כל הנכתב בחוברת זו בלשון זכר מכוון לנשים ולגברים כאחד
© כל הזכויות שמורות
מכללת לוינסקי לחינוך
דפי דוגמה לשער הפרויקט בעברית ובאנגלית
סוג הגופן: בעברית –David ובאנגלית – Times New Roman. אפשר להעתיק סוג גופן מסוים ועיצוב למשפט שעוצב אחרת בעזרת מברשת העיצוב.
הערה כללית: אפשר להעתיק עד 24 פעמים ברציפות טקסטים שונים ממסמכים ומהאינטרנט בעזרת לוח.
גודל גופן: 12 – לגוף הטקסט. [בציטוטים בבלוק טקסט – אפשרי לשנות את הרווח בין השורות לרווח של שורה וחצי].
שמות הפרקים (מבוא, סקירת ספרות, דיון, סיכום) יתחילו בגופן בגודל 18, וכל תת-פרק יתחיל ממספר קטן יותר (מ-16 עד 12, על פי הצורך. הכותרות הראשונות יובלטו בהדגשה (Bold), האחרונות יובלטו בהדגשה ונטויות, ובדרגה הנמוכה ביותר – באותיות נטויות ללא הדגשה.
עבודת הגמר לקבלת תואר "מוסמך בחינוך" מייצגת פרויקט חינוכי בתחום ההוראה והלמידה של הסטודנט, וחלים עליה תנאים אלה:
הראשון – מדגיש את הצד המחקרי, ומציג בסופו הצעות ליישום בתחום החינוך וההוראה. השני – מדגיש את הפיתוח, ומציג את תוצר הפיתוח. מומלץ לנסות להפעיל את תוצר הפיתוח, כגון תכנית לימודים או סביבה לימודית, אך אין הכרח בדבר.
הפרויקט המחקרי ייערך במתודולוגיה כמותית או איכותית או באמצעות מתודולוגיה משולבת.
דוגמאות לפרויקטים אפשריים:
הסטודנט יבחר מנחה מבין המרצים המלמדים בתכניות התואר השני. אם הסטודנט מבקש להחליף מנחה, עליו לידע את ראש מינהל הפקולטה. בכל שלבי המחקר וכתיבת הפרויקט על הסטודנט לקיים קשר סדיר עם המנחה לצורך קבלת ייעוץ בנושאים, כגון בחירת הנושא, מערך המחקר, ארגון הנתונים וניתוחם וכתיבה על פי אמות מידה אקדמיות.
ההצעה לפרויקט והפרויקט עצמו יתארו את המחקר שבכוונת הסטודנט לבצע (בהצעה) או זה שביצע (בפרויקט). העבודה תיכתב ברמה גבוהה המוכיחה רצינות מחשבתית, ארגון לוגי ויכולת הבעה בוגרת. הסטודנט נושא באחריות הסופית לאיכות עבודת הגמר.
הכתיבה של הצעת הפרויקט ושל פרויקט הגמר תתבסס על הנחיות כלליות לעיצוב העבודות ולכתיבתן (ראו נספחים א, ב, ג). יש להשתמש בהנחיות אלה להכנת כל מטלות הקורסים המוגשות בכתב, ובכללן עבודות סמסטריאליות, הצעות לפרויקט ופרויקטים לגמר התואר השני.
באתר המכללה אפשר למצוא מדריך לכתיבת רשימת מקורות על פי שיטת APA
(American Psychological Association)
התאריך האחרון להגשת הפרויקט הוא היום האחרון של סמסטר א בשנה שלאחר סיום הלימודים.
לאחר סיום הפרויקט יש להגישו בשני עותקים לראש מינהל הפקולטה.
לאחר אישורו של הפרויקט יש לשלוח לראש מינהל הפקולטה עותק אלקטרוני ב-pdf. עבודות מצטיינות יוצגו בספרייה.
הנחיות כלליות לכתיבה ולעיצוב עבודות
להלן הנחיות כלליות לכל ההצעות, הפרויקטים, עבודות סמינריוניות ובחינות בית. הנחיות אלה מתאפשרות לביצוע באמצעות אופיס 2010 (סדנת כתיבה אקדמית מתוקשבת).
הנחיות לעיצוב
שוליים שמאליים – ברוחב 3 ס"מ
שוליים עליונים – בגובה 3.5 ס"מ
שוליים תחתונים – בגובה 2.5 ס"מ
כותרות ראשיות (של הפרקים) ייכתבו בגופן 18 וימוקמו במרכז העמוד.
