות לחינוך M.Ed, תואר שאיננו תואר דיסציפלינרי אלא תואר שני בחינוך והוראה.

הושלמה בניית קומה רביעית מעל למבנה המורחב של המכללה.
התקיימו חגיגות ה- 90 למכללה
במסגרת החגיגות נערך ביום 10.10.2002 מפגש בוגרים בחצר המכללה. בין המברכים היו שרת החינוך לימור לבנת, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה פרופ' נחמיה לב-ציון וראש העיר ת"א-יפו רון חולדאי.
הגב' שולמית פינגולד מונתה לראש המדרשה למוזיקה עד לפטירתה בשנת 2008. שולמית באה מתחום הפסנתר ומהתמחות בשיטת דלקרוז, היא הניחה את היסודות להכשרת מורים במגזר הערבי, ובמגזר החרדי.

חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית, חינוך מוזיקלי, הוראה ולמידה, כחלק מתהליך היערכות לקראת הגשת תוכניות לתואר שני (M.Ed). המל"ג אישר פתיחת קורסים ללמידה מרחוק, נפתחה תוכנית המצויינות במכללה, הוקמה ועדת מחקר לטיפוח איכות ההוראה במכללה והוקם "מהות"- מרכז ארצי להדרכה ותמיכה בתקשורת מורים-הורים בשיתוף עם האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.

תמונה: ד"ר פנינה פרנקל

תוכנית "מפתח", נועדה לבנות עתודה של מאזינים שוחרי מוזיקה אמנותית "חיה".

תמונה: ד"ר אלי כהן-ג'אוור

בתקופתו פותח תחום התקשוב בחינוך ונפתחו תוכניות לימוד חדשות בתחום זה. כך גם נעשו צעדים ראשונים לקראת פיתוח תוכניות לימוד לתואר שני.

פרופ' תומר לב משמאל

פרופ' תומר לב מונה לניהול המדרשה למוזיקה וכיהן בתפקידו עד לשנת 2001 תש"ס הוא הוביל תפיסה חדשה של רב תרבותיות בתוכניות הלימודים, ושילב בלימודים הרכבים מתרבויות שונות.
נפתחה המכינה הקדם אקדמית, הגדולה ביותר בארץ בתחומה.

טקס הסרת הלוט מלוח המציין את המקום בו נוסד הסמינר. את הטקס כיבד בנוכחותו ראש עירית תל אביב, שלמה להט. בטקס השתתפו בוגרי עשרות המחזורים שסיימו את לימודיהם במכללת לוינסקי. וזה הנוסח המוטבע על הלוח:
"במקום זה נוסד בשנת תרע"ג (1912) הסמינר העברי הראשון
בארץ ישראל לימים מכללת לוינסקי לחינוך ייסדוהו "חובבי ציון" על שם הסופר אלחנן לייב לוינסקי והיה לבית היוצר לגננות ומורים מחנכי הדור העברי החדש".

שנתיים לאחר מכן, נחתם על ידי ראשי שתי המכללות הסכם בדבר שיתוף פעולה הכולל ביקורים הדדיים של סטודנטים ומורים. במהלך המפגשים התקיימו הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך, הכשרת מורים ויחסי יהודים וגרמנים ועם השנים התהדקו הקשרים.

בעידוד שר החינוך דאז, יצחק נבון, החל לפעול במכללה מרכז להוראת תרבות יהדות ספרד. בשנת 1992, במלאת 500 שנה לגירוש היהודים מספרד נערך במכללה קונגרס בינלאומי בו חברו יחדיו חוקרים מארצות רבות ומתחומי מחקר שונים: בעקבות הקונגרס נוצרו קשרים עם אוניברסיטת קומפוסטלה במדריד. המרכז עורך כנסים, ימי עיון, השתלמויות וסדרת הרצאות.
נפתחו תוכניות להשלמת תואר אקדמי B.Ed למורים, בהן השתתפו מאות מורים אשר ביקשו להשלים את הכשרתם.
פרצה מלחמת המפרץ. בניין המכללה נפגע מטיל והלימודים הושבתו למספר שבועות.

ד"ר אברהם רוכלי בביקור בגרמניה / הרמטכל רב אלוף דן שומרון בביקור במכללה לאחר נפילת טיל

בשנה זו החלה לפעול במכללה מכינה קדם אקדמית שהפכה במהלך השנים למכינה הגדולה בארץ.

