1. קבלת מועמדים[1] לתוכנית לתואר שני עם תזה והשתתפות במסלול התזה

  • ניתן להגיש מועמדות לתוכנית עם תזה בתום סמסטר א של השנה הראשונה ללימודים בתוכנית לתואר שני.
  • יש לקחת בחשבון שייתכן שכתיבת עבודת התזה לא תסתיים בתוך שנה. מצב זה יכול לדחות את מועד קבלת תעודת התואר השני.
  • הקריטריונים לקבלה לתוכנית עם תזה הם:
    • איכות העבודה הסמינריונית – קבלת ציון 90 לפחות בעבודה הסמינריונית
    • ציון 85 לפחות בכל אחד מהקורסים בשיטות מחקר
    • בחינה בעל-פה באנגלית
    • ריאיון אישי שבו תיבחן היכולת לעצמאות אקדמית-מחקרית
  • מועמדים יתקבלו במעמד "על תנאי" על סמך ציוני הקורסים בשיטות מחקר ועל פי המלצת מנחה הסמינריון. רק לאחר קבלת הציון בעבודה הסמינריונית, ההערכה באנגלית ומעבר ריאיון אישי בהצלחה, התנאי יוסר והסטודנט יהיה במעמד "מן המניין".
  • אם העבודה לא תעמוד בקריטריונים של עבודת תזה לפי חוות דעת המנחה, דיקן הפקולטה ומרכז לימודי התזה, המנחה יביא זאת לידיעת הסטודנט ויעדכנו שבאפשרותו להמיר אותה לעבודת גמר אם יבחר בכך. בתוכנית אשר אין בה מסלול עם עבודת גמר, יומר המחקר לקורס בחירה.
  • בתוכנית לתואר שני עם תזה שלבים קריטיים להמשך השתתפות במסלול, והם מותנים באישור מרכז לימודי התזה:
    • אישור הצעת התזה – לקראת תחילת סמסטר ב של שנת הלימודים במסלול התזה
    • אישור התקדמות בהליך המחקר – בתום שנת הלימודים במסלול התזה
    • הערכת התזה: ציון 70 לפחות

סטודנט שלא יעמוד באחד מן השלבים הנ"ל, יוכל להמשיך את מחקרו במסגרת פרויקט גמר, או כחלק מקורס בחירה כמפורט להלן:

  • בתוכנית שאין בה מסלול פרויקט גמר: אם השלים הסטודנט סדנת תזה ועבודת מחקר מלאה, ייחשב הביצוע כקורס בחירה בהיקף 2 ש"ש
  • אם השלים הסטודנט סמסטר אחד בסדנת התזה וכתב הצעת מחקר, ייחשב הביצוע כקורס בחירה בהיקף 1 ש"ש, ועל הסטודנט יהיה להשלים קורס בחירה נוסף בהיקף 1 ש"ש כחלק מהיקף לימודיו בתוכנית התואר השני. אם למד בסמסטר הראשון קורס שיטת מחקר מתקדמת בהיקף 1 ש"ש, ייחשבו הקורס והציון שלו כחלק מלימודיו לתואר השני.

 

  1. מהות העבודה

  • מטרת עבודת התזה היא לאפשר לסטודנט התנסות מעשית במחקר כדי שיכיר מקרוב את תהליך היצירה המדעי על יתרונותיו ומגבלותיו. כמו כן, לתרום לידע בתחום ההתמחות באחד מענפי החינוך והחברה.

 