הכותרות של תת-הפרקים ימוקמו בתחילת העמוד, ומספרן יפחת בהדרגה: 16, 14, 12. סדר ההדגשות: הכותרות הראשונות יובלטו בהדגשה (bold), ואחריהן בהדגשה ובאותיות נטויות. הכותרת האחרונה תהיה באותיות נטויות בלבד.
הוראות לכתיבה
בחלק הכתוב עברית יש לכתוב ואת התאריך העברי והן את הלועזי ובחלק הכתוב אנגלית – את התאריך הלועזי בלבד.
התאריך שיירשם בהצעה יהיה תאריך הגשת ההצעה לראש מינהל הפקולטה; התאריך שיירשם בפרויקט יהיה תאריך הגשת הפרויקט למכללה.
בכל ציטוט יש לכתוב בסוגריים את מספרי העמודים או את מספר הפרק, נוסף על אזכור שם החוקר ושנת הפרסום.
הציטוטים יובאו בדרך זאת: ציטוטים של עד 40 מילים יובאו במירכאות בגוף הטקסט, וציטוטים בני יותר מ-40 מילים יוזחו בפסקה נפרדת ויופיעו ללא מירכאות.
נספחים יבואו בסוף העבודה, לאחר רשימת המקורות. כאשר יש יותר מנספח אחד, יש למספרם (למשל, נספח מס' 1, נספח מס' 2). כל נספח חדש יבוא בעמוד חדש.
הנחיות לכתיבת ההצעה לפרויקט
ההצעה תנוסח בזמן עתיד. לגבי פעולות שבוצעו בעבר (כמו, למשל, מחקר חלוץ) ניתן לנקוט לשון עבר.
ההצעה תכלול עמוד שער, תוכן עניינים וגוף ההצעה. אפשרי לצרף גם נספחים.
עמוד השער
עמוד השער יכלול את הפרטים האלה: שם הפרויקט, שם הכותב, שם המנחה, אישור המנחה להגשת ההצעה, ציון העובדה שהפרויקט מוגש כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר .M.Ed, שם הפקולטה, שמה של התוכנית, מכללת לוינסקי לחינוך ותאריך הגשת ההצעה. על הכותרת להיות קצרה (15 מילים או פחות), אך ממוקדת בסוגיה בבהירות.
גוף הטקסט
גוף הטקסט לא יעלה על 2,000 מילים (כ-8 עמודים), והוא יכלול את הפרקים האלה:
מבוא
פרק המבוא של ההצעה מורכב משני חלקים: (א) הגדרת הבעיה שבה יעסוק הפרויקט והצורך בפרויקט (ב) סקירת ספרות מצומצמת של מה שנעשה בעבר ביחס לפרויקט האמור והמצדיק את הצורך בפרויקט.
[הערה: אפשרי להפריד את סקירת הספרות לפרק 2].
הגדרת הבעיה
הגדרה מנוסחת היטב של הבעיה תתאר מה הסטודנט מתעתד לבצע במחקרו. להגדרת הבעיה יש לצרף הסבר המציג את הרקע של הבעיה, כולל נימוקים המצדיקים את עריכת המחקר מטעמי חשיבותה של הבעיה. על הנימוקים להיראות משכנעים בעיני הקורא.
סקירה מצומצמת של ספרות מחקרית רלוונטית
סקירת הספרות הרלוונטית מתארת ומנתחת את המחקרים שנערכו בנוגע לסוגיה שהסטודנט יחקור. סקירה זו אינה אמורה להיות מקיפה כסקירה הנדרשת בהגשת הפרויקט, אך עליה להיות מקיפה דיה כדי להוכיח שהסטודנט בקיא במחקרים בולטים הרלוונטיים לפרויקט שלו ואשר עשויים לסייע לו להצדיק את הטעם בעריכתו.
סקירת הספרות להצעה אינה חייבת להיות ממצה. הסקירה השלמה שעורך הסטודנט לצורך הפרויקט תיכלל בפרויקט עצמו. כהנחיה די שיופיעו 15–20 פריטי ביבליוגרפיה בהצעה של הפרויקט, אך הסטודנט יוכל להוסיף עליהם בהתאם לצרכיו ולרצונו.
סקירת הספרות אינה סדרת ראשי פרקים, מובאות מחוברות או הערות הסבר, אלא ניתוח של הקשרים וההבדלים בין המחקרים ביניהם. הסקירה תציג ניתוח ביקורתי ואינטגרטיבי של מחקר אשר הושלם בעבר, ואשר קשור לסוגיה הנידונה, תוך התייחסות לכל מראי המקום.
