אירועים וכינוסים במחלקה

הכינוס השני של החוג לחינוך בשיתוף עם מרכז מהות

מורים, הורים ופיגומים

סדר יום

9:00-8:30 התכנסות, דברי פתיחה וברכות [אודיטוריום]
פרופ' מיכל בלר, נשיאת המכללה
פרופ' ליה לאור, דיקנית הפקולטה לחינוך
ד"ר ליאת ביברמן-שלו, ראש החוג לחינוך
ד"ר ענת כורם, ראש מרכז מהות
זאב גולדבלט, מייסד ומנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

9:30-9:00 זהות המורה והקשר שבין מורים והורים, מתן יאיר, תסריטאי ובמאי הסרט "פיגומים"

11:00-9:30 הקרנת הסרט "פיגומים"

11:00-10:30 הפסקה וכיבוד קל

12:30-11:30 מעגלי שיח [חלוקה לחדרים לפי הרשמה מראש]

12:45-12:30 חזרה לאודיטוריום

13:00-12:45 "ארגז פיגומים" לקשר מורים-הורים, ד"ר ענת כורם, ראש מרכז מהות [אודיטוריום]

להרשמה למעגלי השיח left-circle-Chevron
יום העיון מלווה באתר MOODLE לימודי ייעודי

מצפים לראותכם,

חברי הוועדה המדעית:
פרופ' יצחק גילת, ראש רשות המחקר
ד"ר ליאת ביברמן-שלו, ראש החוג לחינוך
ד"ר ענת כורם, ראש מרכז מהות
ד"ר סמדר בר-טל, המרכז להוראה חדשנית ומיטבית

יום ראשון 17.3.2019 13:00-8:30 באודיטוריום

להרשמה למעגלי השיח:  https://moodle.levinsky.ac.il/course/view.php?id=19760
יום העיון מלווה באתר MOODLE לימודי ייעודי

סרוק את ה- CODE-QR כדי לגלוש לאתר החוג לחינוך

הזכות לשינויים שמורה למכללת לוינסקי לחינוך. המכללה שומרת לעצמה את הזכות לצלם את האירוע ואת המשתתפים בו ולעשות בצילומים אלו שימוש באתר המכללה או בפרסומים שונים מטעמה. כל הבוחר להשתתף באירוע נותן את הסכמתו לכך.

לצפייה במצגת ההרצאה של ד"ר ענת כורם – "ארגז פיגומים" לקשר מורים-הורים >>

תכנית הכינוס

בתוכנית:

10:00-9:40     התכנסות, הרשמה וכיבוד קל ברחבת האודיטוריום

10:10-10:00  פתיח חגיגי וברכות
ד"ר יעל קמחי, רקטור המכללה בפועל
פרופ' ליה לאור, דיקנית הפקולטה לחינוך
ד"ר ליאת ביברמן-שלו, ראש החוג לחינוך

11:30-10:10 חלק ראשון: עצמאות וחינוך
ארבעה היצגים העוסקים במושג "עצמאות" מפרספקטיבות דיסציפלינריות מגוונות

12:00-11:30 הפסקה

13:30-12:00 חלק שני: תמונות מחיי החינוך

פאנלים של מומחים בהנחיית סטודנטיות: סיפורי מקרים מן השטח
ד"ר רונית רמר: "עצמאית בשטח" – על עצמאותה של הגננת בניהול כיתת הגן – הצגת תוצרים מהשטח

פאנל 1: דיון חינוכי רב-דיסציפלינרי בסיפור המקרה של שיר שלזינגר, סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בתוכנית לבית הספר העל-יסודי בהתמחות מקרא וספרות

מנחת הפאנל: סיון עג'מי, סטודנטית שנה ב' לתואר ראשון בתוכנית לבית הספר היסודי בהתמחות מקרא

חברי הפאנל: ד"ר עדית ליבנה, ד"ר סיגל אופנהיים-שחר, ד"ר עמרי פז וד"ר ענת כורם

פאנל 2: דיון חינוכי רב-דיסציפלינרי בסיפור המקרה של יוליה שירי, סטודנטית שנה ב' לתואר ראשון בתוכנית לבית הספר היסודי בהתמחות טבע והוראה כוללת

מנחת הפאנל: שני חלפון, סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בתוכנית לבית הספר העל-יסודי בהתמחות מקרא ולשון

חברי הפאנל: ד"ר סיגל חן, ד"ר גיא פינקו, ד"ר ירדן ענב וד"ר יעל קסנר-ברוך

יום העיון מלווה באתרMOODLE  לימודי ייעודי.