  1. התקשרות

  • תחילתו של תהליך כתיבת העבודה באה לידי ביטוי בהתקשרות בין מנחה לסטודנט.
  • על המנחים להיות מדרגת מרצה בכיר ומעלה, חוקרים פעילים בתחום ומומחים בשיטת המחקר.
  • על פי הצורך, אפשר למנות לסטודנט שני מנחים – האחד בתחום הדעת והשני מומחה בשיטת המחקר.
  • במזכירויות הפקולטות אפשר למצוא את רשימת חברי סגל הרשאים להנחות ותחומי המחקר שלהם. במקרים מסוימים אפשר לצרף מנחה שאינו מופיע ברשימה, אך הדבר מחייב אישור של מרכז לימודי התזה.
  • יש לפתוח בתהליכי התקשרות לביצוע עבודת התזה לפני סמסטר א של שנת הלימודים השנייה. ההתקשרות מותנית בהסכמת שני הצדדים והיא מקבלת תוקף רשמי עם חתימתו של המנחה על טופס ההתקשרות. המנחה חותם על הטופס ומחזירו למרכז לימודי התזה ולראש התוכנית. לאחר אישור מרכז לימודי התזה וראש התוכנית, ראש מינהל הפקולטה (או נציג מינהל הפקולטה) מקבל את הנתונים ומזין אותם למחשב. על הסטודנט לבדוק עדכון במערכת המידע האישי.
  • משמעות החתימה על טופס ההתקשרות היא הסכמה עקרונית של המנחה להנחות את הסטודנט. במקרה של אי-הסכמה על מהות המחקר, ההתקשרות יכולה להתבטל על ידי כל אחד מהצדדים בטרם אושרה הצעת המחקר. בכל מקרה של שינוי יש להודיע על כך בכתב לראש מינהל הפקולטה (או לנציג מינהל הפקולטה) בצירוף הנמקות לשינוי.

 

  1. הצעת המחקר

  • לאחר שההצעה גובשה ונכתבה, וקיבלה את אישור המנחה בחתימתו, יש להגיש אותה לראש מינהל הפקולטה (או לנציג מינהל הפקולטה) בעותק אלקטרוני ולפי הצורך, בעותק מודפס החתום על ידי המנחה, וזאת עד סיום סמסטר א של שנת הלימודים השנייה. אי הגשת ההצעה במועד האמור מבטלת את ההתקשרות, אלא אם כן נעשית הדחייה באישור מרכז לימודי התזה ומנחה העבודה.
  • בהצעת המחקר יש לכלול את המרכיבים הבאים, המותאמים לסוג העבודה ולגישה המחקרית לביצועה:
  • דף שער לפי הדוגמה באתר המכללה
  • תקציר
  • תוכן עניינים אלקטרוני
  • מבוא (הקשר המחקר/נושא המחקר)
  • סקירת ספרות המציגה את הרקע התיאורטי והמחקרי לעבודה
  • הגדרה אופרטיבית של שאלות המחקר, משתני המחקר והשערות המחקר בהתאם לגישה המחקרית
  • מתודולוגיה: הגישה המחקרית, אוכלוסיית/משתתפי המחקר, הדגימה (אם יש), כלי המחקר, איסוף הנתונים ודרכי ניתוחם
  • סוגיות אתיות במחקר והסתייגויות מתודולוגיות
  • הליך המחקר וסדר זמנים משוער
  • ביבליוגרפיה ערוכה לפי כללי APAמהדורה שביעית.
  • נספחים (כמו שאלונים או ראיונות שנמצאו מתאימים למחקר, טופס הסכמה מדעת)
  • היקף ההצעה הכתובה לא יעלה על 3000 מילים (10 עמודים), לא כולל השער, תוכן העניינים, הביבליוגרפיה והנספחים. הגופן בעברית David ובאנגלית Times New Roman בגודל 12 לגוף הטקסט וברווח כפול.
  • ראש מינהל הפקולטה (או נציג מינהל הפקולטה) יעביר את ההצעה עם קבלתה למנחה סדנת התזה ולקורא נוסף על פי הצורך ולפי המלצת מנחה התזה לחוות דעת נוספת. המעריכים יעבירו את חוות דעתם לא יאוחר מתום שלושה שבועות מקבלת ההצעה. חוות הדעת של המעריכים תועבר הן למנחה, הן לסטודנט ותשמש אותם לצורך המשך הנחיית העבודה וכתיבתה. חוות הדעת יהיו גלויות או סמויות לפי בחירת הקורא-המעריך.
  • הצעה מתוקנת תוגש על פי הערות הקוראים בהתאם לצורך בתוך שבועיים עד שלושה שבועות מיום קבלת ההודעה. ההצעה המתוקנת תועבר למעריכים ולמרכז לימודי התזה, ואישורה מותנה באיכות התיקונים.
  • עם אישור ההצעה, היא תוגש לאישור הוועדה המוסדית לאתיקה במחקר לאחר שקיבלה את אישור המנחה והקורא. הצעות הדורשות אישור לשכת המדען הראשי של משרד החינוך, יישלחו על ידי מגישי ההצעות ללשכת המדען לבקשת אישור הפעלה.
  • חוות הדעת על הצעת המחקר יועברו לתיק האישי של הסטודנט.