הסקירה תעבור מהכללי לייחודי. המחקרים הרלוונטיים פחות יידונו ראשונים, והרלוונטיים יותר יידונו אחרונים.
מטרה/שאלת המחקר
מטרות ויעדים לפרויקטים ינוסחו בבהירות ובתמציתיות, ויתארו מה הפרויקט מנסה להגשים. שאלות המחקר וההשערות המחקר ינוסחו בהתאם למשתני המחקר.
המתודולוגיה המוצעת
בפרק זה יתאר הסטודנט את הפרויקט המתוכנן בעזרת כותרות (או ראשי פרקים) ההולמות את אופיו הייחודי. לדוגמה, אם הפרויקט הוא מחקר, יובא תיאור של שיטת המחקר ואופן איסוף הנתונים. אלה יפורט על פי ראשי הפרקים האלה:
אם בפרויקט עתידים לפתח תוכנית לימודים חדשה, יש לפרט את יעדי ההוראה ומטרותיה. כמו כן, יש לזהות ולתאר את אסטרטגיית ההוראה הקיימת ואת מקורות ההשפעה לתוכנית, כגון צורכי הילדים, הנחיות משרד החינוך וכדומה, אשר ישפיעו על פיתוחה.
כן יש להציג את הפעילויות ואת חומרי ההוראה הקיימים ולתאר בקצרה את אלה העתידיים (אין להחליף בינן לבין פרק העיון הביקורתי בפרויקט). אם בכוונת הסטודנט לפתח מדריך למורה ליישום אסטרטגיות למידה שיתופית, מדריך כזה יכלול סעיפים, כגון: רציונל, מטרות, אסטרטגיות, פעילויות, שיטות הערכה וכו'.
דיון רפלקטיבי
פרק זה הוא החלק האחרון של ההצעה והוא מתאים בעיקר למפתחי תכניות לימודים ולחוקרים בשיטת המחקר האיכותנית. הוא יכלול את החלקים האלה:
א. רפלקציה
הכוונה היא שהסטודנט יתאר בסעיף זה את ההקשר של הפרויקט ואת הרלוונטיות של הפרויקט לחייו המקצועיים. כמו כן, ידגיש את ההשלכות הצפויות של הפרויקט על עבודתו בשדה.
ב. מגבלות הפרויקט
בחלק זה של ההצעה ייכללו המהלכים שאותם אין הסטודנט מתכוון לנקוט מסיבות אתיות, פרקטיות ואחרות.
בפרק רשימת המקורות יובאו המקורות בעברית לפני אלה שבשפות אחרות. הפרק יכלול את רשימת כל מראי המקום (האזכורים) שצוינו בגוף הטקסט. הרשימה תיערך בסדר אלפביתי לפי שמות המשפחה של הכותבים. מקורות משניים (המובאים בשם חוקר אחר) לא ייכללו ברשימה הסופית. יצירות ספרותיות, מוזיקליות או אחרות יוצגו ברשימה נפרדת.
בהצעה לפרויקט אין חובה בנספחים, אלא אם כן המחקר מסתמך על כלי שכבר תוכנן, נכתב מכתב אישור לפרויקט וכדומה. במקרה זה מבנה ההצעה יהיה כמפורט בדוגמאות המופיעות בהמשך נספח זה. אם נכלל נספח בהצעה, לוח-הזמנים יבוא אחריו.
לוח הזמנים מסייע לסטודנט לחשוב על שלבי הפרויקט ועל משאבי הזמן הנדרשים לו עד לסיומו. כן הוא מאפשר למעריכי ההצעה לבחון אם ההצעה עומדת בדרישות המצופות.
לוח הזמנים יכלול את פירוט הפעילויות העיקריות או את השלבים שייעשו ממועד הגשת ההצעה ועד להגשת הפרויקט ואת מועדיהם החזויים. מומלץ להסתייע בתרשימים ובגרפים.
להלן דוגמאות של עמודים להצעה של הפרויקט. ההצעה המלאה תודפס על צדו האחד של הדף.
הנחיות לאופן הגשת פרויקט הגמר
הפרויקט יכלול כ-40 עמודים (כ-10,000–15,000 מילים) לסעיפים 5-1 שלהלן.
המבנה המוצע של העבודה
על המועמדים למלא אחר הנחיות מכללת לוינסקי לחינוך לעמידה בדרישות המינימום להגשת עבודות, הצעות או פרויקטים בעת כתיבת הפרויקט.