מצפים לראותכם,

חברי הוועדה המדעית: ד"ר ליאת ביברמן-שלו, ראש החוג לחינוך, ד"ר  עדו גדעון וד"ר ענת כורם וסגל החוג לחינוך

סרוק את ה- QR-CODE כדי לגלוש לאתר החוג לחינוך

מצגות הכינוס

• גיבוש עצמאות אל מול לחץ חברתי >>
• חינוך פוליטי, חינוך אידאולוגי ועצמאות מחשבתית בחברה מרובת שסעים >>
• על טקסים במערכת החינוך הישראלית >>
• הכוונה עצמית בלמידה >>

ד"ר סמדר בר-טל: היבטים פדגוגיים בשילוב פורומים בקורס 10.1.2021

ד"ר אלה חמי: חוסן במצבים של אי-ודאות10.1.2021

ד"ר ערן גוסקוב: על אזרחות קוסמופוליטית  ועל זיקתה לחינוך – 2.6.2019.

ד"ר שירה בסר בירון: "מה יודע הדג על המים בהם הוא שוחה כל חייו?" (אלברט איינשטיין) – 6.1.2019.

תקציר קולוקוויום  בנושא פיגומים

6.1.19
ד"ר שירה בסר-בירון

למידה חדשנית, פדגוגיה חדשה כמו לדוגמא כיתה הפוכה, PBL, למידה האקתונית… הן טכניקות נפלאות המעוררות מוטיבציה, תשוקה ללמידה, חשיבה יצירתית, ביקורתית ועבודת צוות אולם הן כלי – כלי שנועד לשרת אותנו, המורים. לדעתי – אין תחליף לקשר האישי עם הילדים.

נקודת הפתיחה מתחילה באותו בתהליך מרכזי ומתמשך אותו מתחיל הילד (או הסטודנט) מהרגע בו הוא נכנס אל המסגרת החינוכית (הגן, בית הספר, החטיבה, המכללה..). זהו תהליך של הגדרת היחסים עם המקום יחסים עם המרחב הפיסי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי. באמצעות ההגדרות הילד בעצם מגדיר את תפיסת העצמי שלו. מכאן שתפקידם של  המורים ושלנו כמורי מורים הוא לסייע בבניית היחסים האופטימליים עם המקום.

יחסים אופטימליים נשענים על מערכות של יחסיי אמון, אמונה בכוחות פנימיים להתמודדות, המשכיות הקשר בין מבוגרים משמעותיים בחיי הילד ובין הילדים ובעיקר סביבה הרואה את הילדים, כי רק מתוך "רואים אותי" ניתן לפתח את "אני רואה אחרים".  רק מתוך המודלינג שאנחנו כמורי מורים ניתן לסטודנטים כיום, הם יוכלו לפתח זאת בעתיד.

אנחנו כמורי מורים, והסטודנטים שעתידים להיות מורים עומדים כמתווכים בין מקבל התיווך (הסטודנט במקרה שלנו או הילד במקרה של מורים) לבין העולם. התפקיד שלנו (ושלהם) הוא לתווך את העולם הזה – להפוך אותו ליותר ברור, ליותר מובן, ליותר קליט ולפרק אותו ליחידות קטנות, אותן מי שעומד מולנו מסוגל להבין ולקלוט.

ניתן להפוך כל אינטראקציה לאינטראקציה שיש לה פוטנציאל תיווכי באמצעות מספר עקרונות. התיווך חוצה תרבויות, ארצות, גילאים ושפות, הוא מתמקד באיכות הקשר ולא בתוכן ולכן ניתן להשתמש בעקרונותיו עם כל אדם, בכל גיל.

העקרונות הבאים מושאלים מעבודת הדוקטוראט שלי ונשענים על תורתו של פוירשטיין (פוירשטיין, 1998). המחקר התמקד בהבנת ההקשר החברתי -תרבותי של תופעת הקריאה המקדימה[1]. במהלכו בדקנו אינטראקציות כתיבה בין הורים וילדים ודרכן ניסינו לאפיין את המאפיינים הייחודיים של תיווך לקוראים מקדימים, בהשוואה לילדים בגילם ולילדים מושווי רמת קריאה (Aram & Besser, 2016).