 

  1. הגשת עבודת התזה ותפוצתה

  • עבודת התזה תוגש בשפה העברית או, באישור המנחה, בשפה האנגלית. בכל מקרה על הסטודנט לכתוב תקציר בעברית ובאנגלית.
  • העבודה תוגש לאחר שעברה הליך שיפוט מקדים ולאחר אישור מרכז לימודי התזה (ראו פירוט בסעיף 8).
  • עבודת התזה תכלול את כל המרכיבים של הצעת המחקר ונוסף על כך פרק ממצאים ופרק דיון. להלן דוגמה לדף שער לעבודת תזה.
  • לעבודה הכתובה יש לצרף טופס הצהרה על עבודה עצמית, כמקובל במכללה בהגשת כל עבודה תהליכית.
  • היקף עבודת התזה יהיה בין 25,000 מילים (כ-60 עמודים) עד 40,000 מילים (כ-100 עמודים) ברווח שורה וחצי לא כולל דף השער, תוכן העניינים, הביבליוגרפיה והנספחים.
  • את עבודת התזה יש להגיש עד סוף סמסטר א של השנה השלישית ללימודים. לא ניתן להגיש תזה ללא אישור הצעת המחקר.
  • הסטודנטים יגישו את העבודה לראשי המינהל (או לנציגי המינהל) בפקולטות שבהן הם לומדים, באופן דיגיטלי בגרסת Word. יש להכין עותק מודפס אחד שיועבר לספרייה לאחר קבלת ההערכה לעבודת התזה (ראו הסעיף הבא על העברת העבודות לספרייה). קורא שיעדיף לקבל עותק מודפס, יוכל לבקש זאת באמצעות ראש מינהל הפקולטה (או נציג מינהל הפקולטה).
  • ניתן להאריך את הגשת עבודת התזה עד סוף חופשת הקיץ של השנה השלישית ללימודים. בקשה להארכה תוגש למנחה ולמרכז לימודי התזה. סטודנט שיזדקק להארכת מועד ההגשה מעבר לשנה השלישית ללימודים, יידרש לאישור ממרכז לימודי התזה ולתשלום בהתאם לכתוב בתקנון ומידע לסטודנט ובחוברת שכר הלימוד. חריגה בהגשת עבודת התזה מעבר לשנה השלישית ללימודים תחייב את הסטודנט בתשלום בשיעור של 10% משכר הלימוד האקדמי בגין כל שנה. תשלום בגין הארכת הלימודים (לימוד קורסים בפועל) מעבר לשנתיים יהיה בשיעור של 25% משכר הלימוד בגין כל שנה.
  • עבודות התזה יועברו לספרייה רק לאחר אישור סופי וציון.
    סטודנטים אשר קיבלו ציון 90 ומעלה מתבקשים להעביר לראש מינהל הפקולטה (או נציג מינהל הפקולטה) עותק אחד מודפס וכרוך וכן קובץ דיגיטלי של עבודתם בגרסת  pdfלמשמרת בספרייה. הקובץ יכלול נוסח סופי ומאושר של העבודה על כל נספחיה לאחר תיקון (אם יידרש) לפי הערות הקוראים. אין להעביר עבודה לספרייה ללא טופס הכולל את חתימת הסטודנט, את חתימת המנחה ואת חתימת מרכז לימודי התזה.

 