עמוד השער יכלול את שם העבודה, שם כותב הפרויקט, ציון העובדה שהפרויקט הוגש כמילוי חלק מהדרישות לקבלת תואר "מוסמך", שם המכללה המעניקה את התואר, שם הפקולטה, שם התוכנית ותאריך הגשת העבודה. שם הפרויקט יהיה קצר (15 מילים או פחות), ויתאר את מהות הפרויקט בבהירות המרבית.
התקציר הוא סיכום של הפרויקט תוך הדגשת ממצאי המחקר. לכל פרויקט ייכתב תקציר בעברית ותקציר באנגלית. אם העבודה נכתבת בשפה שאינה עברית או אנגלית, יש להוסיף תקציר גם בשפה שבה נכתבה העבודה. היקף התקציר לא יעלה על עמוד אחד ברווח בודד. על התקציר להיות מודפס בגופן ובגודל זהים לעבודה כולה. הוא יופיע לפני עמוד הכרת התודה וגוף העבודה. התקציר בשפה נוספת יופיע בסוף, בעמוד האחרון של העבודה.
עמוד זה אינו חובה. הוא מאפשר לסטודנט להביע הערכה לאנשים שתרמו באופן משמעותי להשלמתו.
תוכן העניינים
על תוכן העניינים לתאר באופן מפורט את הפרויקט, ולכן יכלול את כל הפרקים ותת-הפרקים העיקריים וכן את הנספחים.
רשימת לוחות
רשימת הלוחות, הטבלאות, האיורים ודומיהם תוצג בעמוד נפרד. כל אחד מהם יוצג בשם הכותרות ובמספר שניתנו לו בגוף העבודה.
רשימת תרשימים
רשימת התרשימים מוצגת אף היא בעמוד נפרד, ובה מפורטים המספר והכותרת של כל תרשים ומספר העמוד שבו הוא מופיע.
1. מבוא
פרק 1 יכלול תכנים שהיו בהצעה שנכתבה טרם עריכת המחקר – לאחר התקנת התיקונים הנדרשים. בפרק זה נכללים תת-הפרקים הבאים: (א) הצגת הבעיה והגדרת הבעיה שאליה מתייחס הפרויקט (ב) הצורך בפרויקט.
א. הגדרת הבעיה
הגדרה מנוסחת היטב של הבעיה מתארת את אשר הסטודנט התעתד לחקור. להגדרת הבעיה מצורף הסבר המציג את הרקע של הסוגיה שנחקרה, ובכלל זאת טיעונים ונימוקים הנסמכים על חשיבותה של הבעיה. על הנימוקים להיראות משכנעים בעיני הקוראים העתידיים.
ב. הצורך בפרויקט
תיאור הצורך המעשי בפרויקט הנובע מהבעיות שהסטודנט נתקל בהן בחייו המקצועיים.
2. רקע תיאורטי
סקירת הספרות עוסקת בתיאור ובניתוח של מחקרים שנערכו בעבר בנוגע לרעיון הפרויקט שהגה הסטודנט. עליה להיות מקיפה דיה כדי להוכיח שהסטודנט בקיא במחקרים בולטים או בפרויקטים רלוונטיים לפרויקט שלו ואשר עשויים לסייע לו להצדיק את קיומו של פרויקט זה. סקירת הספרות אינה סדרה של ראשי פרקים, ציטטות מקושרות או הערות הסבר, אלא ניתוח של הקשרים בין המחקרים וההבדלים ביניהם.
על הסקירה להציג ניתוח ביקורתי ואינטגרטיבי של מחקר אשר נערך בעבר שהוא רלוונטי לסוגיה הנוכחית שעימה התמודד הסטודנט, או של פרויקטים יישומיים רלוונטיים.
הסקירה תסתמך על מקורות ביבליוגרפיים, ותעבור מהכללי אל הספציפי כך שמראי המקום הרלוונטיים פחות יידונו תחילה, ואילו מראי המקום הרלוונטיים ביותר יידונו אחרונים.
מטרות/שאלות המחקר
מטרות הפרויקט ינוסחו בבהירות ובתמציתיות תוך שימוש במושגים התיאורטיים המתאימים למחקר ומביעים את אשר ניסה הפרויקט לבצע. שאלות המחקר והשערות המחקר ינוסחו בהתאם לשיטת המחקר.
3. מתודולוגיה או תיאור הפרויקט
בפרק זה יתאר הסטודנט את שדה המחקר, שיטת המחקר, המשתתפים/אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, הכלים לאיסוף הנתונים, אופן איסוף הנתונים, אופן ניתוח הנתונים ותיקופם, את האתיקה המחקרית ואת מגבלות המחקר.