מכאן נגזרו הרציונל והמטרות של פעילות המכון, שכלל צוות מרצים מתחומי הוראה שונים בניהולה של ד"ר רבקה אלינב.
הסדנאות, דרכי השיח, שאלוני העמדות והוראת-העמיתים המחישו ללומדים בדרך חווייתית ומעוררת מחשבה את זיקות העומק בין הדילמות של ההווה ובין שורשיהן בעבר הציוני.

פרופ' משה זורמן מונה למנהל המדרשה למוזיקה והוא כיהן בתפקידו עד שנת 1996. פרופ' זורמן קידם את המודעות לחשיבותה של המוזיקה הפופולארית ויזם תוכנית שהביאה לשיתוף פעולה עם בי"ס רימון לג'אז ולמוזיקה בת זמננו.
באפריל 1990 קיבלה המדרשה הכרה אקדמית מלאה. השם הנוכחי של המדרשה הוא "ביה"ס לחינוך מוזיקלי, המדרשה למוזיקה".
לימודי לוינסקי באילת – עיריית אילת ומשרד החינוך פנו אל המכללה בבקשה לקיים לימודים באילת, דבר שיאפשר לסטודנטים מהעיר אילת ללמוד במוסד אקדמי להכשרת מורים וכן, לאפשר לעובדי מערכת החינוך להשתלם ולהתקדם ברמה המקצועית. הסכם נחתם בין ראש המכללה, ראש עירית אילת ומנהל מחוז דרום במשרד החינוך.
בשנת תשנ"א (1990) החלו הלימודים המתנהלים ופועלים אקדמית ופדגוגית כחלק ממכללת לוינסקי. בשנים הראשונות הלימודים בחלקם התקיימו באילת וחלקם במכללה בתל אביב. עתה נערכים כל לימודי התואר הראשון באילת. הלימודים הם באישור המועצה להשכלה גבוהה. עד היום סיימו את הלימודים באילת כמה מאות בוגרים ו- 65% ממורי העיר אילת הינם בוגרי המכללה.

הוקם המרכז ללמידה דיגיטאלית במכללת לוינסקי לחינוך, כחלק מפרויקט "הכתות המתוקשבות בהכשרת מורים" (במסגרת תוכנית המחשוב הלאומית "מחר 98"),

בו הוכשרו סטודנטים להוראה בסביבה עתירת טכנולוגיה. בתקופה זו החל פיתוח של פעילויות הוראה ולמידה בשילוב טכנולוגיה, לדוגמה, הקורס "סביבות למידה עתירות טכנולוגיה", שפותח בשנת 1998. בהמשך, פותחו ויושמו פרויקטים משותפים עם בתי-הספר בשדה, לדוגמה, "מחשבים במכללה ובשדה". תנופה נוספת ופיתוח רב מימדי של קורסים מתוקשבים במרכז התרחש בשנת 2001, כאשר זכינו ב"קול קורא" לפיתוח הוראה בשילוב טכנולוגיה בהשכלה הגבוהה, בתמיכת הות"ת. במסגרת זו פותחו קורסים רבים בשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת ובלמידה מרחוק. פריצת דרך נוספת נרשמה עם הקמת המשכן החדש באפריל 2005. ד"ר נילי מור, הובילה את המרכז בעשור האחרון למאה ה-21 ולעידן הידע.

הוקם גן ילדים עירוני בתחומי המכללה אשר הפך למוקד לחידושים ארציים בתחום הגיל הרך כגון הכנסת מחשבים לגן הילדים ופיתוח אוריינות בגיל הרך.

בתמונה: טקס חלוקת תואר ראשון בנוכחות שר החינוך, יצחק נבון.

לקראת מתן תואר אקדמי ראשון והיתה המכללה הראשונה להכשרת מורים שקיבלה הכרה אקדמית והסמכה מן המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר אקדמי ראשון (B.Ed ) בכל מסלולי ההכשרה להוראה ולכל רמות הגיל החל מגן הילדים.