  1. קריטריונים להערכת עבודת התזה

קריטריונים כלליים

  • מידת החידוש המחקרי – נושא חדשני או שיטת מחקר חדשנית. תרומת המחקר היא חידוש תיאורטי כלשהו, או הצגת מודל יישומי שאפשר לעבוד לפיו. בעבודה מוצגות ההשלכות התיאורטיות והיישומיות של המודל.
  • הלימה וקוהרנטיות בין מטרות המחקר ושאלות המחקר לשאר חלקי העבודה.
  • סקירת הספרות מציגה תיאוריה עדכנית שבמסגרתה מעוגן המחקר.
  • שאלות מחקר ברורות ומפורטות, הכוללות שאלת-על ושאלות משנה ממוקדות, הרלוונטיות לנושא המחקר ולסוג המחקר.
  • נתוני המחקר בהלימה למטרות המחקר.
  • יש הקפדה על היבטים של תקפות ומהימנות במחקר, בין שבפרדיגמה כמותית ובין שבפרדיגמה איכותנית, באמצעים המקובלים בכל פרדיגמה.
  • העבודה כוללת ניתוח נתונים מורכב והיצג קוהרנטי של הנתונים, המעובדים כהלכה על פי שיטות המחקר שנבחרו, ומשקפים את מגוון כלי המחקר ושיטות המחקר שבמחקר המוצג.
  • הפרשנות במחקר מעוגנת באופן שיטתי ועקבי בנתונים ובספרות המקצועית.
  • העבודה כוללת לפחות שני כלי מחקר, תוך שימת דגש על טריאנגולציה של כלי המחקר.
  • העבודה משלבת שיטות מחקר שונות, או סוגות מחקריות, לפי הקשר המחקר וככל שמתאפשר.
  • בעבודה קיימת הקפדה על אתיקה מחקרית על פי הפרדיגמה המוצגת.
  • לסטודנט יכולת עבודה מחקרית עצמאית שאינה תלויה במנחה שלו.
  • הכתיבה רהוטה, ממוקדת וקוהרנטית.
  • העבודה נמדדת ביכולת להפיק ממנה מאמר אקדמי.

 

קריטריונים להערכת מחקר איכותני 

  • מתודולוגיה: היצג שיטתי ומעמיק של הסוגה המחקרית, תוך התבססות על ספרות מקצועית עדכנית, היצג ברור של התמות/הקטגוריות/הנושאים לניתוח הנתונים.
  • הצגת נתונים: הקפדה על איסוף נתונים והצגתם באופן עקבי ואובייקטיבי, הצגת ממצאים קוהרנטית ומעוגנת כהלכה בנתונים, טריאנגולציה (בדיקת הדיוק באמצעות שימוש במקורות שונים), שימוש בתיאור גדוש, ביצוע מחקר מרובה מקרים או חקר מקרה מקיף וארוך טווח המשתמש בכלי מחקר מרובים, הסתייעות באחרים להערכת התוצאות ותהליך המחקר (מהימנות בין-שופטית), כנות וביקורת עצמית, עמדה פתוחה ולא שיפוטית.
  • מהימנות ותוקף: המהימנות מתבטאת בהיצג בהיר של מדידה מדויקת ועקבית. תוקף המדידה מוצג בבהירות, כלומר, עד כמה המידע שמופק באמצעות המדידה מודד את מה שרוצים שימדוד, הכולל: תוקף פנימי – מידת ההתאמה בין הנתונים שנאספו לבין התופעה שאליה מתייחסים, תוקף חיצוני – המידה שבה הנחות המחקר והמודלים העולים ממנו ניתנים ליישום גם בנסיבות אחרות. כלומר, האם אפשר להכליל את ממצאי המחקר לכלל האוכלוסייה ולמצבים שונים, או שקיים הסבר ברור למגבלת המחקר?
  • אמינות trustworthiness) ): בולטת אחריות אישית של החוקר ושליטתו בפרדיגמה המחקרית, התייחסות ברורה לאתיקה, ריבוי קולות בטקסט, ביטוי מרבי להשקפתו ולהבנתו של הנחקר תוך מודעות לאילוצים שבתוכם מתבצע המחקר.
  • איכות המחקר: במחקר בולטים תבחיני איכות של מחקר איכותני (ראו פירוט בנספח א לתקנון).

 

קריטריונים להערכת מחקר כמותי

שאלות והשערות מחקר

  • שאלות המחקר והשערות המחקר מעוגנות בתיאוריה ונובעות מהרקע התיאורטי.
  • שאלות המחקר והשערות המחקר מנוסחות באופן בהיר.
  • יש הגדרה ברורה של המשתנים התלויים והבלתי-תלויים.