4. תיאור הפרויקט (למי שאינו עורך מחקר)
בפרק זה יתאר הסטודנט את הפרויקט שלו בעזרת ראשי פרקים ההולמים את אופיו הייחודי של הפרויקט. לדוגמה, אם הסטודנט ערך מחקר פעולה בבית ספרו, יתאר את מהלכי המחקר; אם הסטודנט פיתח תכנית לימודים חדשה, יתאר אותה. במקרה כזה הסטודנט יתאר את מטרות ההוראה ויעדיה. נוסף על כך, יזהה ויתאר את אסטרטגיית ההוראה הכוללת ואת מקורות ההשפעה, כגון: צורכיהם של הילדים, הנחיות משרד החינוך וכדומה, שכיוונו את פיתוח הפרויקט. הסטודנט יתאר את פעילויות ואת חומרי ההוראה, את שיטות ההערכה של אוכלוסיית המחקר (אין לבלבל בינן לבין פרק העיון הביקורתי של הפרויקט). דוגמה נוספת: אם פיתח הסטודנט "מדריך למורה" לכיתה שבה הוא מלמד או ליישום אסטרטגיות למידה שיתופית, בפרק תיאור הפרויקט הוא יכלול סעיפים, כגון: רציונל, יעדים, אסטרטגיות, פעילויות, שיטות הערכה וכו'.
5. ממצאים (למי שעורך מחקר)
בפרק זה יתאר הסטודנט את הממצאים של מחקרו.
6. דיון
פרק זה יחולק לשלשה חלקים: (א) סיכום ודיון (ב) רפלקציה (ג) ביקורת אישית.
א. סיכום ודיון
בחלק זה של הדיון יסכם הסטודנט את הפרויקט, וידון בממצאי המחקר או בתכנית לאור המקורות התאורטיים שהוצגו בסקירת הספרות.
ב. רפלקציה
לפרק זה מבנה גמיש. הסטודנט יכול לתאר בו את מהלך הפרויקט ולהעלות סוגיות בעייתיות, מעוררות תמיהה או עניין שבהן נתקל במהלך הפרויקט. על הסטודנט ליידע את הקורא בתהליכים שעבר.
ג. ביקורת אישית
בחלק זה יפרט הסטודנט הערכה סופית של הפרויקט ואת מגבלותיו. הוא יציין אילו מהלכים הצליחו ואילו נכשלו, ויציג ראיות לתמיכה בדבריו. הראיות יכולות להיות איכותיות או כמותיות. על הסטודנט לדווח הן על יעילות החומרים שפיתח הן על יעילות התהליך שעבר כדי לפתח אותם. את הפרק יסיים הסטודנט בהמלצות למחקרים עתידיים בהקשר לפרויקט שלו.
רשימת מקורות
בפרק רשימת המקורות יובאו המקורות בעברית לפני אלה שבשפות אחרות. הפרק יכלול את רשימת כל מראי המקום (האזכורים) שצוינו בגוף הטקסט. הרשימה תיערך בסדר אלפביתי לפי שמות המשפחה של הכותבים. מקורות משניים (המובאים בשם חוקר אחר) לא ייכללו ברשימה הסופית. יצירות ספרותיות, מוזיקליות או אחרות יוצגו ברשימה נפרדת.
אפשרי להוסיף נספחים. בנספחים מפורטים מידע ונתונים הנוגעים למחקר, אשר חשיבותם קטנה מדי מכדי להיכלל בגוף העיקרי של הפרויקט או שהם ארוכים מדי. בנספחים מופיעים נתונים כגון חומרים שפותחו באופן מיוחד לצורך הפרויקט, למשל, מבחנים, שאלונים ומכתבי הסבר, נתונים גולמיים, ודפי ניתוח נתונים. לעיתים נדירות יידרש מפתח עניינים. מפתח עניינים הערוך בסדר אלפביתי מונה את כל הפריטים שיש להם חשיבות או עניין בנספח ואת העמודים המתאימים.
יש לציין שלא כל פיסת תיעוד הקשורה לפרויקט צריכה להיכלל בנספח. על הסטודנט לברור את הפריטים הנכללים בו בזהירות רבה. ניתן לתייק דפי עבודה, רישומי חישובים, תדפיסי מחשב וכו' לצורך התייחסות עתידית, אולם לא תמיד חייבים לכלול אותם בנספחים.
|
הפקולטה לחינוך |
Faculty of Education |
|
הפקולטה הרב-תחומית |
Faculty of Multidisciplinary Studies |
|
הפקולטה לחינוך מוזיקלי |
Faculty of Music Education |