באוקטובר 1982 – ג' חשון תשמ"ג, החליטה המל"ג על מתן היתר למכללה לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה. החל משנה זו הופעלו תוכניות הלימוד האקדמיות בכל המסלולים – הגיל הרך, ביה"ס היסודי, חטיבות הביניים והחינוך המיוחד. הכרה והסמכה ניתנו במאי 1986

בשנה זו סיים המחזור הראשון שקיבל את התואר האקדמי הראשון B.Ed.
"מרכז לוין קיפניס למחקר ספרות ילדים" נפתח במכללת לוינסקי מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים הוא אחד המרכזים הגדולים בארץ למחקר בספרות ילדים ולהוראת המקצוע. המרכז הוקם ביוזמתו של הסופר והמשורר לוין קיפניס, מתוך כוונה להקים מרכז מחקרי שיהווה אבן שואבת לכל שוחרי ספרות הילדים והנוער.
המרכז מטפח את מורשת ספרות הילדים והנוער על ידי חקר הספרות מן ההיבט החינוכי, הספרותי, הביבליוגרפי, הפסיכולוגי והאמנותי. אחת לשנתיים מעניק המרכז פרס לוין קיפניס לעבודת מחקר בספרות ילדים ונוער ואת פרס דבורה קיפניס להלחנת יצירות מאת לוין קיפניס. במרכז, ארכיון כתבי-יד של טובי היוצרים בארץ, ביניהם: לוין קיפניס, אוריאל אופק, אורי אורלב, מרים ילן-שטקליס, שלומית כהן-אסיף, רבקה מגן, דבורה עומר, ע. הלל, אנדה עמיר-פינקרפלד, הרצליה רז, מאיר שלו ואחרים. עבודות דוקטורט ועבודות מחקר בנושאים הקשורים לספרות ילדים, מקוטלגות במרכז ופתוחות לעיון. בהוצאת המרכז ראו אור פרסומים רבים.
מרכז לוין קיפניס הוא הסניף הישראלי של המועצה הבינלאומית לספרות ילדים ונוער מטעם אונסק"ו, IBBY.

בתמונה: לוין קיפניס באירוע חנוכת המרכז

ד"ר מאיר ארליך

במחצית השנה ד"ר אברהם רוכלי מונה למנהל הסמינר. הוא מכהן בתפקידו עד לשנת 1996 תשנ"ו. באותן שנים הוביל ד"ר רוכלי את האקדמיזציה של הכשרת המורים ואת הסמינר למהלך של הכרה בו כמכללה אקדמית המעניקה תואר בחינוך.

ד"ר אברהם רוכלי

חנוכת הבניין החדש בקרית החינוך בפאתיה הצפוניים של העיר.
הגידול המספרי ובעיקר הצורך בבניין שיתאים לצרכים החדשים של מוסד אקדמי להכשרת מורים עוררו את הצורך בבניין חדש. בכ"ה כסלו תשמ"ב, 21 בדצמבר 1981, נערך טקס חנוכת הבניין החדש במעמד שר החינוך זבולון המר, במקומו הנוכחי בקרית החינוך על השטח אותו העמידה לרשות הסמינר עיריית תל אביב בראשותו של שלמה להט.בחודש זה, החלו הלימודים בבניין החדש. להקמת הבניין החדש היו שותפים משרד החינוך והתרבות ו"חטיבת הנשים של המגבית המאוחדת" בניו יורק, שהיא חברת-בת של הסוכנות היהודית.
הסמינר הופך למכללה – החל משנת תשמ"א סמינר לוינסקי ששמו הרשמי "הסמינר ע"ש א.ל. לוינסקי" משנה את שמו ל"מכללה ע"ש א.ל.לוינסקי". כעבור שנתיים נקבע השם שקיבל את אישור המל"ג – "מכללת לוינסקי לחינוך".
עם הכניסה לבניין החדש הפכה המדרשה למוזיקה לחלק מהותי ובלתי נפרד של המכללה. מנהל המדרשה למוזיקה באותה עת היה עובדיה טוביה.

קביעת המזוזה בבניין החדש

ברוח הגישה הפדגוגית הפעלתנית, הרואה את הלמידה לא רק כתהליך של קבלת ידע אלא כתהליך שאמור להביא לשינוי התנהגות ולגילוי המשמעות העצמית של האדם. ברוח הגישה הפעלתנית הוקמו מעבדות להוראה – למידה במסלולים השונים.

ושר החינוך והתרבות מר יגאל אלון, ראש עיריית תל אביב, מר י' רבינוביץ', האירוע התקיים ביום ד', ה- 26.7.72 טו' באב תשל"ב.