שיטת המחקר

  • מערך המחקר: המערך מתאים לבדיקת שאלות המחקר. לדוגמה, אם משתמשים במערך ניסויי לבדיקת יעילות של התערבות, יש לכלול קבוצת ביקורת.
  • מערך המחקר מוצג באופן מפורט ובהיר. לדוגמה, אם המערך כולל השוואה בין קבוצות, יש הסבר ברור איך נבחרו הקבוצות, כולל השוואה בין הקבוצות (נתונים סטטיסטיים) והסבר על ההתאמה ביניהן.
  • מדגם: יש הסבר לגבי אוכלוסיית המחקר שהמדגם מייצג. לדוגמה, אם המדגם כולל סטודנטים להוראה, יש להבהיר מהי האוכלוסייה (כל המכללות, רק המכללות הדתיות וכולי). יש הסבר מפורט לגבי בחירת המדגם (באופן אקראי? בשיטה של כדור שלג? אחר?)
  • כלי המחקר: כלי המחקר מתוארים באופן מפורט ובהיר. לדוגמה, אם כלי המחקר הוא שאלון, התיאור כולל הסבר על מטרת השאלון, מבנה השאלון, שיטת חישוב הציונים ונתונים לגבי מהימנות ותוקף של השאלון. אם מדובר במערך של התערבות, יש לתאר את הליך ההתערבות, כולל מערך של פיילוט, אם נעשה כזה.

ניתוח נתונים

  • ניתוחים מתודולוגיים
    מוצגים ניתוחים מתודולוגיים – ניתוח לבדיקת מהימנות הכלים. אם יש צורך בכך, גם ניתוח להערכת תוקף הכלים. מוצג ניתוח גורמים, אם יש בו צורך (לדוגמה, בשאלון חדש שנבנה לצורך המחקר).
  • ניתוחים לבדיקת שאלות המחקר
    הניתוחים הסטטיסטיים מתאימים לבדיקת שאלות המחקר, ובכל ניתוח סטטיסטי מצוין על איזו השערת מחקר הוא עונה. לדוגמה, אם עורכים השוואה בין קבוצות, משתמשים בניתוח שונות חד-כיווני או רב-כיווני, בהתאם לשאלה. אם השאלות עוסקות בניבוי, משתמשים בניתוחי קורלציה כגון מתאמי פירסון וכן בניתוח רגרסיה מרובה. אם יש צורך לנטרל משתנים מתערבים, משתמשים בניתוח שונות משותפת.
    נדרשים ניתוחים מעמיקים יותר מאשר סטטיסטיקה תיאורית וניתוחי קורלציה, בהתאם להשערות המחקר ולשאלותיו.
    תוצאות הניתוחים מוצגות באמצעות לוחות או תרשימים בהתאם לכללי APA מהדורה שביעית, ומלווים בתיאור מילולי בהיר.
  • כתיבת מסקנות והסברים סטטיסטיים לאור השערות המחקר.

קריטריונים להערכת מחקר משולב (כמותי ואיכותני):

  • בכל אחת מפרדיגמות המחקר מיושמים הקריטריונים הרלוונטיים לפרדיגמה.
  • מטרת השילוב מוסברת בבהירות באמצעות אחת מהגישות: (א) השימוש במחקר משולב הולם את שאלות המחקר ומתבקש מהן (גישה פרטיקולריסטית), (ב) גישת המחקר מתאימה לתפיסה אוניברסלית. כלומר, המחקר נוטה לספק תוצרים טובים באמצעות שתי הפרדיגמות, ללא קשר למטרות המחקר (ראו פירוט בנספח ב לתקנון).
  • מודל השילוב מוצג בבירור בפרק המתודולוגי ומתבטא בהצגת הנתונים, והוא אחד מהבאים: מערך מסביר עוקב, מערך מגשש עוקב, מערך משתנה עוקב, מערך הצלבה בו-זמני, מערך מובלע בו-זמני, מערך משתנה בו-זמני (ראו פירוט בנספח ג לתקנון).
  • הממצאים מוצגים באמצעות תמות המתייחסות לנתונים הכמותיים והאיכותניים גם יחד.

 

  1. אתיקה במחקר

 

  1. הנחיית עבודת התזה ואישור הגשתה

  • בטרם העבודה תוגש, היא תעבור הערכה של קורא נוסף (שאינו המנחה). קורא זה יעביר הערות לתיקון שיהיו מיועדות למנחה העבודה וגם לסטודנט. העבודה תוכל להיות מוגשת רק אחרי שיוכנסו כל התיקונים, ולאחר אישור מרכז לימודי התזה.
  • אם המנחה מתרשם שהעבודה אינה עומדת בציפיות של עבודה ברמת תזה, יוכל להעביר את העבודה לקורא אחר לצורך הערכתה כפרויקט גמר, או כעבודה לקורס בחירה (בתוכנית אשר אין בה מסלול פרויקט גמר, כמפורט בסעיף 1). הציון לעבודת גמר יינתן בהתאם לקריטריונים של הערכת עבודת גמר.