דרכי תיווך אלו כל אותם אמצעים בהם מנהל המבוגר את הסיטואציה המתווכת, כלומר סבלנות לקצב של הילד/סטודנט, הדדיות עמו, רמת הדיאלוג עם הילד, חדירה למרחב של הילד, הכוונת הילד.

לדוגמא, הדדיות היא ההכוונה של התנהגות הילד, בצורה רכה בטון של שיתוף פעולה ותמיכה, בטחון וקבלה, איך המבוגר יכול לעורר את תשומת ליבו של הילד ולהבטיח שהוא יתמקד בגירוי. ההקשבה היא פעולה הדדית. הדדיות בהכרח מלווה בנתינת מקום ליוזמה ולרצון של הילד מתוך העניין האישי שלו.

תיווך רגשי הוא תיווך שרגיש לתחושות; חיזוקים, ביקורת, חיזוק תחושת מסוגלות.

תיווך תוכני נוגע לתוכן הטקסט המתווך, למהות של הטקסט ולמשמעויות שנגזרות ממנו: הבהרות, הרחקות והרחבות.

הבהרה הוא הסבר של משמעות הדברים בתוך הסיטואציה; מדוע קרה אירוע מסוים, למה בחרתי ככה ולא אחרת. למה נתתי לכם לקרוא את המאמר הזה, למה המבחן נראה כמו שהוא נראה. מילת הבסיס היא למה. נשאל את עצמנו ואת מי שעומד מולנו.

במחקר שעשינו מצאנו שתיווך איכותי משמעותו שהמתווך מבהיר, מסביר, מפרש, מספק משמעות לדברים.

הרחבה היא היא כל מבע שיש בו יציאה מהכאן ועכשיו ל"עולמות אחרים", כל שיח שחורג מעבר לצורך המיידי והישיר של המצב הנתון ומתייחס אל נסיבות ומצבים המרוחקים מה 'כאן ועכשיו' במרחב ובזמן.

הרחקה היא כל מבע שמחייב התייחסות לפונקציית חשיבה גבוהה.  כך לדוגמא רעיונות הכוללים הכללה, אנאלוגיה, השוואה, הסקת מסקנות, פתרון בעיות, אינדוקציה או דדוקציה, יחסי סיבה ותוצאה, השערת השערות אריתמטיקה.

התוצאה אולי הכי מעניינת במחקר שלנו הייתה שבמאפייני התיווך שמביאים את הילד לרמות חשיבה גבוהות יותר המרחיבות מעבר למשימה הספציפית הורים לקוראים המקדימים תיווכו ברמה גבוהה יותר מההורים של שתי הקבוצות האחרות. כלומר הם ידעו לנצל את הסיטואציה המתווכת ולתעל אותה על מנת להקנות לגירוי משמעות.

למבוגר תפקיד מכריע  בהתפתחות קוגניטיבית של הילד. המתווך מקנה לגירויים ולפעילות הגומלין משמעות וההבדלים בכמות ואיכות התיווך מסבירים הבדלים בתפקודם של ילדים.

פוירשטיין, ר. (1998). האדם כישות משתנה – על תורת הלמידה המתווכת. הוצאת משרד הביטחון, תל אביב.

Aram, D & Besser, S. (2016). Parents Support During Different Writing Tasks: A Comparison Between Parents of Precocious Readers, Preschoolers, and School-Age Children. Reading and Writing: An Interdisciplinary Journal, 29(4), 685-707.

[1] קורא מקדים הוא ילד בגן שקורא קריאה שוטפת שמלווה בהבנת הנקרא מבלי שקיבל הוראות או הנחייה פורמאלית.

• ד"ר ירדן ענב: דור ה-Y מאפייני לומדים 19.11.2017 >>

• ד"ר סיגל חן: הערכה חלופית בהכשרת מורים 14.1.2018 >>

ד"ר גיא פינקו: מדוע לדעת דיואי קיום הדמוקרטיה תלוי בחינוך- 17.6.2018