בתמונה: המחזור ה- 50 בתיאטרון הלאומי הבימה עם המנהל אריה שריון

עשור שבו עוצבו מסלולי ההכשרה להוראה ועדה שהקים משרד החינוך (ועדת דושקין, 1961) המליצה על הארכת תקופת ההכשרה משנתיים לשלוש שנים וכן על שינוי תוכנית הלימודים ודרכי ההוראה בשתי שנות הלימוד הראשונות, בהתאם לצורכי החינוך המקצועי הגבוה. בשנת תשכ"ו (1966) נפתחה לראשונה שנת לימודים שלישית – שנה ג'. נערכו מחדש כל תוכניות הלימודים בכל המקצועות והוחמרו דרישות הקבלה ללימודים. הלומדים במסגרת זו נועדו לקבל את התואר "מורה מוסמך בכיר"
בשנת 1967 הוקמו מסלולים נפרדים: לחינוך מיוחד ולגיל הרך – גן הילדים וכיתות א'-ב' של ביה"ס היסודי.
בשנת 1968 אושרה הרפורמה במבנה בית הספר הידועה בשם האינטגרציה בחינוך. נקבע מבנה ביה"ס היסודי למוסד בן שש כיתות, א'-ו', וחטיבת הביניים – שלוש כיתות, ז'-ט'.
בעקבות הצורך להכשרת מורים המסוגלים להשיב על דרישות ההשכלה האקדמית בדיסציפלינות השונות, הוכנסו שינויים מרחיקי לכת בתוכניות הלימודים למקצועות ההומניסטים והריאליסטים.
בשנת 1972 הונהגה בסמינר הפרדה בין מקבלי ההכשרה להוראה בכיתות א'-ו' – המסלול היסודי והמסלולים לחטיבות הביניים – הריאליסטי וההומניסטי.

 

תמונה: מתוך מחברתה של גאולה ברגמן תלמידת הסמינר בשנת 1947

• הוקמה המדרשה למוזיקה בתל אביב, המוסד הראשון בארץ להכשרת מחנכים למוזיקה. המדרשה שנקראה תחילה "המדרשה למחנכים למוזיקה",התחילה את פעילותה בבי"ס הכרמל, כיום " גבריאלי". מקימה ומנהלה הראשון היה פרופ' ליאו קסטנברג, מבכירי המוזיקאים והמחנכים למוזיקה באירופה ובארץ. בין המייסדים ומעצבי דמותה של המדרשה היו גם עמנואל עמירן, ממניחי היסוד לזמר העברי וקיטה יעקב, מטפחת החינוך הריתמו- מוזיקלי בארץ. 
  לקראת כניסתה של המכללה לבניין החדש בקרית החינוך, ב1981, הציע משרד החינוך שהמדרשה למוזיקה תתמזג עם המכללה.

המעבר לבניין החדש נעשה בצעדה רגלית של תלמידות הסמינר שהחלה בנווה צדק והסתיימה ברח' בן יהודה. הצועדות הניפו את דגל המוסד, מעשה ידיהן של התלמידות והמורה למלאכת יד, לוין קיפניס, עליו נרקם המשפט של המחנך פרבל: "הבה נחיה למען ילדינו", בסמוך לבניין החדש נבנה בית הספר "לדוגמה" אשר שימש כבית ספר לאימונים ולהתנסות של תלמידי סמינר לוינסקי.
בשנות הארבעים שימש בניין הסמינר ברח' בן יהודה גם בסיס אימונים חשוב של ארגון ה"הגנה". השם המחתרתי של הבסיס היה "מקל מס' 7".

בתמונות: צעדה מנווה צדק למבנה בבן יהודה המבנה החדש בבן יהודה / תלמידות הסמינר באימוני ההגנה

ד"ר יצחק אפשטיין במרכז

מרדכי אזרחי- קרישבסקי שיעור עם מרדכי אזרחי (קרישבסקי)

הצטרפות תורכיה למלחמת העולם הראשונה

• בשנה זו נפתח המחזור השלישי של הסמינר. במחזור זה, גדל מספר התלמידות ל- 37. עם סגל המורים באותה שנה נימנה גם משה שרתוק אשר לימד תורכית, ולימים היה לראש ממשלת ישראל השני (1955-1954)

הצטרפות תורכיה למלחמת העולם הראשונה

בתמונה ראשית: משה שרתוק (שרת)

 

בתמונה: שיעור מלאכת יד – עבודת קרטונז' עם המורה לוין קיפניס

 

תמונה: מחזור המורות הראשון יחד עם המנהל ד"ר טורוב