 

  1. הערכת עבודת התזה

  • עבודת התזה תוערך על ידי המנחה ושני קוראים נוספים בדרגת מרצה בכיר ומעלה הפעילים בתחום הדעת הדיסציפלינרי ו/או בשיטת המחקר הרלוונטית, אחד מהם לפחות מחוץ למכללה. במקרים שבהם יש שני מנחים, עבודת התזה תוערך על ידם ועל ידי קורא נוסף אחד מחוץ למכללה בדרגת מרצה בכיר ומעלה, הפעיל בתחום הדעת הדיסציפלינרי.
  • תהליך ההערכה הכולל ייארך על פי הנסיבות כמה חודשים מיום הגשת עבודת התזה.
  • המעריכים ימסרו את הערכתם ואת ציון עבודת התזה בתוך כארבעה שבועות מיום קבלתה. ההערכה, כולל הציון, תיעשה על פי הסעיפים המופיעים בטפסים להערכת תזה הנמצאים גם אצל ראש מינהל הפקולטה (או נציג מינהל הפקולטה).
  • אם הקוראים ידרשו תיקונים, יהיה על הסטודנט לבצע את התיקונים בתוך חודש ימים מקבלת ההערכה והוא יצרף מכתב שבו יציין מה היו התיקונים שעשה ואילו תיקונים מוצעים לא נכללו בעבודה. מכתב זה יהיה חתום גם על ידי המנחה המאשר את העבודה המתוקנת. התיקונים לא ישפרו את הציון, אלא יאפשרו את הגשת העבודה ואת מתן הציון שנקבע.
  • בכל מקרה של אי בהירות או של צורך במידע נוסף אפשר לפנות לראש מינהל הפקולטה (או נציג מינהל הפקולטה), או לרפרנט לענייני תזה במינהל הסטודנטים, המרכז את המעקב והאישורים של סטודנטים לתואר שני.
  1. ציון עבודת התזה

  • ציון עובר הוא 70 לפחות.
  • ציון עבודת התזה מהווה 40% מן הציון הסופי לתואר שני והוא ייקבע בשקלול הממוצע של ציון המנחה וציוני שני הקוראים הנוספים.
  • במקרים שבהם אחד הציונים הוא ציון נכשל, העבודה תוחזר לסטודנט לתיקון, לאחר אישור מרכז לימודי התזה. לאחר הגשתה המחודשת תועבר להערכה מחודשת על פי ההליך המפורט בסעיף 9.
  • הציון הסופי המשוקלל של העבודה (ללא פירוט הציון של כל מנחה/קורא) וחוות הדעת יימסרו לסטודנטים ולמנחים על-ידי ראש מינהל הפקולטה (או הרפרנט לענייני תזה במינהל הסטודנטים).
  • ההערכות יישלחו לסטודנט ולמנחים לאחר קבלת הזכאות לתואר, במקרים שבהם אישר המעריך בטופס ההערכה של עבודת התזה לשלוח את ההערכה לסטודנט ללא ציון שם.
  • לא ניתן לערער על ציון התזה.

 

  1. טיפול בפער בין ציון המנחה וציון הקוראים

במקרה שיימצא פער העולה על 15 נקודות בין הציונים של המנחה והקוראים, או בין ציוני הקוראים הנוספים, יופעל הנוהל שלהלן:

  • מרכז לימודי התזה ימנה קורא נוסף.
  • הטיפול בפער יהיה רק במקרה שציונו של אחד משני הקוראים נמוך מציון המנחה.
  • הטיפול יתבצע לפני פרסום הציון הסופי. במקרה של פער כמוגדר לעיל, ראש מינהל הפקולטה (או נציג מינהל הפקולטה), שמקבל את הציונים מהקורא והמנחה, יעביר את העניין לטיפול מרכז לימודי התזה.
  • ציונו של הקורא הנוסף ישוקלל עם ציונם של הקוראים האחרים.

 

  1. נספחים לקריטריונים להערכת המתודולוגיה המחקרית

נספח א: תבחיני איכות המחקר האיכותני

Tracy, S.J. (2010). Qualitative quality: Eight Big-tent criteria for excellent qualitative research. Qualitative Inquiry, 16(10), 837-851.

תבחיני האיכות הם חוצי סוגות.

  • נושא בעל ערך :worthy topic רלוונטי, עדכני, משמעותי, מעניין
  • נתונים עשירים ומוקפדים rich rigor: מספק מבנה תיאורטי, נתונים, מדגמים, הקשרים, איסוף נתונים והליכי ניתוח – מספקים, עשירים, ראויים ומורכבים
  • רצינותsincerity : בהתייחס לערכים, להטיות ולנטיות, שקיפות בנוגע למתודה ולאתגרים
  • אמינותcredibility : תיאור עשיר, נתונים קונקרטיים, ידע ישיר ועקיף, טריאנגולציה וקריסטליזציה, ריבוי קולות, רפלקציות
  • תהודה resonance: המחקר משפיע באמצעות אסתטיקה, ייצוג נכון, ממצאים בני העברה
  • תרומה משמעותית significant contributions: להמשגה/לתיאוריה, למוסריות, למתודולוגיה
  • אתיקה ethics: הליכים אתיים, אתיקה מצבית ותרבותית, מערכות יחסים אתיות
  • קוהרנטיות משמעותית meaningful coherence: משיג את מה שהוצהר, שימוש בשיטות ובהליכים ראויים והולמים ליעדים, ספרות מקצועית משמעותית ורלוונטית, שאלות מחקר ראויות, ממצאים ופרשנות רלוונטית

 

נספח ב: גישות במחקר משולב

Flick, U. (2017). Matras and myths: The disenchantment of mixed-methods research and revisiting triangulation as a perspective. Qualitative Inquiry, 23(1), 46-57.

שימוש בגישה מתודולוגית נוספת כדי לתקף את הממצאים. הערך של שתי הגישות הוא תרומתן המשותפת  להבנת הבעיה העולה במחקר, ואי אפשר להסתפק רק בגישה אחת.

כיוון אחד הוא שיח פרטיקורליסטי particularistic discourse)) שאומר שמשתמשים במחקר משולב כאשר הוא מתאים לשאלות המחקר. כיוון שני הוא שיח אוניברסליסטי (universalistic discourse) האומר שמחקר משולב נוטה לספק תוצרים טובים יותר, ללא קשר למטרות המחקר. כלומר, הסוגייה היא "המזמינה" סוג מחקר משולב.

 

נספח ג: מערכי מחקר משולב שיטות  Mixed Methods

Creswell, J. W. (2009). Research design: Qualitative, quantitative, and mixed methods approaches (3rd ed.). Sage Publications, Inc.

 

קרסוול (Creswell, 2009) מתאר שישה מערכי מחקר משולב שיטות:

  1. "מערך מסביר עוקב" המאופיין באיסוף וניתוח נתונים כמותיים בשלב הראשוני של המחקר ואחריו איסוף וניתוח של נתונים איכותניים, אשר ממצאיו מסבירים את הממצאים של הניתוח הכמותי.
  2. "מערך מגשש עוקב" המאופיין באיסוף וניתוח נתונים איכותניים בשלב הראשוני של המחקר ואחריו איסוף וניתוח של נתונים כמותיים, אשר ממצאיו מסבירים את הממצאים של הניתוח האיכותני.
  3. "מערך משתנה עוקב" שבו שלב התחלתי (כמותי או איכותני) ובעקבותיו מתבצע השלב השני (כמותי או איכותני) שמסתמך על השלב ההתחלתי.
  4. "מערך הצלבה בו-זמני" שבו החוקר אוסף גם נתונים כמותיים וגם נתונים איכותניים באותו פרק זמן ואז עורך השוואה בין שני בסיסי הנתונים כדי לקבוע אם יש לכידות, הבדלים או שילובים.
  5. "מערך מובלע בו-זמני" שבו נערך מחקר בשיטה אחת דומיננטית ובו משולבים ניתוחים מן השיטה השנייה.
  6. "מערך משתנה בו-זמני" שבו נאספים הנתונים בשני המערכים בו-זמנית.

[1] כל הנכתב בלשון זכר מתייחס לנשים ולגברים.